משנה יבמות ט ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו

עריכה

(א)

יֵשׁ מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן,

מֻתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן,
מֻתָּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ,
וַאֲסוּרוֹת לָאֵלוּ וְלָאֵלוּ.
וְאֵלוּ מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן:
כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה,
וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל.
חָלָל שֶׁנָּשָׂא כְּשֵׁרָה,
וְיֵשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר.
יִשְרָאֵל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל,
וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר.
מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת,
וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְרָאֵל,
מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן:
(ב)

וְאֵלּוּ מֻתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן,

כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה,
וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן הֶדְיוֹט.
כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה,
וְיֵשׁ לוֹ אָח חָלָל.
יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת,
וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר.
מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל,
וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל,
מֻתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן.

אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ,

כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה,
וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ כֹּהֵן הֶדְיוֹט.
כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה,
וְיֵשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר.
יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת,
וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל.
מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל,
וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר,
אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ.
וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וּלְיִבְמֵיהֶן:
(ג)

שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים,

שְׁנִיָּה לַבַּעַל וְלֹא שְׁנִיָּה לַיָּבָם,
אֲסוּרָה לַבַּעַל וּמֻתֶּרֶת לַיָּבָם.
שְׁנִיָּה לַיָּבָם וְלֹא שְׁנִיָּה לַבַּעַל,
אֲסוּרָה לַיָּבָם וּמֻתֶּרֶת לַבַּעַל.
שְׁנִיָּה לָזֶה וְלָזֶה,
אֲסוּרָה לָזֶה וְלָזֶה.
אֵין לָהּ לֹא כְּתֻבָּה, וְלֹא פֵּרוֹת,
וְלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא בְּלָאוֹת,
וְהַוָּלָד כָּשֵׁר,
וְכוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא.
אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל,
גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל,
בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר,
יֵשׁ לָהֶן כְּתֻבָּה:
(ד)

בַּת יִשְׂרָאֵל מְאֹרֶסֶת לְכֹהֵן,

מְעֻבֶּרֶת מִכֹּהֵן,
שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְכֹהֵן,
וְכֵן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל,
לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.
בַּת יִשְׂרָאֵל מְאֹרֶסֶת לְלֵוִי,
מְעֻבֶּרֶת מִלֵּוִי,
שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְלֵוִי,
וְכֵן בַּת לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל,
לֹא תֹאכַל בְּמַעֲשֵׂר.
בַּת לֵוִי מְאֹרֶסֶת לְכֹהֵן,
מְעֻבֶּרֶת מִכֹּהֵן,
שׁוֹמֶרֶת יָבָם לְכֹהֵן,
וְכֵן בַּת כֹּהֵן לְלֵוִי,
לֹא תֹּאכַל לֹא בִּתְרוּמָה וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר:
(ה)

בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּיסֵת לְכֹהֵן, תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.

מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵּן, תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.
נִיסֵת לְלֵוִי, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר.
מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵּן, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר.
נִיסֵת לְיִשְׂרָאֵל,
לֹא תֹּאכַל לֹא בִּתְרוּמָה וְלֹא בַּמַּעֲשֵׂר.
מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵּן,
לֹא תֹּאכַל לֹא בִּתְרוּמָה וְלֹא בַּמַּעֲשֵׂר.
מֵת בְּנָהּ מִיִּשְׂרָאֵל, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר.
מֵת בְּנָהּ מִלֵּוִי, תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.
מֵת בְּנָהּ מִכֹּהֵן,
לֹא תֹּאכַל לֹא בִּתְרוּמָה וְלֹא בַּמַּעֲשֵׂר:
(ו)

בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל,

לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.
מֵת וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵּן,
לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.
נִשֵּׂאת לְלֵוִי,
תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר.
מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵּן,
תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר.
נִשֵּׂאת לְכֹהֵן,
תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.
מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵּן,
תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.
מֵת בְּנָהּ מִכֹּהֵן,
לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.
מֵת בְּנָהּ מִלֵּוִי,
לֹא תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר.
מֵת בְּנָהּ מִיִּשְׂרָאֵל, חוֹזֶרֶת לְבֵית אָבִיהָ.
וְעַל זוֹ נֶאֱמַר (ויקרא כב, יג):
"וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל":