משנה יבמות יא ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק יא

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א)

נוֹשְאִין עַל הָאֲנוּסָה וְעַל הַמְּפֻתָּה.

הָאוֹנֵס וְהַמְּפַתֶּה עַל הַנְּשׂוּאָה, חַיָּב.
נוֹשֵׂא אָדָם אֲנוּסַת אָבִיו וּמְפֻתַּת אָבִיו,
אֲנוּסַת בְּנוֹ וּמְפֻתַּת בְּנוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בַּאֲנוּסַת אָבִיו וּמְפֻתַּת אָבִיו:
(ב)

הַגִּיּוֹרֶת שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ בָּנֶיהָ עִמָּהּ,

לֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין,
אֲפִלּוּ הוֹרָתוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה,
וְהַשֵּׁנִי הוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה.
וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ בָּנֶיהָ עִמָּהּ:
(ג)

חָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁנִּתְעָרְבוּ וְלָדוֹתֵיהֶן,

הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְנָשְׂאוּ נָשִׁים וּמֵתוּ,
אַרְבָּעָה חוֹלְצִין לְאַחַת, וְאֶחָד מְיַבֵּם אוֹתָהּ;
הוּא וּשְׁלשָׁה חוֹלְצִין לָאַחֶרֶת, וְאֶחָד מְיַבֵּם.
נִמְצְאוּ אַרְבַּע חֲלִיצוֹת וְיִבּוּם לְכָל אַחַת וְאַחַת:
(ד)

הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְעָרֵב וַלְדָהּ בִּוְלַד כַּלָּתָהּ,

הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת, וְנָשְׂאוּ נָשִׁים, וּמֵתוּ,
בְּנֵי הַכַּלָּה חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין;
שֶׁהוּא סְפֵק אֵשֶׁת אָחִיו,
סְפֵק אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו.
וּבְנֵי הַזְּקֵנָה, אוֹ חוֹלְצִין אוֹ מְיַבְּמִין,
שֶׁהוּא סְפֵק אֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת בֶּן אָחִיו.
מֵתוּ הַכְּשֵׁרִים,
בְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת לִבְנֵי הַזְּקֵנָה – חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין,
שֶׁהוּא סְפֵק אֵשֶׁת אָחִיו,
וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו;
וּבְנֵי הַכַּלָּה,
אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַבֵּם:
(ה)

כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעָרֵב וַלְדָּהּ בִּוְלַד שִׁפְחָתָהּ,

הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִים בִּתְרוּמָה,
וְחוֹלְקִים חֵלֶק אֶחָד בַּגֹּרֶן,
וְאֵינָן מִטַּמְּאִין לַמֵּתִים,
וְאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים, בֵּין כְּשֵׁרוֹת, בֵּין פְּסוּלוֹת.

הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת, וְשִׁחְרְרוּ זֶה אֶת זֶה,

נוֹשְׂאִין נָשִׁים רְאוּיוֹת לַכְּהֻנָּה,
וְאֵינָן מִטַּמְּאִין לַמֵּתִים;
וְאִם נִטְמְאוּ, אֵינָן סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים.
וְאֵינָן אוֹכְלִים בִּתְרוּמָה;
וְאִם אָכְלוּ, אֵינָן מְשַׁלְּמִין קֶרֶן וְחֹמֶשׁ;
וְאֵינָן חוֹלְקִין עַל הַגֹּרֶן;
וּמוֹכְרִין אֶת הַתְּרוּמָה, וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶם.
וְאֵינָן חוֹלְקִים בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ,
וְאֵין נוֹתְנִין לָהֶם קֳדָשִׁים,
וְאֵין מוֹצִיאִים שֶׁלָּהֶם מִיָּדָם.
וּפְטוּרִין מִן הַזְּרוֹעַ וּמִן הַלְּחָיַיִם וּמִן הַקֵּבָה,
וּבְכוֹרוֹ יְהֵא רוֹעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב.
וְנוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי כֹּהֲנִים וְחֻמְרֵי יִשְׂרְאֵלִים:
(ו)

מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר בַּעֲלָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנִשֵּׂאת, וְיָלְדָה,

וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אִם בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן,
הָיוּ לָהּ בָּנִים מִן הָרִאשׁוֹן וּבָנִים מִן הַשֵּׁנִי, חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין.
וְכֵן הוּא לָהֶם, חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם.
הָיוּ לוֹ אַחִים מִן הָרִאשׁוֹן וְאַחִים מִן הַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא מֵאוֹתָהּ הָאֵם,
הוּא חוֹלֵץ וּמְיַבֵּם,
וְהֵם, אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַבֵּם:
(ז)

הָיָה אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֵן,

נוֹשֵׂא אִשָּׁה רְאוּיָה לְכֹהֵן,
וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לְמֵתִים;
וְאִם נִטְמָא, אֵינוֹ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים.
וְאֵינוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה;
וְאִם אָכַל, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ;
וְאֵינוֹ חוֹלֵק עַל הַגֹּרֶן,
וּמוֹכֵר הַתְּרוּמָה וְהַדָּמִים שֶׁלּוֹ.
וְאֵינוֹ חוֹלֵק בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ,
וְאֵין נוֹתְנִים לוֹ אֶת הַקֳּדָשִׁים,
וְאֵין מוֹצִיאִין אֶת שֶׁלּוֹ מִיָּדוֹ;
וּפָטוּר מִן הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה,
וּבְכוֹרוֹ יְהֵא רוֹעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב.
וְנוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי כֹּהֲנִים וְחֻמְרֵי יִשְׂרְאֵלִים.

הָיוּ שְׁנֵיהֶם כֹּהֲנִים,

הוּא אוֹנֵן עֲלֵיהֶם, וְהֵם אוֹנְנִים עָלָיו.
הוּא אֵינוֹ מִטַּמֵּא לָהֶם, וְהֵם אֵינָן מִטַּמְּאִין לוֹ.
הוּא אֵינוֹ יוֹרֵשׁ אוֹתָן, אֲבָל הֵם יוֹרְשִׁין אוֹתוֹ.
וּפָטוּר עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה.
וְעוֹלֶה בְּמִשְׁמָרוֹ שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה, וְאֵינוֹ חוֹלֵק.
אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמִשְׁמָר אֶחָד, נוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד: