לדלג לתוכן

משנה יבמות ט רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) יש -

מותרות לבעליהן - ואסורות ליבמיהן.
מותרות ליבמיהן - ואסורות לבעליהן.
מותרות - לאלו, ואלו.
ואסורות - לאלו, ואלו.
אלו מותרות לבעליהן - ואסורות ליבמיהן?
כוהן הדיוט - שנשא את האלמנה,
ויש לו - אח כוהן גדול.
חלל - שנשא כשרה,
ויש לו - אח כשר.
ישראל - שנשא ישראלית,
ויש לו - אח ממזר.
ממזר - שנשא ממזרת,
ויש לו - אח ישראל.
אלו מותרות לבעליהן - ואסורות ליבמיהן.


(ב) ואלו מותרות ליבמיהן - ואסורות לבעליהן?

כוהן גדול - שקידש את האלמנה,
ויש לו - אח כוהן הדיוט.
כשר - שנשא חללה,
ויש לו - אח חלל.
ישראל - שנשא ממזרת,
ויש לו - אח ממזר.
ממזר - שנשא ישראלית,
ויש לו - אח ישראל.
מותרות ליבמיהן - ואסורות לבעליהן.


[ג] *הערה 1: אסורות - לאלו, ואלו?

כוהן גדול - שנשא את האלמנה,
ויש לו - אח כוהן גדול.
או כוהן הדיוט כשר - שנשא חללה,
ויש לו - אח כשר.
ישראל - שנשא ממזרת,
ויש לו - אח ישראל.
ממזר - שנשא ישראלית,
ויש לו - אח ממזר.
אסורות - לאלו, ולאלו.
ושאר כל הנשים - מותרות לבעליהן, וליבמיהן.


(ג) שניות - מדברי סופרים.

שניה לבעל - ולא שניה ליבם,
אסורה לבעל - ומותרת ליבם.
שניה ליבם - ולא שניה לבעל,
אסורה ליבם - ומותרת לבעל.
שניה - לזה ולזה,
אסורה - לזה ולזה.
אין לה כתובה,
ולא פירות, ולא בלאות, ולא מזונות.
והוולד - כשר.
וכופין אותו - להוציא.
אלמנה - לכוהן גדול,
גרושה, וחלוצה - לכוהן הדיוט,
ממזרת, ונתינה - לישראל,
בת ישראל - לממזר, ולנתין,
יש להן כתובה.


(ד) [ד] בת ישראל -

מאורסת - לכוהן,
מעוברת - מכוהן,
שומרת יבם - לכוהן,
וכן בת כוהן - לישראל,
לא תאכל - בתרומה.
בת ישראל -
מאורסת - ללוי,
מעוברת - מלוי,
שומרת יבם - ללוי,
וכן בת לוי - לישראל.
לא תאכל - במעשר.
בת לוי -
מאורסת - לכוהן,
מעוברת - מכוהן,
שומרת יבם - לכוהן,
וכן בת כוהן - ללוי,
לא יאכלו - בתרומה, ולא במעשר.


(ה) [ה] בת ישראל -

שנישאת לכוהן - תאכל בתרומה.
מת, ולה ממנו בן - תאכל בתרומה.
נישאת ללוי - תאכל במעשר.
מת, ולה ממנו בן - תאכל במעשר.
נישאת לישראל - לא תאכל, לא בתרומה, ולא במעשר.
מת בנה -
מישראל - תאכל במעשר.
מלוי - תאכל בתרומה.
מת בנה מכוהן - לא תאכל, לא בתרומה, ולא במעשר.


(ו) [ו] בת כוהן -

שנישאת לישראל - לא תאכל בתרומה.
מת, ולה ממנו בן - לא תאכל בתרומה.
נישאת ללוי - תאכל במעשר.
מת, ולה ממנו בן - תאכל במעשר.
נישאת לכוהן - תאכל בתרומה.
מת, ולה ממנו בן - תאכל בתרומה.
מת בנה מכוהן - לא תאכל בתרומה.
מת בנה מלוי - לא תאכל במעשר.
מת בנה מישראל - חוזרת אל בית אביה,
ועל זו נאמר: "ושבה אל בית אביה כנעוריה, מלחם אביה תאכל" (ויקרא כב יג).

הערות

[עריכה]
  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה יבמות ט