תפארת ישראל על יבמות ט

משנה יבמות, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

יכין

משנה א

כהן הדיוט שנשא את האלמנה: ה"ה בתולה, דהרי כשמת נעשית אלמנה. רק קמ"ל דאף אלמנה מותרת לו:

חלל שנשא כשרה: קמ"ל דאפילו כשירה מותרת לו:

ויש לו אח כשר: כהן כשר, דאסור ביבמתו מדנתחללה בביאת חלל, ולא אמרינן דעשה דיבום דוחה לא תעשה גרידא דחלל, דגזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה [יבמות ד"כ ע"ב]:

משנה ב

כהן גדול שקידש את האלמנה: אבל נשאת, נתחללה בביאתו, אסור לבעל וליבם:

מותרות לבעליהן וליבמיהן: לאו דוקא, דהא ט"ו עריות, ויבם פצוע דכא, מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן, וכ"כ באם הבעל מחייבי לאוין או פצוע דכא, הו"ל להיפך:

משנה ג

שניות מדברי סופרים: שהיא שנייה וכו':

אין לה: לכל שניה:

לא כתובה: ק' ור', אבל תוספת יש לה, משום חיבת ביאה [רש"י כתובות ד"ק א']:

ולא פירות: אע"ג דפירות נכסי מלוג תקנו לבעל משום פרקונה, וזו א"צ לפדותה, אפ"ה בנטלן א"צ להחזיר לה [לי"א], ואפילו פירות שלקטן בעל ועדיין בעין [(שו"ע אה"ע, קטז) ועי' כתובות פי"א סי' כ"ח]:

ולא מזונות: לאו בעודה תחתיו, דבכה"ג גם אלמנה לכה"ג אינה נזונת, ואפילו הלך הכה"ג למדה"י, דוקא בכשירה, אמרינן דבפרנסה אחר סתם פטור הבעל מלשלם, ובהלוה לה חייב לשלם, אבל בפסולה אפילו הלוה לה אחר פטור הבעל לשלם, אלא קמ"ל הכא דאפילו מת הבעל. דבכה"ג אלמנה לכה"ג נזונת, הכא פטור:

ולא בלאות: מה שנגנב או נאבד מנ"מ, או מה שבלה ע"י תשמישו, פטור מלשלם, דדינה כשאר נשים, אף דהיה ראוי לקנסו כבחייבי לאוין, אבל מה שבעין או מה שמכר, חייב ליתן לה (כך שיטת הרמב"ם, ויש שיטות אחרות בזה כב"ש סי' קט"ז סק"ה):

והולד כשר: לכתחילה לכהן:

יש להן כתובה: וכל תנאיה, רק מזונות אין לה רק אחר מותו. ודוקא שהכיר בה, אבל בשלא הכיר בה אין לה כתובה ולא שום תנאי כתובה, ואפילו מזונות אחר מותו, ואפ"ה אינו משלם הפירות שנטל מנ"מ שלה, אפילו הן בעין אצלו. ומה שאבד או נגנב או כלה בתשמישו בנ"מ, חייב לשלם, והנאבד או כלה בנצ"ב פטור מלשלם, ומה שבעין מנצ"ב או נ"מ נוטלת. אבל שניה אפילו הכירה אין לה כלום, דחמירה שניה מחייבי לאוין, דבדאורייתא א"צ חזוק:

משנה ד

בת ישראל מאורסת לכהן: או או:

וכן בת כהן לישראל: מאורסת או וכו':

לא תאכל במעשר: ר"מ היא דס"ל מעשר אסור לזר, וקיי"ל דמותר:

ולא במעשר: ר"ל אין חולקין תרומה ומעשר בגורן לשום אשה פנויה או נשואה או ארוסה, גזירה בת ישראל לכהן ונתגרשה:

משנה ה

ניסת ללוי: אחר שילדה מכהן:

תאכל במעשר: ולא בתרומה אף שבנה מכהן קיים:

בועז

הלכתא גבירתא