לדלג לתוכן

משנה מועד קטן א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) משקין בית השלהין - במועד, ובשביעית,

בין ממעין - שיצא כתחילה,
בין ממעין - שלא יצא כתחילה.
אבל אין משקין -
לא ממי הגשמים,
ולא ממי הקילון.
ואין עושין עוגיות - לגפנים.


(ב) רבי אלעזר בן עזריה אומר:

אין עושין את האמה כתחילה - במועד, ובשביעית.
וחכמים אומרין:
עושין את האמה כתחילה - בשביעית,
ומתקנין את המקולקלת - במועד.
ומתקנין את כל קלקולי המים - שברשות הרבים,
וחוטטין אותם.
ומתקנין את הדרכים,
ואת הרחובות, ואת מקואות המים,
ועושין - כל צורכי הרבים.
ומציינין - על הקברות.
ויוצאין - אף על הכלאים.


(ג) רבי אליעזר בן יעקב אומר:

מושכין את המים - מאילן לאילן,
ובלבד - שלא ישקה את כל השדה.
זרעים - שלא שתו מלפני המועד,
לא ישקם במועד.
וחכמים מתירין - בזה, ובזה.


(ד) צדים -

את האישות, ואת העכברים,
בשדה האילן, ובשדה הלבן,
כדרכו - במועד, ובשביעית.
וחכמים אומרין:
שדה האילן - כדרכו.
ושדה הלבן - שלא כדרכו.
ומקרים את הפרצה - במועד.
ובשביעית - בונה כדרכו.


(ה) רבי מאיר אומר:

רואים את הנגעים - במועד,
להקל - אבל לא להחמיר.
וחכמים אומרין:
לא להקל - ולא להחמיר.
ועוד אמר רבי מאיר:
מלקט אדם - עצמות אביו ואמו,
מפני שהיא שמחה - לו.
רבי יוסי אומר:
אבל - הוא לו.
לא יעורר על מתו, ולא יספדנו -
קודם לרגל - שלשים יום.


(ו) אין חופרין כוכין, וקברות - במועד,

אבל - מחנכין את הכוכין.
ועושין נברכת - במועד.
וארון עם המת - בחצר.
רבי יהודה - אוסר,
אלא אם כן - יש עימו נסרים.


(ז) אין נושאין נשים - במועד,

לא בתולות, ולא אלמנות.
ולא מייבמין.
אבל מחזיר הוא - את גרושתו,
מפני שהיא שמחה - לו.
עושה אישה תכשיטיה - במועד.
רבי יהודה אומר:
לא תסוד - מפני שהוא ניוול לה.


(ח) ההדיוט - תופר כדרכו.

והאומן - מכלב.
ומסרגין את המיטות.
רבי יוסי אומר: אף ממתחין.


(ט) מעמידין תנור, וכירים, וריחים כתחילה - במועד.

רבי יהודה אומר:
אין מכבשין את הריחים - כתחילה.


(י) עושין מעקה - לגג, ולמרפסת,

מעשה הדיוט - אבל לא מעשה אומן.
שפין את הסדקים,
ומעגילים אותם - במעגילה, ביד, וברגל,
אבל - לא במחלצים.
הציר, והצינור, והקורה, והמנעול, והמפתח - שנשברו,
מתקנם - במועד,
ובלבד - שלא יכוון את מלאכתו במועד.
וכל כבשים -
שהוא יכול לאכול מהן - במועד,
כובשם.


הדף הראשי של משנה מועד קטן א