משנה מועד קטן א ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מועד קטן · פרק א · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מעמידין תנור וכירים (וריחיים) במועד.

רבי יהודה אומר, אין מכבשין את הריחיים בתחילהמ.

נוסח הרמב"ם

מעמידין תנור וכירים וריחיים כתחילה במועד רבי יהודה אומר אין מכבשין את הריחיים כתחילה.

פירוש הרמב"ם

מעמידין תנור וכירים ורחיים במועד כו': מכבשין פירושו מנקרין הרחיים ואין הלכה כרבי יהודה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מעמידין - בונין ומושיבין ומתקנים תנור לח שצריך לו במועד. ולפי שתנורים שלהם מטלטלין היו ממקום למקום להכי תני מעמידין:

אין מכבשין - מנקרין לט ומכין בפטיש על הרחים כשהן חלקות יותר מדאי ואין טוחנות יפה. ואין הלכה כרבי יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

מעמידין תנור וכיריים ורחים. לשון הר"ב בונין ומושיבין ומתקנין כו'. לשון הרמב"ם כלומר בונין על חרס של התנור והכירה הטפילה שלהם. ע"כ. וענין טפלה בפ"ה דכלים. ול' הרא"ש מעמידין היינו שמתקנין אותו יפה על עמדו כדי להשתמש בהם ע"כ. והר"ב מפרש לשניהם דלענין הדין שניהם אמת. ופי' תנור וכירים בפרק ג' דשבת:

אין מכבשין. פירש הר"ב מנקרין כו'. ונ"ל שהוא מלה ארמית מן במסילה נעלה

(במדבר כ') שתרגומו באורח כבישא ניסק: . (במדבר כ') שתרגומו באורח כבישא ניסק:

בתחלה. פירוש חדשה אבל ישנה מכבשין. הרא"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לח) (על הברטנורא) לשון הר"מ כלומר בונין על חרס של התנור והכירה הטפילה שלהם. ולשון הרא"ש היינו שמתקנין אותו יפה על עמדו כדי להשתמש בהם. והר"ב מפרש לשניהם דלדינא שניהם אמת:

(לט) (על הברטנורא) ונ"ל שהוא מלה ארמית במסילה נעלה תרגם באורח כבישא ניסק:

(מ) (על המשנה) בתחלה. פירוש, חדשה. אבל ישנה מכבשין. הרא"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מעמידין וכו':    ביד פ"ח דהלכות יו"ט סי' י"ג ובטור א"ח סי' תר"מ ופירשו רש"י והר"י מעמידין תנור של חרס מקום שפיתת ב' קדרות כירים מקום שפיתת קדרה אחת ע"כ. ובפ' כירה מפורש דכופח הוא מקום שפיתת קדרה אחת וכירה מקום שפיתת שתי קדרות וכן ג"כ פי' ר"ע ז"ל שם ובפ"ה דמסכת כלים ושמא יש חילוק בין כירה לכירים או בין כשמוזכר כירה עם כופח לכשהוא מוזכר עם תנור:

ר' יהודה אומר וכו':    כתבו תוס' ז"ל ה"ג ר' יהודה אומר אין מכבשין את הריחים בתחלה ובחדשה קאמר דהא בגמ' מתיר ישנה ואין נראה לומר דבגמ' דמתיר ישנה משום ר' אלעזר קאמר והא משמיה דידיה כי למה נדחק לעשות מחלוקת חנם ועוד דלכתחלה משמע חדשה וא"ת כבוש מאן דכר שמיה וי"ל ת"ק קאמר מעמידין ובחדשה קאמר ומשמע אפי' כבוש ור' יהודה אוסר בכבוש. עוד כתבו ז"ל ואית דגרסי ר' יהודה אומר מכבשין את הריחים ול"ג לכתחלה והיא היא ונתנו טעם לחלק מה מוסיף ר' יהודה על ת"ק והעלו דגירסא ראשונה עיקר: וכתב עוד הרא"ש בשם הראב"ד ז"ל ומסתברא מדקאמר ר' יהודה אין מכבשין בתחלה מכלל דרבנן שרו אפי' חדשה ועוד מדקתני בברייתא ר' יהודה אומר וכו' משמע דפליגי רבנן עליה ואית להו דאפי' חדשה מכבשין והלכה כת"ק ע"כ: וז"ל הגמ' מאי מכבשין רב יהודה אומר מנקר ריחייא רב יחיאל אמר בת עינא פי' נקב שעושין באמצע הריחים שהתבואה נופלת לתוכה מתיבי מעמידין תנור וכירים במועד ובלבד שלא יגמור מלאכתו דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים אף יגמור ר' יהודה אומר משמו מעמידין את החדשה ומכבשין את הישנה ואי אמרת בת עינא ישנה בת עינא למה לי והלא כבר אית לה בת עינא שכבר היא ישנה מלטחון ואי לא הוי לה בת עינא לא מצי למיטחן ומשני משכחת לה בישנה כגון דבעי לארווחי האי עינא טפי פורתא:


פירושים נוספים