משנה מגילה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מגילה פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק שלישי ("בני העיר") · >>

פרקי מסכת מגילה: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

בני העיר שמכרו רחובה של עיר, לוקחין בדמיו בית הכנסת.

בית הכנסת, לוקחין תיבה.

תיבה, לוקחין מטפחות.

מטפחות, לוקחין ספרים.

ספרים, לוקחין תורה.

אבל אם מכרו תורה, לא יקחו ספרים.

ספרים, לא יקחו מטפחות.

מטפחות, לא יקחו תיבה.

תיבה, לא יקחו בית הכנסת.

בית הכנסת, לא יקחו את הרחוב.

וכן במותריהן.

אין מוכרין את של רבים ליחיד, מפני שמורידין אותו מקדושתו, דברי רבי יהודה.

אמרו לו, אם כן אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה.

משנה ב[עריכה]

אין מוכרין בית הכנסת, אלא על תנאי שאם ירצו יחזירוהו, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, מוכרים אותו ממכר עולם, חוץ מארבעה דברים, למרחץ ולבורסקי ולטבילה ולבית המים.

רבי יהודה אומר, מוכרין אותו לשם חצר, והלוקח מה שירצה יעשה.

משנה ג[עריכה]

ועוד אמר רבי יהודה, בית הכנסת שחרב, אין מספידין בתוכו, ואין מפשילין בתוכו חבלים, ואין פורשין לתוכו מצודות, ואין שוטחין על גגו פירות, ואין עושין אותו קפנדריא, שנאמר, (ויקרא כו) והשמותי את מקדשיכם, קדושתן אף כשהן שוממין.

עלו בו עשבים, לא יתלוש, מפני עוגמת נפש.

משנה ד[עריכה]

ראש חדש אדר שחל להיות בשבת, קורין בפרשת שקלים.

חל להיות בתוך השבת, מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת.

בשניה, זכור.

בשלישית, פרה אדומה.

ברביעית, החודש הזה לכם.

בחמישית, חוזרין לכסדרן.

לכל מפסיקין, בראשי חדשים, בחנוכה ובפורים, בתעניות ובמעמדות וביום הכיפורים.

משנה ה[עריכה]

בפסח קורין בפרשת מועדות של תורת כהנים.

בעצרת, שבעה שבועות.

בראש השנה, בחודש השביעי באחד לחדש.

ביום הכיפורים, אחרי מות.

ביום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים, ובשאר כל ימות החג בקרבנות החג.

משנה ו[עריכה]

בחנוכה, בנשיאים.

בפורים, ויבא עמלק.

בראשי חודשים, ובראשי חדשיכם.

במעמדות, במעשה בראשית.

בתעניות, ברכות וקללות.

אין מפסיקין בקללות, אלא אחד קורא את כולן.

בשני ובחמישי ובשבת במנחה, קורין כסדרן ואין עולין להם מן החשבון.

שנאמר, (ויקרא כג) וידבר משה את מועדי יי אל בני ישראל, מצוותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו.

משנה מנוקדת[עריכה]

(א) בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָכְרוּ רְחוֹבָה שֶׁל עִיר, לוֹקְחִין בְּדָמָיו בֵּית הַכְּנֶסֶת.

בֵּית הַכְּנֶסֶת, לוֹקְחִין תֵּבָה.
תֵּבָה, לוֹקְחִין מִטְפָּחוֹת.
מִטְפָּחוֹת, לוֹקְחִין סְפָרִים.
סְפָרִים, לוֹקְחִין תּוֹרָה.

אֲבָל אִם מָכְרוּ תּוֹרָה, לֹא יִקְחוּ סְפָרִים.
סְפָרִים, לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת.
מִטְפָּחוֹת, לֹא יִקְחוּ תֵּבָה.
תֵּבָה, לֹא יִקְחוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת.
בֵּית הַכְּנֶסֶת, לֹא יִקְחוּ אֶת הָרְחוֹב.
וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן.

אֵין מוֹכְרִין אֶת שֶׁל רַבִּים לַיָּחִיד, מִפְּנֵי שֶׁמוֹרִידִין אוֹתוֹ מִקְּדֻשָׁתוֹ, דִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
אָמְרוּ לוֹ, אִם כֵּן אַף לֹא מֵעִיר גְּדוֹלָה לְעִיר קְטַנָּה.


(ב) אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא עַל תְּנַאי שֶׁאִם יִרְצוּ יַחֲזִירוּהוּ, דִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מוֹכְרִים אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם, חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים, לְמֶרְחָץ וְלַבֻּרְסְקִי וְלִטְבִילָה וּלְבֵית הַמָּיִם.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְשֵׁם חָצֵר, וְהַלּוֹקֵחַ מַה שֶׁיִרְצֶה יַעֲשֶׂה.


(ג) וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁחָרַב, אֵין מַסְפִּידִין בְּתוֹכוֹ, וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכוֹ חֲבָלִים, וְאֵין פּוֹרְשִׂין לְתוֹכוֹ מְצוּדוֹת, וְאֵין שׁוֹטְחִין עַל גַּגּוֹ פֵּרוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ קַפַּנְדַּרְיָא, שֶׁנֶאֲמַר (ויקרא כו לא): "וַהַשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם", קְדֻשָּׁתָן אַף כְּשֶׁהֵן שׁוֹמְמִין.

עָלוּ בּוֹ עֲשָׂבִים, לֹא יִתְלוֹשׁ, מִפְּנֵי עָגְמַת נֶפֶשׁ.


(ד) רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, קוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים.

חָל לִהְיוֹת בְּתוֹך הַשַׁבָּת, מַקְדִימִין לְשֶׁעָבַר וּמַפְסִיקִין לְשַׁבָּת אַחֶרֶת.
בַּשְּׁנִיָּה, זָכוֹר.
בַּשְּׁלִישִׁית, פָּרָה אַדֻמָּה.
בָּרְבִיעִית, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם.
בַּחֲמִישִׁית, חוֹזְרִין לִכְסִדְרָן.
לַכֹּל מַפְסִיקִין, בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בַּחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים, בְּתַעֲנִיּוֹת וּבְמַעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.


(ה) בְּפֶסַח קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים.

בַּעֲצֶרֶת, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ.
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַחֲרֵי מוֹת.
בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג קוֹרִין בְּפָרָשַׁת מוֹעֲדוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וּבִשְׁאָר כֹּל יְמוֹת הֶחָג בְּקָרְבְּנוֹת הֶחָג.


(ו) בַּחֲנֻכָּה, בַּנְּשִׂיאִים.

בְּפוּרִים, וַיָּבֹא עֲמָלֵק.
בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם.
בְּמַעֲמָדוֹת, בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשׁית.
בְּתַעֲנִיּוֹת, בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.
אֵין מַפְסִיקִין בִּקְלָלוֹת, אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אֶת כֻּלָּן.
בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי וּבְשַׁבּת בְּמִנְחָה, קוֹרִין כְּסִדְרָן וְאֵין עוֹלִין לָהֶם מִן הָחֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶאֳמָר (ויקרא כג מד): "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", מִצְוָתָן שֶׁיְהוּ קוֹרִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ.

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחים בדמיו בית הכנסת בית הכנסת לוקחים תיבה תיבה לוקחים מטפחות מטפחות לוקחים ספרים ספרים לוקחין תורה אבל אם מכרו תורה לא ייקחו ספר ספר לא ייקחו מטפחות מטפחות לא ייקחו תיבה תיבה לא ייקחו בית הכנסת בית הכנסת לא ייקחו את הרחוב וכן במותריהן.

אין מוכרין משל רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו דברי רבי יהודה אמרו לו אם כן אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה.

(ב) אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי אימתיי שירצו יחזירוהו דברי רבי מאיר וחכמים אומרין מוכרין אותו ממכר עולם חוץ מארבעה דברים למרחץ ולבורסקי ולבית הטבילה ולבית המים רבי יהודה אומר מוכרין אותו לשם חצר והלוקח מה שירצה יעשה.

(ג) ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואין פורשין בתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא שנאמר והשימותי את מקדשיכם (ויקרא כו לא) בקדושתן הן עומדין אף כשהן שוממין עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש.

(ד) ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת בשניה זכור (דברים כה יז) בשלישית פרה אדומה (במדבר יט ב) ברביעית החודש הזה (שמות יב ב) בחמישית חוזרין לכסדרן לכל מפסיקין לראשי חודשים ולחנוכה ולפורים לתענייות ולמעמדות וליום הכיפורים.

(ה) בפסח קורין בפרשת המועדות שבתורת כהנים בעצרת בשבעה שבועות (דברים טז ט) בראש השנה ובחודש השביעי באחד לחודש (במדבר כט א) ביום הכיפורים אחרי מות (ויקרא טז א) ביום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג.

(ו) בחנוכה בנשיאים בפורים ויבוא עמלק (שמות יז ח) בראשי חודשים ובראשי חודשיכם (במדבר כח יא) במעמדות במעשה בראשית בתענייות ברכות וקללות ואין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כלם בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה כסדרן ואינו עולה להן מן החשבון שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל (ויקרא כג מד) מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו.

פירושים[עריכה]