משנה יבמות ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יבמות פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק שני ("כיצד אשת") · >>

פרקי מסכת יבמות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו? שני אחים, ומת אחד מהם, ונולד להן אח, ואחר כך ייבם השני את אשת אחיו, ומת, הראשונה יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, והשניה משום צרתה.

עשה בה מאמר ומת, השניה חולצת ולא מתייבמת.

משנה ב[עריכה]

שני אחים ומת אחד מהן, וייבם השני את אשת אחיו, ואחר כך נולד להן אח, ומת, הראשונה יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו, והשניה משום צרתה.

עשה בה מאמר, ומת, השניה חולצת ולא מתייבמת.

רבי שמעון אומר, מייבם לאיזו מהן שירצה, או חולץ לאיזו מהן שירצה.

משנה ג[עריכה]

כלל אמרו ביבמה, כל שהיא איסור ערוה, לא חולצת ולא מתייבמת.

[אסורה] איסור מצוה, ואיסור קדושה, חולצת ולא מתייבמת.

אחותה שהיא יבמתה, חולצת או מתייבמת.

משנה ד[עריכה]

איסור מצוה, שניות מדברי סופרים.

איסור קדושה, אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, ובת ישראל לנתין וממזר.

משנה ה[עריכה]

מי שיש לו אח מכל מקום, זוקק את אשת אחיו לייבום, ואחיו לכל דבר, חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הנכרית.

מי שיש לו בן מכל מקום, פוטר אשת אביו מן הייבום, וחייב על מכתו ועל קללתו, ובנו הוא לכל דבר, חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן הנכרית.

משנה ו[עריכה]

מי שקידש אחת משתי אחיות ואינו יודע איזו מהן קידש, נותן גט לזו וגט לזו.

מת, ולו אח אחד, חולץ לשתיהן.

היו לו שנים, אחד חולץ ואחד מייבם.

קדמו וכנסו אין מוציאין מידם.

משנה ז[עריכה]

שנים שקידשו שתי אחיות, זה אינו יודע איזו קידש, וזה אינו יודע איזו קידש, זה נותן שני גיטין, וזה נותן שני גיטין.

מתו, לזה אח, ולזה אח, זה חולץ לשתיהן, וזה חולץ לשתיהן.

לזה אחד ולזה שנים, היחיד חולץ לשתיהן, והשנים, אחד חולץ ואחד מייבם.

קדמו וכנסו, אין מוציאין מידם.

לזה שנים ולזה שנים, אחיו של זה חולץ לאחת, ואחיו של זה חולץ לאחת, אחיו של זה מייבם חלוצתו של זה, ואחיו של זה מייבם חלוצתו של זה.

קדמו שנים וחלצו, לא ייבמו השנים, אלא אחד חולץ ואחד מיבם.

קדמו וכנסו, אין מוציאין מידם.

משנה ח[עריכה]

מצוה בגדול לייבם.

ואם קדם הקטן, זכה.

הנטען על השפחה ונשתחררה, או על הנכרית ונתגיירה, הרי זה לא יכנוס.

ואם כנס אין מוציאין מידו.

הנטען על אשת איש, והוציאוה מתחת ידו, אף על פי שכנס, יוציא.

משנה ט[עריכה]

המביא גט ממדינת הים, ואמר בפני נכתב ובפני נחתם, לא ישא את אשתו.

מת, הרגתיו, הרגנוהו, לא ישא את אשתו.

רבי יהודה אומר, הרגתיו, לא תנשא אשתו.

הרגנוהו, תנשא אשתו.

משנה י[עריכה]

החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה, הרי זה לא ישאנה.

מאנה, או שחלצה בפניו, ישאנה, מפני שהוא בית דין.

וכולן שהיו להם נשים, ומתו , מותרות לינשא להם.

וכולן שנישאו לאחרים ונתגרשו או שנתאלמנו, מותרות לינשא להן.

וכולן מותרות לבניהם או לאחיהן.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה יבמות ב ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו שני אחים ומת אחד מהן ונולד להם אח ואחר כך ייבם השני את אשת אחיו ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת שניה חולצת ולא מתייבמת.

(ב) שני אחים ומת אחד מהן וייבם השני את אשת אחיו ואחר כך נולד להם אח ומת הראשונה יוצא משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת שניה חולצת ולא מתייבמת רבי שמעון אומר מייבם לאיזו שירצה או חולץ לאיזו שירצה.

(ג) כלל אמרו ביבמה כל שהיא אסורה איסור ערווה לא חולצת ולא מתייבמת איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתייבמת אחותה כשהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת.

(ד) איסור מצוה שנייות מדברי סופרים איסור קדושה אלמנה לכוהן גדול גרושה וחלוצה לכוהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין.

(ה) מי שיש לו אח מכל מקום זוקק את אשת אחיו לייבום ואחיו הוא לכל דבר חוץ ממה שיש לו מן השפחה ומן הנוכרית מי שיש לו בן מכל מקום פוטר את אשת אביו מן החליצה ומן הייבום וחייב על מכתו ועל קללתו ובנו הוא לכל דבר חוץ ממה שיש לו מן השפחה ומן הנוכרית.

(ו) מי שקידש אחת משתי אחיות ואין יודע לאיזו מהן קידש נותן גט לזו וגט לזו מת ולו אח אחד חולץ לשתיהן היו לו שנים אחד חולץ ואחד מייבם קדמו וכנסו אין מוציאין מידם.

(ז) שנים שקידשו שתי אחיות זה אינו יודע לאיזו קידש וזה אינו יודע לאיזו קידש זה נותן שנים גיטים וזה נותן שני גיטים מתו לזה אח ולזה אח זה חולץ לשתיהן וזה חולץ לשתיהן לזה אחד ולזה שנים היחידי חולץ לשתיהן והשנים אחד חולץ ואחד מייבם אם קדמו וכנסו אין מוציאין מידם לזה שנים ולזה שנים אחיו של זה חולץ לאחת ואחיו של זה חולץ לאחת אחיו של זה מייבם חלוצתו של זה ואחיו של זה מייבם חלוצתו של זה קדמו שנים וחלצו לא ייבמו השנים אלא אחד חולץ ואחד מייבם אם קדמו וכנסו אין מוציאין מידם.

(ח) מצוה בגדול לייבם ואם קדם הקטן זכה הנטען על השפחה ונשתחררה ועל הנוכרית ונתגיירה הרי זה לא יכנוס ואם כנס אין מוציאין מידו הנטען על אשת איש והוציאה מתחת ידו אף על פי שכנס יוציא.

(ט) המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם לא יישא את אשתו מת הרגתיו הרגנוהו לא יישא את אשתו רבי יהודה אומר הרגתיו לא תינשא אשתו הרגנוהו תינשא אשתו.

(י) החכם שאסר את האישה בנדר על בעלה הרי זה לא יישאנה מיאנה או שחלצה בפניו יישאנה מפני שהוא בית דין וכלם שהיו להם נשים ומתו מותרות להינשא להם וכלם שנישאו לאחרים ונתאלמנו או נתגרשו מותרות להינשא להם וכלם מותרות לבניהם ולאחיהם.

פירושים[עריכה]