משנה מועד קטן ב ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מועד קטן · פרק ב · משנה ה | >>
מחפין את הקציעות בקש.
רבי יהודה אומר, אף מעבין.
מוכרי פירות, כסות וכלים, מוכרים בצנעה יב לצורך המועד.
הציידין יג והדשושות והגרוסות, עושין בצנעה יד לצורך המועד.
רבי יוסי אומר, הם החמירו על עצמן.
מְחַפִּין אֶת הַקְּצִיעוֹת בְּקַשׁ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף מְעַבִּין.
- מוֹכְרֵי פֵּרוֹת כְּסוּת וְכֵלִים,
- מוֹכְרִים בְּצִנְעָה לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד.
- הַצַּיָּדִין וְהַדָּשׁוֹשׁוֹת וְהַגָּרוֹסוֹת,
- עוֹשִׂין בְּצִנְעָה לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- הֵם הֶחֱמִירוּ עַל עַצְמָן:
מחפים את הקציעות - בקש.
- רבי יהודה אומר: אף מעבין.
- מוכרי פירות, כסות, וכלים -
- מוכרים בצנעה - לצורך המועד.
- הציידים, והדשושות, והגרוסות -
- עושין בצנעה - לצורך המועד.
- רבי יוסי אומר:
- הן החמירו על עצמן.
מעבין - פירוש שנותנין אותם זו על גב זו, והוא קרוב ללשון ערבי, וכן אמרו בפירות העושה אותן כמין כרי.
ודשושות - מוכרי החטים גריסים.
וגרוסות - מוכרי פולין גריסין. וכבר ידעת כי הפולין הטחונים נקראין גריסין.
ורבי יוסי אומר, הן החמירו על עצמן שאינן מוכרין לעולם ואפילו בצנעה, ואין טוחנין.
ואין הלכה כרבי יהודה, ואין הלכה כרבי יוסי:
מחפין את הקציעות - תאנים שטוחין בשדה ליבשן, מחפין ומכסין אותן בקש מפני הגשמים:
אף מעבין - שנותנין אותן זו ע"ג זו ועושין אותן כמין כרי, שיהיו העליונות מגינות על התחתונות:
הדשושות - שדשים וכותשים חטים לדייסא:
הגרוסות - שעושים גריסין של פול:
הם - האומנין:
החמירו על עצמן - ואין עושין אפילו בצנעה. ואין הלכה כרבי יוסי:
מוכרי פירות כו' מוכרים בצנעה. והטעם שכל שאומנתו בכך כל השנה בעי צנעה. אף על פי שהוא לצורך המועד. וזהו שהזכירו מוכרים. המגיד פ"ז מהלכות יו"ט. ופירוש בצינעה בברייתא בגמ'. אם היה חנותו פתוח לר"ה פותח חציו ומניח חציו נעול ואם פתוח לסטיו פותח כדרכו כו':
הציידין ציידי [חיה] עופות ודגים. הר"ן:
בצנעה. כתב רש"י שמא יאמר זה לוקח שלא לצורך המועד ע"כ. ולפי דבריו קשה למה נקטינן אלו. והרמב"ם פ"ז מהלכות יו"ט כפי מה שפירשו המגיד לא הצריך לעשותן בצנעה. אלא האומנים שעושין מלאכות לרבים. ופירש ב"י סימן תקל"ג דהטעם מפני שהן צריכין לעשות הרבה ביחד ונראה כאילו הן עושין אותם לצורך חול:
רבי יוסי אומר כו'. כתב הר"ב ואין הלכה כרבי יוסי. ואין הלכה כר' יהודה. הרמב"ם:
(יב) (על המשנה) בצנעה. והטעם שכל שאומנתו בכך כל השנה בעי צנעה אע"פ שהוא לצורך המועד ופירש בצנעה בגמרא אם היה חנותו פתוח, לר"ה פותח חציו ומניח חציו נעול. ואם פתוח לסטיו פותח כדרכו כו':
(יג) (על המשנה) הציידין. ציידי (חיה) עופות ודגים. הר"נ:
(יד) (על המשנה) בצנעה. שמא יאמרו זה לוקח שלא לצורך המועד. רש"י. וקשה למה נקטינן אלו. והר"מ לא הצריך לעשותן בצנעה אלא האומנים שעושין מלאכות לרבים. ופירש הב"י דהטעם מפני שהן צריכין לעשות הרבה ביחד ונראה כאלו הן עושין אותה לצורך חול:
רבי יהודה אומר אף מעבין: ולית הלכתא כותיה. וכתוב במגיד משנה שם פ"ח סי' י"ג י"ד ר' יהודה אומר מעבין וי"ג אף מעבין ע"כ. ובירושלמי כיני מתני' מעבין ר' יהודה אומר יאבד דבר ממועט ואל יאבד דבר מרובה ר' יוסי אומר אל יאבד דבר כל עיקר ע"כ:
מוכרי פירות: ביד שם פ"ז סי' כ"ג ומפ' בגמ' בברייתא כיצד אם היתה החנות פתוחה לזוית או למבוי פותח כדרכו ואם היתה פתוחה לר"ה פותח אחד ונועל אחד ע"כ והוא לשון הרמב"ם ז"ל שם והטעם פי' שם במ"מ שכל שאומנתן בכך כל השנה בעו צנעא אע"פ שהוא לצורך המועד וזהו שהזכירו מוכרים ע"כ:
הציידין: ביד שם פ"ז סי' ט':
דשושות: מוכרי דייסא גרוסות מוכרי גריסין הרמב"ם ז"ל וכתב ואין הלכה לא כר' יהודה ולא כר' יוסי: והרשישות כן מצאתי בכל הספרים ברי"ש וכן יש בערוך ה"ר יהוסף ז"ל:
הן החמירו על עצמן: פי' ה"ר יהוסף ז"ל משום הרואה דאומר שלמכור הוא עושה ולא לצרכו כיון שמלאכתו היא ע"כ:
יכין
מחפין את הקציעות בקש: מכסין תאנים יבשים בקש, כדי שלא יתלכלכו במטר:
רבי יהודה אומר אף מעבין: מותר לכסן בקש הרבה אף דמחזי כטומן התאנים תחת הקש לאוצר. והכי קיי"ל [תקל"ח]:
מוכרים בצינעה לצורך המועד: להכי נקט הכא מוכרי וכו', לאשמעינן דוקא באומנתן בכך שהן מוכרי כסות וכו' כל השנה, אבל בעה"ב כשמוכר לצורך יו"ט, אפילו בפרהסיא שרי [כמג"א תקל"ט ס"ק י"א]. משא"כ לעיל מ"ד, נקט אין לוקחין דהנהו דהתם אפילו אין המוכר אומנתו למכור, אסור. או דהתם רבותא קמ"ל דאפילו ליקח בלי איסור מכירה, כגון מעכו"ם אסור, אע"ג דזבנת קנית [כב"מ נ"א ע"א], עבורה רווחה אינו פסידא:
הציידין: אפילו של דגים דמנכר שצדין ליו"ט אסור בפרהסיא [מג"א תקל"ג שק"י]:
והדשושות: שכותשין חיטין לדייסא:
והגרוסות: שכותשין גריסין לדייסא:
עושין בצנעה לצורך המועד: והכי קיי"ל ודוקא אומן שעושה הרבה ביחד, ולהכי נראה כעושה לחול. אבל באינו אומן שרי אפילו בפרהסיא [שם]:
רבי יוסי אומר הם החמירו על עצמן: ר"ל האומנין נוהגין להחמיר בזה אפילו בצנעא:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת