משנה מגילה ד ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת מגילה · פרק ד · משנה ו | >>
קטן קורא בתורה ומתרגם, אבל אינו פורס על שמע, ואינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו.
פוחח לב פורס את שמע ומתרגם, אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו.
סומא לג פורס את שמע ומתרגם.
רבי יהודה אומר, כל שלא ראה מאורות מימיו, אינו פורס על שמע.
קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם,
- אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע,
- וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה,
- וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו.
- פּוֹחֵחַ פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וּמְתַרְגֵּם,
- אֲבָל אֵינוֹ קוֹרֵא בַּתּוֹרָה,
- וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה,
- וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו.
- סוּמָא פּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וּמְתַרְגֵּם.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- כֹּל שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו, אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע:
קטן -
- קורא בתורה, ומתרגם.
- אבל -
- אינו פורס על שמע,
- ואינו עובר לפני התיבה,
- ואינו נושא את כפיו.
- פוחח -
- פורס על שמע, ומתרגם.
- אבל
- אינו קורא בתורה,
- ואינו עובר לפני התיבה,
- ואינו נושא את כפיו.
- סומא -
- פורס על שמע, ומתרגם.
- רבי יהודה אומר:
- כל מי שלא ראה מאורות - מימיו,
- לא יפרוס על שמע.
- כל מי שלא ראה מאורות - מימיו,
קטן קורא בתורה - אמר אחד מן הגאונים האחרונים, כי זה אחר השלישי.
ופוחח - הוא שיהיה הבגד שעליו נקרע העליון ממנו עד שכתפיו ולבו נראין ערומין, דמתרגמינן "ערום ויחף"(ישעיה כ, ג) "פחח ויחף".
ואין הלכה כרבי יהודה באמרו כי מי שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע, שאף על פי שלא נהנה מאורם שיראה נהנה מפעולתם בעולם, רוצה לומר הפעולות הבאים מאורם בעולם הזה:
קטן קורא בתורה - ויש מן הגאונים שאמרו דוקא משלישי ואילך:
אבל אינו פורס על שמע - לפי שהוא בא להוציא את הרבים ידי חובתן, וכל שאינו חייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן:
ואינו נושא את כפיו - אם הוא כהן, שאין כבוד לצבור שיהיו כפופין לברכתו:
פוחח - בגדיו קרועים וזרועותיו נראים מבחוץ. ערום ויחף (ישעיהו כ), מתרגמינן פוחח ויחף:
פורס על שמע - שהרי הוא מחוייב בדבר:
אבל אינו קורא בתורה - מפני כבוד התורה. וכן לפני התיבה וכן לנשיאת כפים, מפני שגנאי הוא לצבור:
סומא פורס על שמע - שאע"פ שאינו רואה מאורות יש לו הנאה מן המאורות, שבני אדם רואין אותו ומצילין אותו מן המכשולים:
רבי יהודה אומר כל מי שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס - שלא היה לו הנאה מהם לעולם. ואין הלכה כר"י:
אבל אינו פורס על שמע. כתב הר"ב דכל שאינו חייב בדבר כו'. רש"י. וכתבו התוספות ואפי' לר' יהודה דמכשיר ליה במגילה [במשנה ד' פ"ב] הכא מודה משום דבקטן איכא תרתי דרבנן כדפי' התם לת"ק דר' יהודה אבל במגילה יש להקל לפי שטף ונשים היו בספק [צ"ל בפסק] להרוג ולהשמיד לפיכך עשאו ר"י כגדול:
פוחח פורס את שמע כו'. שלא היו עוברין לפני התיבה בפריסת שמע. וכן רשאי לתרגם דתרגום לאו חשיבותא כולי האי דקטן מתרגם. הר"ן:
[סומא פורס על שמע. אע"פ שבכללה של הפריסה היא ברכת המאורות. כמ"ש הר"ב במשנה ג' דפירקין]:
(לב) (על המשנה) פוחח כו'. שלא היו עוברין לפני התיבה בפר. יסת שמע. וכן רשאי לתרגם דתרגום לאו חשיבותא כולי האי דקטן מתרגם. הר"נ:
(לג) (על המשנה) סומא כו'. אע"פ שבכללה של הפריסה היא ברכת המאורות כמ"ש הר'ב לעיל במ"ג:
קטן קורא וכו': תוס' ס"פ לולב הגזול ודפ"ק דחולין דף כ"ד.
בפי' ר"ע ז"ל ויש מן הגאונים שאמרו דוקא משלישי ואילך היא דעת רבינו נתן בעל הערוך ז"ל בלבד:
אבל אינו פורס על שמע: ביד פ"ח דהלכות תפלה סי' י"א וכתוב בבית יוסף א"ח סי' נ"ג ומצאתי להרשב"א ז"ל שכתב בתשובה בשם הראב"ד ז"ל דטעמא דתנן דקטן אינו פורס על שמע ואינו עובר לפני התיבה דכיון דברכות ותפלות דרבנן נינהו וקטן שהגיע לחנוך דרבנן ה"א אתי דרבנן ומפיק דרבנן קמ"ל דמשום כבוד הצבור לא עבדינן גנאי הוא לצבור שהקטן מוציאם ע"כ: והר"ן ז"ל כתב בפ"ק דקדושין דף תרל"ד דהא דקטן אינו פורס על שמע אע"ג דמשהגיע לחנוך מיחייב מדרבנן ופריסה על שמע לית לה עיקר מדאורייתא וא"כ לייתי דרבנן וליפוק דרבנן. איכא למימר דקטן אינו מחוייב בדבר כלל דלאו בר חיובא הוא ומצוה דחנוך עליה דאבוה הוא דרמיא ע"כ:
ואינו עובר לפני התיבה: קשה מאי אריא קטן אפי' גדול נמי אינו עובר לפני התיבה אא"כ נתמלא זקנו כדתניא בספ"ק דחולין וכו' וי"ל דהתם מיירי בתענית צבור כדתנן בתעניות דאין מורידין לפני התיבה אלא זקן ורגיל ומי שנתמלא זקנו ומי שטפולו מרובה תוס' ז"ל. ועוד תרצו ז"ל. דהתם מיירי בקבע אבל באקראי בעלמא בגדול בלחוד סגי וכן תירץ ג"כ הר"ן ז"ל. וז"ל בית יוסף א"ח סימן נ"ג. תוס' כתבו בספ"ק דחולין דהא דת"ר נתמלא זקנו ראוי להיות ש"צ היינו ליעשות ש"צ קבוע להתפלל בתעניות ומעמדות דוקא ולכאורה משמע מדבריהם שבשאר ימות השנה אע"פ שלא נתמלא זקנו ראוי להיות ש"צ אבל בס"פ לולב הגזול כתבו דההיא דחולין כגון ליעשות ש"צ קבוע ולירד לפני התיבה ביום הכפורים ובתעניות ובמעמדות וזה עולה כדברי הרא"ש והרשב"א והר"ן ז"ל ע"כ: ועוד כתבו תוס' ז"ל מפני קושיית בקיאות דאפילו קטן ממש אם יודע לפרוס נושא את כפיו עם אחיו הכהנים להתחנך בעלמא: ובטור א"ח סי' קכ"ח. יש מביאין ראיה ממתני' דקטן נעשה סניף לעשרה מדקתני אינו עובר לפני התיבה משמע מיעבר הוא דלא עבר לאפוקי רבים ידי חובתם הא איצטרופי מצטרף:
פוחח פורס על שמע: ביד ס"פ ח' דהלכות תפלה ופי' רש"י ז"ל פוחח יחף והביא ראיה מתרגום ערום ויחף שהוא ערטלאי ופוחח ולא נהירא מדקתני אבל אינו עובר לפני התיבה ואילו לקמן במתני' תנן האומר אינו עובר לפני התיבה בסנדל אף יחף לא יעבור משמע הא אחר עובר אע"פ שהוא יחף אלא פי' פוחח שבגדיו קרועים ובשרו נראה בהרבה מקומות וכן פי' הרב אלפסי ז"ל ומתרגם ערום ויחף פוחח ויחף וראוי לפרוס על שמע שלא היו עוברין לפני התיבה בפריסת שמע וכן רשאי לתרגם דתרגום לאו חשיבותא כולי האי שהגדול קורא בתורה וקטן ממנו מתרגם עליה תוס' והר"ן ז"ל. ואני העני המלקט בינותי בפי' רש"י לספר ישעיה ומצאתי שפירש שם דתרגם יונתן בן עוזיאל פחח ויחף כדפי' הרי"ף ז"ל: ובערוך הביאו בערך פחה בהא בסוף המלה:
סומא פורס וכו': בטור א"ח סי' נ"ג ורוב הפוסקים סבירא ליה שהסומא יורד ג"כ לפני התיבה ולאו דוקא קתני פורס על שמע. ופורס על שמע איצטריכא ליה לאפוקי מדר' יהודה. ומשמע ממתני' דסומא אינו קורא בתורה לפי שאסור לקרות אפי' אות אחת שלא מן הכתב אבל בבית יוסף א"ח סימן קמ"א כתב בשם נמוקי יוסף שכתב בשם ספר האשכול דהא דתנן בפ' הקורא את המגלה עומד דסומא אינו קורא בתורה היינו לומר דאינו קורא על פה אבל אוקומי איניש אחרינא שפותח ורואה והסומא מברך ועומד בצדו שפיר דמי והכי מצי עביד חתן סומא ע"כ. וכן מצאתי בשם ספר אגודה דסומא כהן קורא בתורה ואין לסמוך עליהם נגד כל הנך רבוותא עכ"ל ז"ל: וראיתי שהחכם ה"ר סולימאן ז"ל הגיה במשנתו סומא פורס על שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה:
ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפדרוס על שמע: כיון שלא היה לו הנאה מה לעולם ורבנן ס"ל דאית ליה הנאה כר' יוסי דתניא ר' יוסי אומר כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה והיית ממשש וכו' פעם אחת הייתי הולך באישון לילה ואפלה וראיתי סומא ואבוקה בידו אמרתי לו בני אבוקה זו למה א"ל כל זמן שאבוקה זו בידי בני אדם רואין אותי ומצילין אותי מן הפחתים ומן הברקונים. והקשו תוס' ז"ל דהא ר' יהודה הוא דאמר פ' החובל (בבא קמא דף פ"ז) סומא פטור מכל המצות וא"כ אי איירי הכא בסומא אפי' ראה מאורות ונסתמא נמי ומפרש בירושלמי דלא מיירי בסומא ממש אלא מיירי שגדל במערה או שהיה בבית אפל כל ימיו ועוד י"ל דמיירי שפיר בסומא והא דפטרינן התם סומא היינו מן התורה אבל מדרבנן מיהא חייב ואפילו נסתמא משנולד מ"מ חייב הוא מדרבנן שלא יהא כגוי ולא יהא נוהג בו דעת יהודי כלל ולכך זה שלא ראה מאורות מימיו אפילו מדרבנן לא יפרוס על שמע כיון דלא הוה ליה הנאה כלל ע"כ והאריכו עוד לפ' ע"ש וגם בתוס' דפ' בתרא דר"ה דף ל"ג ודפ' החובל (בבא קמא דף פ"ז.) ולשון הירוש' כתבתיו בפ' שני דמסכת מכות:
יכין
קטן קורא בתורה ומתרגם: וקיי"ל דאין הקטן רשאי להיות קורא בצבור עד שיביא ב' שערות. אבל שיהיה בכלל הקרואים, י"א דוקא אחר שלישי רשאי ואנן נוהגין דרק להיות מפטיר מותר [מג"א רפ"ב סק"ו]:
ואינו עובר לפני התיבה: דמדאינו בר חיוב, אינו מוציא לאחרים עד שיהיה בן י"ג שנה ויום א'. ובתפלת ערבית תלוי במנהגא [שם סנ"ג סקי"ג]:
ואינו נושא את כפיו: יחידי. דגנאי הוא לצבור שיהיו כפופין לברכת קטן. וקיי"ל דאפילו בן י"ג שנה, כשלא הביא ב' שערות אינו נושא כפיו רק עם כהנים אחרים [קכ"ח סק"ל]:
פוחח: שבגדיו קרועין מאד ונראה בשרו:
ואינו נושא את כפיו: מפני כבוד הצבור [נ"ג]. ונ"ל דכל כבוד הצבור, אין ר"ל כבוד של הצבור שראוי להם, אלא ר"ל הכבוד שחייבין הצבור לכבד את ה', שראוי להיות כראוי. ונ"מ שאינן יכולים למחול, ואפ"ה פורס את שמע מדאינו רק בשביל יחיד שהתאחר לבוא לביהכ"נ. ומתרגם מדאינו צריך רק לע"ה, שאינן נקראין צבור. [ועי' א"ח נ"ג רט"ז סק"ב ורמג"א סק"ט]:
סומא פורס את שמע: אף שבכללה אומר יוצר המאורות והרי לא נהנה מהן. עכ"פ נהנה מהן ע"י שיראוהו אחרים על ידן בדרכו:
אינו פורס על שמע: וקיי"ל כת"ק ס"ט ב']:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת