משנה יבמות ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יבמות פרק ט: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק תשיעי ("יש מותרות") · >>

פרקי מסכת יבמות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

משנה א · משנה ב · משנה ג ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן, מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן, מותרות לאלו ולאלו, ואסורות לאלו ולאלו.

ואלו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן: כהן הדיוט שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול, חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר, ישראל שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר, ממזר שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל, מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן.

משנה ב[עריכה]

ואלו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן: כהן גדול שקידש את האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט, כשר שנשא חללה ויש לו אח חלל, ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ממזר, ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ישראל, מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן.

אסורות לאלו ולאלו: כהן גדול שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול או כהן הדיוט; כשר שנשא חללה ויש לו אח כשר; ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל; ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר, אסורות לאלו ולאלו.

ושאר כל הנשים מותרות לבעליהן וליבמיהן.

משנה ג[עריכה]

שניות מדברי סופרים, שניה לבעל ולא שניה ליבם, אסורה לבעל ומותרת ליבם.

שניה ליבם ולא שניה לבעל, אסורה ליבם ומותרת לבעל.

שניה לזה ולזה, אסורה לזה ולזה.

אין לה לא כתובה, ולא פירות, ולא מזונות, ולא בלאות.

והוולד כשר, וכופין אותו להוציא.

אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לנתין ולממזר, יש להן כתובה.

משנה ד[עריכה]

בת ישראל מאורסת לכהן, מעוברת מכהן, שומרת יבם לכהן, וכן בת כהן לישראל, לא תאכל בתרומה.

בת ישראל מאורסת ללוי, מעוברת מלוי, שומרת יבם ללוי, וכן בת לוי לישראל, לא תאכל במעשר.

בת לוי מאורסת לכהן, מעוברת מכהן, שומרת יבם לכהן, וכן בת כהן ללוי, לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר.

משנה ה[עריכה]

בת ישראל שניסת לכהן, תאכל בתרומה.

מת, ולה הימנו בן, תאכל בתרומה.

ניסת ללוי, תאכל במעשר.

מת, ולה הימנו בן, תאכל במעשר.

ניסת לישראל, לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר.

מת, ולה הימנו בן, לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר.

מת בנה מישראל, תאכל במעשר.

מת בנה מלוי, תאכל בתרומה.

מת בנה מכהן, לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר.

משנה ו[עריכה]

בת כהן שנישאת לישראל, לא תאכל בתרומה.

מת ולה הימנו בן, לא תאכל בתרומה.

נישאת ללוי, תאכל במעשר.

מת, ולה הימנו בן, תאכל במעשר.

נישאת לכהן, תאכל בתרומה.

מת, ולה הימנו בן, תאכל בתרומה.

מת בנה מכהן, לא תאכל בתרומה.

מת בנה מלוי, לא תאכל במעשר.

מת בנה מישראל, חוזרת לבית אביה.

ועל זו נאמר (ויקרא כב): ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה יבמות ט ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן מותרות לאלו ואלו ואסורות לאלו ואלו אלו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן כוהן הדיוט שנשא את האלמנה ויש לו אח כוהן גדול חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר ישראל שנשא ישראלית ויש לו אח ממזר ממזר שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל אלו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן.

(ב) ואלו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן כוהן גדול שקידש את האלמנה ויש לו אח כוהן הדיוט כשר שנשא חללה ויש לו אח חלל ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ממזר ממזר שנשא ישראלית ויש לו אח ישראל מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן.

אסורות לאלו ואלו כוהן גדול שנשא את האלמנה ויש לו אח כוהן גדול או כוהן הדיוט כשר שנשא חללה ויש לו אח כשר ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל ממזר שנשא ישראלית ויש לו אח ממזר אסורות לאלו ולאלו ושאר כל הנשים מותרות לבעליהן וליבמיהן (ג) שנייות מדברי סופרים שניה לבעל ולא שניה ליבם אסורה לבעל ומותרת ליבם שניה ליבם ולא שניה לבעל אסורה ליבם ומותרת לבעל שניה לזה ולזה אסורה לזה ולזה אין לה כתובה ולא פירות ולא בלאות ולא מזונות והוולד כשר וכופין אותו להוציא אלמנה לכוהן גדול גרושה וחלוצה לכוהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין יש להן כתובה.

בת ישראל מאורסת לכוהן מעוברת מכוהן שומרת יבם לכוהן וכן בת כוהן לישראל לא תאכל בתרומה בת ישראל מאורסת ללוי מעוברת מלוי שומרת יבם ללוי וכן בת לוי לישראל לא תאכל במעשר בת לוי מאורסת לכוהן מעוברת מכוהן שומרת יבם לכוהן וכן בת כוהן ללוי לא יאכלו בתרומה ולא במעשר.

בת ישראל שנישאת לכוהן תאכל בתרומה מת ולה ממנו בן תאכל בתרומה נישאת ללוי תאכל במעשר מת ולה ממנו בן תאכל במעשר נישאת לישראל לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר מת בנה מישראל תאכל במעשר מלוי תאכל בתרומה מת בנה מכוהן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר.

בת כוהן שנישאת לישראל לא תאכל בתרומה מת ולה ממנו בן לא תאכל בתרומה נישאת ללוי תאכל במעשר מת ולה ממנו בן תאכל במעשר נישאת לכוהן תאכל בתרומה מת ולה ממנו בן תאכל בתרומה מת בנה מכוהן לא תאכל בתרומה מת בנה מלוי לא תאכל במעשר מת בנה מישראל חוזרת אל בית אביה ועל זו נאמר ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל (ויקרא כב יג).

פירושים[עריכה]