משנה יבמות ט א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ט · משנה א | >>
יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן, מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן, מותרות לאלו ולאלו, ואסורות לאלו ולאלו.
ואלו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן: כהן הדיוט שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול, חלל א שנשא כשרה ויש לו אח כשר, ישראל שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר, ממזר שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל, מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן.
יֵשׁ מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן,
- מֻתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן,
- מֻתָּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ,
- וַאֲסוּרוֹת לָאֵלוּ וְלָאֵלוּ.
- וְאֵלוּ מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן:
- כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה,
- וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל.
- חָלָל שֶׁנָּשָׂא כְּשֵׁרָה,
- וְיֵשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר.
- יִשְרָאֵל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל,
- וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר.
- מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת,
- וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְרָאֵל,
- כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה,
- מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן:
יש -
- מותרות לבעליהן - ואסורות ליבמיהן.
- מותרות ליבמיהן - ואסורות לבעליהן.
- מותרות - לאלו, ואלו.
- ואסורות - לאלו, ואלו.
- אלו מותרות לבעליהן - ואסורות ליבמיהן?
- כוהן הדיוט - שנשא את האלמנה,
- ויש לו - אח כוהן גדול.
- חלל - שנשא כשרה,
- ויש לו - אח כשר.
- ישראל - שנשא ישראלית,
- ויש לו - אח ממזר.
- ממזר - שנשא ממזרת,
- ויש לו - אח ישראל.
- אלו מותרות לבעליהן - ואסורות ליבמיהן.
- כוהן הדיוט - שנשא את האלמנה,
אמרו כשר וכשרה - רוצה לומר כהן כשר וכוהנת כשרה.
והנראה מזאת המשנה שכוהנת כשרה אסורה לחלל, וזה מאמר דחוי לפי שעיקר אצלנו לא הוזהרו כשרות להנשא לפסולין, אלא מותר חלל בכוהנת כשרה:
יש מותרות - כהן הדיוט שנשא אלמנה. והוא הדין בתולה, שהרי כשמת נעשית אלמנה. ונקט אלמנה משום דבעי למיתני סיפא כהן גדול שנשא אלמנה:
יש מותרות וכו'. כתבו התוספות כן דרך התנא לאחר שפירש הלכות המסכת חוזר ושונה אותם בלשון קנר כדי שיהיו מסודרים בידך ושמורים בפה ובלב. ועוד י"ל דנקטינהו לכולהו משום בבא דאסורות לבעליהן ומותרות ליבמיהן. דאע"ג דמכח בעל דמית קא מייבם לא אסרי לה איבם אע"ג דאסורות לבעליהן. וז"ל הנ"י דאע"ג דבעליהן בעמוד והוצא קאי. ואיהו גופיה לא הוה בר הקמת זרע באשה זו. אפ"ה אחיו מיקם לו זרע ומיבמה:
ואלו מותרות וכו'. תנא ושייר כדמסיק בגמרא:
חלל שנשא כשרה כו'. כך גירסת רש"י ז"ל והחלל מותר בה והיא מותרת בו מ"מ כיון שבא עליה נתחללה לכהונה ויש גורסים כשר וכן גורס הרמב"ם בפירושו וכן הגירסא בירושלמי כשר שנשא כשרה ויש לו אח חלל ופשיט מינה דהוזהרה כשרה להנשא לפסולים אבל א"א לגרוס כן לפום גמרא דילן כמ"ש [הר"ב] לעיל דדייקינן דלהכי קתני נשא מפני שנתחללה בביאתו דש"מ בחלל שנשא כשירה איירינן ודייקינן נמי מינה בגמרא דלא הוזהרו וכו' מדקתני חלל שנשא כשרה בכלל המותרים לבעליהן והכי הלכתא [וכמ"ש הר"ב במשנה ד' פרק בתרא דקידושין] נ"י. ועיין מ"ש בסוף משנה ז' פ"ק דקידושין:
(א) (על המשנה) חלל כו'. כן גירסת רש"י ז"ל והחלל מותר בה והיא מותרת בו מ"מ כיון שבא עליה נתחללה לכהונה. והר"מ גרס כגירסת הירושלמי ופשט מינה דהוזהרה כשרה להנשא לפסולים. ולפי גמרא דידן א"א לגרוס כן דדייקינן דלא הוזהרו. נ"י:
יש מותרות וכו': רפ"ק דנדרים:
כהן הדיוט שנשא: בגמ' מפרש דה"ה דמצי למיתני קידש והאי דתנא נשא משום דבעי למיתני בצדה חלל שנשא כשרה דהוי דוקא אבל קידש לחוד לא שויא חללה תנא הכא נמי נשא והה"נ שנשא בתולה שהרי כשמת נעשית אלמנה אלא משום דקבעי למיתני סיפא כהן גדול שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט דדוקא אלמנה שנתחללה בביאתו ונאסרה לאחיו ההדיוט אבל בתולה חזיא ליה להתיבם מש"ה קתני אלמנה:
חלל שנשא כשרה ויש לו אח כשר: גרסי'. אלא שהרמב"ם ז"ל נראה דגריס כשר שנשא כשרה ויש לו אח חלל וז"ל אמרו כשר וכשרה ר"ל כהן כשר וכהנת כשרה והנראה מזאת המשנה שהכהנת אסורה לחלל וזה מאמר דחוי לפי שעיקר אצלנו לא הוזהרו כשרות להנשא לפסולים אלא מותר חלל בכהנת כשרה ע"כ:
יכין
כהן הדיוט שנשא את האלמנה: ה"ה בתולה, דהרי כשמת נעשית אלמנה. רק קמ"ל דאף אלמנה מותרת לו:
חלל שנשא כשרה: קמ"ל דאפילו כשירה מותרת לו:
ויש לו אח כשר: כהן כשר, דאסור ביבמתו מדנתחללה בביאת חלל, ולא אמרינן דעשה דיבום דוחה לא תעשה גרידא דחלל, דגזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה [יבמות ד"כ ע"ב]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת