משנה מגילה ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מגילה פרק ד: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק רביעי ("הקורא את המגלה עומד") · >>

פרקי מסכת מגילה: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

הקורא את המגילה עומד ויושב, קראה אחד, קראוה שנים, יצאו.

מקום שנהגו לברך, יברך.

ושלא לברך, לא יברך.

בשני ובחמישי ובשבת במנחה, קורין שלשה.

אין פוחתין ואין מוסיפין עליהן, ואין מפטירין בנביא.

הפותח והחותם בתורה, מברך לפניה ולאחריה.

משנה ב[עריכה]

בראשי חודשים ובחולו של מועד, קורין ארבעה.

אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן, ואין מפטירין בנביא.

הפותח והחותם בתורה, מברך לפניה ולאחריה.

זה הכלל, כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב, קורין ארבעה.

ביום טוב, חמישה.

ביום הכיפורים, ששה.

בשבת, שבעה.

אין פוחתין מהן, אבל מוסיפין עליהן, ומפטירין בנביא.

הפותח והחותם בתורה, מברך לפניה ולאחריה.

משנה ג[עריכה]

אין פורסין את שמע, ואין עוברין לפני התיבה, ואין נושאין את כפיהם, ואין קורין בתורה, ואין מפטירין בנביא, ואין עושין מעמד ומושב, ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים וברכת חתנים, ואין מזמנין בשם, פחות מעשרה.

ובקרקעות, תשעה וכהן.

ואדם, כיוצא בהן.

משנה ד[עריכה]

הקורא בתורה לא יפחות משלושה פסוקים.

לא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד, ובנביא שלושה.

היו שלשתן שלש פרשיות, קורין אחד אחד.

מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה.

ועד כמה הוא מדלג, עד כדי שלא יפסוק התורגמן.

משנה ה[עריכה]

המפטיר בנביא הוא פורס על שמע, והוא עובר לפני התיבה, (והוא נושא את כפיו).

ואם היה קטן, אביו או רבו עוברין על ידו.

משנה ו[עריכה]

קטן קורא בתורה ומתרגם, אבל אינו פורס על שמע, ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו.

פוחח פורס את שמע ומתרגם, אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו.

סומא פורס את שמע ומתרגם.

רבי יהודה אומר, כל שלא ראה מאורות מימיו, אינו פורס על שמע.

משנה ז[עריכה]

כהן שיש בידיו מומין, לא ישא את כפיו.

רבי יהודה אומר, אף מי שהיו ידיו צבועות איסטיס ופואה, לא ישא את כפיו, מפני שהעם מסתכלין בו.

משנה ח[עריכה]

האומר איני עובר לפני התיבה בצבועין, אף בלבנים לא יעבור.

בסנדל איני עובר, אף יחף לא יעבור.

העושה תפילתו עגולה, סכנה ואין בה מצוה.

נתנה על מצחו או על פס ידו, הרי זו דרך המינות.

ציפן זהב, ונתנה על בית אונקלי שלו, הרי זו דרך החיצונים.

משנה ט[עריכה]

האומר יברכוך טובים, הרי זו דרך המינות.

על קן צפור יגיעו רחמיך, ועל טוב יזכר שמך, מודים מודים, משתקין אותו.

המכנה בעריות, משתקין אותו.

האומר, ומזרעך לא תתן להעביר למולך, ומזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא, משתקין אותו בנזיפה.

משנה י[עריכה]

מעשה ראובן, נקרא ולא מיתרגם.

מעשה תמר, נקרא ומיתרגם.

מעשה עגל הראשון, נקרא ומיתרגם.

והשני, נקרא ולא מיתרגם.

ברכת כהנים, מעשה דוד ואמנון, לא נקראין ולא מיתרגמין.

אין מפטירין במרכבה.

ורבי יהודה מתיר.

רבי אליעזר אומר, אין מפטירין בהודע את ירושלים.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה מגילה ד ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הקורא את המגילה עומד יושב קראה אחד קראוה שנים יצאו מקום שנהגו לברך יברך שלא לברך לא יברך בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה.

(ב) בראשי חודשים ובחולו של מועד קורין ארבעה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב קורין ארבעה ביום טוב חמישה ביום הכיפורים שישה בשבת שבעה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן ומפטירין בנביא והפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה.

(ג) אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא ואין עושין מעמד ומושב ואין אומרין ברכת אבלים וחתנים ואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה ובקרקעות תשעה וכוהן ואדם כיוצא בהן.

(ד) הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים ולא יקרא לתורגמן יתר מפסוק אחד ובנביא שלשה ואם היו שלשתן שלש פרשייות קוראם אחת אחת מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה עד כמה הוא מדלג עד כדי שלא יפסיק לתורגמן.

(ה) המפטיר בנביא הוא פורס על שמע והוא עובר לפני התיבה והוא נושא את כפיו אם היה קטן אביו או רבו עוברים על ידו.

(ו) קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס על שמע ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו פוחח פורס על שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו סומא פורס על שמע ומתרגם רבי יהודה אומר כל מי שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע (ז) כוהן שיש בידיו מומין לא יישא את כפיו רבי יהודה אומר אף מי שהיו ידיו צבועות אסטיס לא יישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו.

(ח) האומר איני עובר לפני התיבה בצבועים אף בלבנים לא יעבור בסנדל איני עובר אף יחף לא יעבור העושה תפילתו עגולה סכנה ואין בה מצוה נתנה על מצחו או על פס ידו הרי זו דרך המינות ציפה זהב ונתנה על בית אונקלי שלו הרי זו דרך החיצונים (ט) האומר יברכוך טובים הרי זו דרך המינות על קן ציפור יגיעו רחמיך ועל טוב ייזכר שמך מודים מודים משתקים אותו המכנה בעריות משתקין אותו האומר ומזרעך לא תיתן להעביר למולך (ויקרא יח כא) מן זרעך לא תיתן לאעברא בארמיתא משתקין אותו בנזיפה.

(י) מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם מעשה תמר נקרא ומיתרגם מעשה העגל הראשון נקרא ומיתרגם והשני נקרא ולא מיתרגם ברכת כהנים נקראין ולא מיתרגמין מעשה דויד ואמנון לא נקראין ולא מיתרגמין אין מפטירין במרכבה רבי יהודה מתיר רבי אליעזר אומר אין מפטירין בהודע את ירושלים (יחזקאל טז ב).

פירושים[עריכה]