משנה יבמות ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יבמות פרק ז: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק שביעי ("אלמנה לכהן גדול") · >>

פרקי מסכת יבמות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל, עבדי מלוג לא יאכלו בתרומה, עבדי צאן ברזל יאכלו.

ואלו הן עבדי מלוג, אם מתו, מתו לה, ואם הותירו, הותירו לה.

אף על פי שהוא חייב במזונותם, הרי אלו לא יאכלו בתרומה.

ואלו הן עבדי צאן ברזל, אם מתו, מתו לו, ואם הותירו, הותירו לו.

הואיל והוא חייב באחריותן, הרי אלו יאכלו בתרומה.

משנה ב[עריכה]

בת ישראל שניסת לכהן והכניסה לו עבדים, בין עבדי מלוג, בין עבדי צאן ברזל, הרי אלו יאכלו בתרומה.

ובת כהן שניסת לישראל, והכניסה לו, בין עבדי מלוג, בין עבדי צאן ברזל, הרי אלו לא יאכלו בתרומה.

משנה ג[עריכה]

בת ישראל שניסת לכהן, ומת, והניחה מעוברת, לא יאכלו עבדיה בתרומה, מפני חלקו של עובר, שהעובר פוסל ואינו מאכיל, דברי רבי יוסי.

אמרו לו, מאחר שהעדת לנו על בת ישראל לכהן, אף בת כהן לכהן, ומת, והניחה מעוברת, לא יאכלו עבדיה בתרומה, מפני חלקו של עובר.

משנה ד[עריכה]

העובר, והיבם, והאירוסין, והחירש, ובן תשע שנים ויום אחד, פוסלין ולא מאכילין.

ספק שהוא בן תשע שנים ויום אחד ספק שאינו, ספק הביא שתי שערות ספק לא הביא, נפל הבית עליו ועל בת אחיו ואין ידוע אי זה מת ראשון, צרתה חולצת ולא מתיבמת.

משנה ה[עריכה]

האונס, והמפתה, והשוטה, לא פוסלים ולא מאכילים.

ואם אינם ראויין לבוא בישראל, הרי אלו פוסלין.

כיצד, ישראל שבא על בת כהן, תאכל בתרומה.

עיברה, לא תאכל בתרומה.

נחתך העובר במעיה, תאכל.

כהן שבא על בת ישראל, לא תאכל בתרומה.

עיברה, לא תאכל.

ילדה, תאכל.

נמצא כוחו של בן גדול משל אב.

העבד פוסל משום ביאה, ואינו פוסל משום זרע.

כיצד? בת ישראל לכהן, בת כהן לישראל, וילדה הימנו בן, והלך הבן ונכבש על השפחה, וילדה הימנו בן, הרי זה עבד.

היתה אם אביו בת ישראל לכהן, לא תאכל בתרומה.

בת כהן לישראל, תאכל בתרומה.

ממזר פוסל ומאכיל.

כיצד? בת ישראל לכהן, ובת כהן לישראל, וילדה הימנו בת, והלכה הבת ונשאת לעבד, או לגוי, וילדה הימנו בן, הרי זה ממזר; היתה אם אמו בת ישראל לכהן, תאכל בתרומה.

בת כהן לישראל, לא תאכל בתרומה.

משנה ו[עריכה]

כהן גדול פעמים שהוא פוסל.

כיצד? בת כהן לישראל, וילדה הימנו בת, והלכה הבת וניסת לכהן, וילדה הימנו בן, הרי זה ראוי להיות כהן גדול עומד ומשמש על גבי המזבח.

מאכיל את אמו ופוסל את אם אמו.

וזאת אומרת, לא כבני כהן גדול, שהוא פוסלני מן התרומה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה יבמות ז ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אלמנה לכוהן גדול גרושה וחלוצה לכוהן הדיוט הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל עבדי מלוג לא יאכלו בתרומה ועבדי צאן ברזל יאכלו ואלו הן עבדי מלוג אם מתו מתו לה ואם הותירו הותירו לה אף על פי שהוא חייב במזונותם לא יאכלו בתרומה.

(ב) בת ישראל שנישאת לכוהן הכניסה לו בין עבדי מלוג בין עבדי צאן ברזל הרי אלו יאכלו בת כוהן שנישאת לישראל הכניסה לו בין עבדי מלוג בין עבדי צאן ברזל הרי אלו לא יאכלו (ג) בת ישראל שנישאת לכוהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר שהעובר פוסל ואינו מאכיל דברי רבי יוסי אמרו לו מאחר שהעדות בנו על בת ישראל לכוהן ועל בת כוהן לכוהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר.

(ד) העובר והיבם והאירוסין והחירש ובן תשע שנים ויום אחד פוסלין ולא מאכילין ספק שהוא בן תשע שנים ויום אחד ספק שאינו ספק שהביא שתי שערות ספק שלא הביא נפל הבית עליו ועל בת אחיו ואין ידוע איזה מהן מת ראשון צרתה חולצת ולא מתייבמת.

(ה) האונס והמפתה והשוטה לא פוסלין ולא מאכילין אם אינן ראויין לבוא בישראל הרי אלו פוסלין כיצד היה ישראל שבא על בת כוהן תאכל בתרומה עיברה לא תאכל בתרומה נחתך העובר במעיה תאכל היה כוהן שבא על בת ישראל לא תאכל בתרומה עיברה לא תאכל ילדה תאכל נמצא כוחו של בן גדול משל אב העבד פוסל משום ביאה ואינו פוסל משום זרע כיצד בת ישראל לכוהן ובת כוהן לישראל וילדה ממנו בן והלך הבן ונכבש על השפחה וילדה ממנו בן הרי זה עבד הייתה אם אביו בת ישראל לכוהן לא תאכל בתרומה בת כוהן לישראל תאכל בתרומה.

ממזר פוסל ומאכיל כיצד בת ישראל לכוהן ובת כוהן לישראל וילדה ממנו בת והלכה הבת ונישאת לעבד או שנישאת לנוכרי וילדה ממנו בן הרי זה ממזר הייתה אם אימו בת ישראל לכוהן תאכל בתרומה בת כוהן לישראל לא תאכל בתרומה.

כוהן גדול פעמים שהוא פוסל כיצד בת כוהן שנישאת לישראל וילדה ממנו בת והלכה הבת ונישאת לכוהן וילדה ממנו בן הרי זה ראוי להיות כוהן גדול עומד ומשמש על גבי המזבח מאכיל את אימו ופוסל את אם אימו וזאת אומרת לא כבני כוהן גדול שהוא פוסלני מן התרומה.

פירושים[עריכה]