משנה יבמות יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יבמות פרק יא: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק אחד עשר ("נושאין על") · >>

פרקי מסכת יבמות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

נושאין על האנוסה ועל המפותה.

האונס והמפתה על הנשואה, חייב.

נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו, אנוסת בנו ומפותת בנו.

רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו.

משנה ב[עריכה]

הגיורת שנתגיירו בניה עמה, לא חולצין ולא מייבמין, אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה.

וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה.

משנה ג[עריכה]

חמש נשים שנתערבו ולדותיהן, הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו, ארבעה חולצין לאחת, ואחד מייבם אותה.

הוא ושלשה חולצין לאחרת, ואחד מייבם.

נמצאו ארבע חליצות וייבום לכל אחת ואחת.

משנה ד[עריכה]

האשה שנתערב ולדה בוולד כלתה, הגדילו התערובות, ונשאו נשים, ומתו, בני הכלה חולצין ולא מייבמין, שהוא ספק אשת אחיו ספק אשת אחי אביו.

ובני הזקנה, או חולצין או מייבמין, שהוא ספק אשת אחיו ואשת בן אחיו.

מתו הכשרים, בני התערובות לבני הזקנה חולצין ולא מייבמין, שהוא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו.

ובני הכלה, אחד חולץ ואחד מייבם.

משנה ה[עריכה]

כוהנת שנתערב ולדה בוולד שפחתה, הרי אלו אוכלים בתרומה, וחולקים חלק אחד בגורן, ואינן מטמאין למתים, ואין נושאין נשים, בין כשרות בין פסולות.

הגדילו התערובות, ושחררו זה את זה, נושאין נשים ראויות לכהונה, ואינן מטמאין למתים.

ואם נטמאו, אינן סופגין את הארבעים.

ואינן אוכלים בתרומה.

ואם אכלו, אינן משלמין קרן וחומש.

ואינן חולקין על הגורן.

ומוכרין את התרומה, והדמים שלהם.

ואינן חולקים בקדשי המקדש, ואין נותנין להם קדשים, ואין מוציאים שלהם מידם, ופטורין מן הזרוע ומן הלחיים ומן הקיבה, ובכורו יהא רועה עד שיסתאב, ונותנין עליו חומרי כהנים וחמרי ישראלים.

משנה ו[עריכה]

מי שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונשאת, וילדה, ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון, היו לה בנים מן הראשון ובנים מן השני, חולצין ולא מייבמין.

וכן הוא להם חולץ ולא מייבם.

היו לו אחים מן הראשון ואחים מן השני שלא מאותה האם, הוא חולץ ומייבם, והם, אחד חולץ ואחד מייבם.

משנה ז[עריכה]

היה אחד ישראל ואחד כהן, נושא אשה ראויה לכהן, ואינו מטמא למתים.

ואם נטמא, אינו סופג את הארבעים.

ואינו אוכל בתרומה.

ואם אכל, אינו משלם קרן וחומש.

ואינו חולק על הגורן, ומוכר התרומה והדמים שלו, ואינו חולק בקדשי המקדש, ואין נותנים לו את הקדשים, ואין מוציאין את שלו מידו, ופטור מן הזרוע והלחיים והקיבה, ובכורו יהא רועה עד שיסתאב, ונותנין עליו חומרי כהנים וחמרי ישראלים.

היו שניהם כהנים, הוא אונן עליהם, והם אוננים עליו.

הוא אינו מטמא להם, והם אינן מטמאין לו.

הוא אינו יורש אותן, אבל הם יורשין אותו.

ופטור על מכתו ועל קללתו של זה ושל זה, ועולה במשמרו של זה ושל זה, ואינו חולק.

אם היו שניהם במשמר אחד, נוטל חלק אחד.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה יבמות יא ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) נושאין על האנוסה ועל המפותה והאונס והמפתה על הנשואה חייב נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו אנוסת בנו ומפותת בנו רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו.

(ב) גיורת שנתגיירו בניה עימה לא חולצין ולא מייבמין אפילו הורתו של ראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה וכן השפחה שנשתחררו בניה עימה.

(ג) חמש נשים שנתערבו ולדותיהן הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו ארבעה חולצין לאחת ואחד מייבם הוא ושלשה חולצים לאחת ואחד מייבם נמצאו ארבע חליצות וייבום לכל אחת ואחת.

(ד) האישה שנתערב ולדה בוולד כלתה הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו בני הכלה חולצין ולא מייבמין שהוא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו בני הזקנה או חולצין או מייבמין שהוא ספק אשת אחיו ואשת בן אחיו מתו הכשרים בני התערובת לבני הזקנה חולצין ולא מייבמין שהוא ספק אשת אחיו ואשת אחי אביו ולבני הכלה אחד חולץ ואחד מייבם.

(ה) כוהנת שנתערב ולדה בוולד שפחתה הרי אלו אוכלין בתרומה וחולקין חלק אחד על הגורן ואינן מיטמאין למתים ואינן נושאין נשים בין כשרות בין פסולות הגדילו התערובת ושיחררו זה את זה נושאים נשים הראויות לכהונה ואין מיטמאין למתים ואם נטמאו אינן סופגין את הארבעים ואינן אוכלין בתרומה ואם אכלו אינן משלמין קרן וחומש ואינן חולקין על הגורן ואין מוכרין את התרומה ואם מכרו הדמים שלהן ואינן חולקין בקודשי המקדש ואין נותנין להם קדשים ואין מוציאין את שלהם מידם ופטורים מן הזרוע ומן הלחיים ומן הקיבה ובכורם ירעה עד שיסתאב ונותנין עליהן חומרי ישראל וחומרי כהנים.

(ו) מי שלא שהת אחר בעלה שלשה חודשים ונישאת וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון היו לה בנים מן הראשון ובנים מן השני חולצין ולא מייבמין וכן הוא להם חולץ ולא מייבם היו לו אחים מן הראשון ואחים מן השני שלא מאותה האם או חולץ או מייבם והם אחד חולץ ואחד מייבם.

(ז) היה אחד ישראל ואחד כוהן נושא אישה הראויה לכוהן ואינו מיטמא למתים ואם נטמא אינו סופג את הארבעים ואינו אוכל בתרומה ואם אכל אינו משלם קרן וחומש ואינו חולק על הגורן ואינו מוכר את התרומה ואם מכר הדמים שלו ואינו חולק בקודשי המקדש ואין נותנין לו קדשים ואין מוציאין את שלו מידו ופטור מן הזרוע ומן הלחיים ומן הקיבה ובכורו יהא רועה עד שיסתאב ונותנין עליו חומרי ישראל וחומרי הכהנים היו שניהם כהנים הוא אונן עליהם והם אוננין עליו הוא אינו מיטמא להם והם אין מיטמאין לו הוא אינו יורש אותם אבל הם יורשים אותו ופטור על מכתו וקללתו של זה ושל זה ועולה במשמרו של זה ושל זה ואינו חולק ואם היו שניהם במשמר אחד נוטל חלק אחד.

פירושים[עריכה]