משנה יבמות ט ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ט · משנה ה | >>
בת ישראל שניסת לכהן, תאכל בתרומה.
מת, ולה הימנו בן, תאכל בתרומה.
ניסת ללוי, תאכל במעשר.
מת, ולה הימנו בן, תאכל במעשר.
ניסת לישראל, לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר.
מת, ולה הימנו בן, לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר.
מת בנה מישראל, תאכל יד במעשר.
מת בנה מלוי, תאכל בתרומה.
מת בנה מכהן, לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר.
משנה מנוקדת
בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּיסֵת לְכֹהֵן, תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.
- מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵּן, תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.
- נִיסֵת לְלֵוִי, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר.
- מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵּן, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר.
- נִיסֵת לְיִשְׂרָאֵל,
- לֹא תֹּאכַל לֹא בִּתְרוּמָה וְלֹא בַּמַּעֲשֵׂר.
- מֵת, וְלָהּ הֵימֶנּוּ בֵּן,
- לֹא תֹּאכַל לֹא בִּתְרוּמָה וְלֹא בַּמַּעֲשֵׂר.
- מֵת בְּנָהּ מִיִּשְׂרָאֵל, תֹּאכַל בַּמַּעֲשֵׂר.
- מֵת בְּנָהּ מִלֵּוִי, תֹּאכַל בִּתְרוּמָה.
- מֵת בְּנָהּ מִכֹּהֵן,
- לֹא תֹּאכַל לֹא בִּתְרוּמָה וְלֹא בַּמַּעֲשֵׂר:
נוסח הרמב"ם
בת ישראל -
- שנישאת לכוהן - תאכל בתרומה.
- מת, ולה ממנו בן - תאכל בתרומה.
- נישאת ללוי - תאכל במעשר.
- מת, ולה ממנו בן - תאכל במעשר.
- נישאת לישראל - לא תאכל, לא בתרומה, ולא במעשר.
- מת בנה -
- מישראל - תאכל במעשר.
- מלוי - תאכל בתרומה.
- מת בנה מכוהן - לא תאכל, לא בתרומה, ולא במעשר.
פירוש הרמב"ם
כל זמן שיהיה לישראלית זרע מכהן, כפי מה שפרשתי בפרק שביעי (הלכה ז) תאכל בתרומה וחזה ושוק. וכן פירשו "היא בתרומת הקדשים תאכל"(ויקרא כב, יב), במורם מן הקדשים תאכל:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מת ולה ממנו בן תאכל בתרומה - דכתיב (ויקרא כב) ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו, קרי ביה יאכילו. וכל זמן שבנה קיים מאכילה בתרומה:
נשאת ללוי - אחר שילדה מכהן:
אוכלת במעשר - ולא בתרומה, ואף על גב דיש לה בן מכהן, דהדרא הויא לה זרה:
מת ולה ממנו בן אוכלת במעשר - בשביל בנה מלוי, אבל לא בתרומה בשביל בנה מכהן, שהרי יש לה זרע מן הזר יג:
פירוש תוספות יום טוב
מת ולה ממנו בן תאכל במעשר. פי' הר'"ב ולא בתרומה שהרי יש לה זרע מן הזר ואע"ג דקרא וזרע אין לה ושבה בבת כהן כתיב. מרבינן מיניה לקמן בת ישראל האוכלת בשביל בנה כהן וניסת לזר כו'. רש"י:
מת בנה מישראל תאכל במעשר. דהדרא אכלה ילפינן מובת כהן וגו' דכולי ובת יתירא הוא וכמו שכתבתי במשנה ד' פרק ז' לענין ההוא דרשא דהתם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יג) (על הברטנורא) ואע"ג דקרא וזרע אין לה ושבה בבת כהן כתיב מרבינן מיניה לקמן בת ישראל האוכלת בשביל בנה כהן וניסת לזר. רש"י:
(יד) (על המשנה) תאכל. דהדרא אכלה ילפינן מובת כהן וגו' דכולא ובת יתירא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
בת ישראל שנשאת לכהן וכו': עד סוף הפרק ביד פ"ו דהלכות תרומות סימן י"ז י"ח י"ט ובטור יו"ד סי' של"א:
מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה: דכתיב ויליד ביתו עכ"ל ר"ע ז"ל אמר המלקט האי דרשא לא מייתי לה בגמ' אלא בתורת כהנים:
מת ולה ממנו בן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר: כתב הר' יהוסף ז"ל ברוב הספרים ל"ג זה: סימן הויו הכתוב בפי' ר"ע ז"ל קודם לשון המתחיל נשאת ללוי צריך למחוק אותו:
מת בנה מלוי תאכל כו': דהדרא אכלה משום בנה מכהן ומפקי' לה מדכתי' ובת כהן כי תהיה אלמנה ובת קרא יתירא הוא דה"מ למיכתב וכי תהיה דהא לעיל מיניה כתיב ובת כהן כי תהיה לאיש זר אלא ודאי לדרשא אתא לאשמועינן דבת ישראל אוכלת בשביל בנה הכהן ואם בת כהן היא שנשאת לזר ומת בלא בנים חוזרת ואוכלת וכשהיא חוזרת לבית אביה חוזרת לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק דכתי' מלחם ולא כל לחם פרט לחזה ושוק ודוקא אם חוזרת לבית אביה הכהן אבל בת ישראל החוזרת לאכול בתרומה בשביל בנה הכהן כדאמרן במתני' חוזרת לכל דליכא מיעוטי והכא תניא בתוספתא וכ"ה שם ביד פ"ו סי' ז' ח':
בת כהן שנשאת לישראל: פ"ו דה' תרומות סי' י"ח:
תפארת ישראל
יכין
ניסת ללוי: אחר שילדה מכהן:
תאכל במעשר: ולא בתרומה אף שבנה מכהן קיים:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת