משנה יבמות ט ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ט · משנה ב | >>
ואלו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן: כהן גדול שקידש ב את האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט, כשר שנשא חללה ויש לו אח חלל, ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ממזר, ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ישראל, מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן.
אסורות לאלו ולאלו: כהן גדול שנשא את האלמנה ויש לו אח כהן גדול או כהן הדיוט; כשר שנשא חללה ויש לו אח כשר; ישראל שנשא ממזרת ויש לו אח ישראל; ממזר שנשא בת ישראל ויש לו אח ממזר, אסורות לאלו ולאלו.
ושאר ג כל הנשים מותרות לבעליהן וליבמיהן.
וְאֵלּוּ מֻתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן,
- כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת הָאַלְמָנָה,
- וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן הֶדְיוֹט.
- כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה,
- וְיֵשׁ לוֹ אָח חָלָל.
- יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת,
- וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר.
- מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל,
- וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל,
- מֻתָּרוֹת לְיִבְמֵיהֶן וַאֲסוּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן.
- וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל,
אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ,
- כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּשָׂא אֶת הָאַלְמָנָה,
- וְיֵשׁ לוֹ אָח כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ כֹּהֵן הֶדְיוֹט.
- כָּשֵׁר שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה,
- וְיֵשׁ לוֹ אָח כָּשֵׁר.
- יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת,
- וְיֵשׁ לוֹ אָח יִשְׂרָאֵל.
- מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל,
- וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר,
- אֲסוּרוֹת לָאֵלּוּ וְלָאֵלּוּ.
- וְיֵשׁ לוֹ אָח מַמְזֵר,
- וּשְׁאָר כָּל הַנָּשִׁים מֻתָּרוֹת לְבַעֲלֵיהֶן וּלְיִבְמֵיהֶן:
ואלו מותרות ליבמיהן - ואסורות לבעליהן?
- כוהן גדול - שקידש את האלמנה,
- ויש לו - אח כוהן הדיוט.
- כשר - שנשא חללה,
- ויש לו - אח חלל.
- ישראל - שנשא ממזרת,
- ויש לו - אח ממזר.
- ממזר - שנשא ישראלית,
- ויש לו - אח ישראל.
- מותרות ליבמיהן - ואסורות לבעליהן.
- כוהן גדול - שקידש את האלמנה,
[ג] *הערה 1: אסורות - לאלו, ואלו?
- כוהן גדול - שנשא את האלמנה,
- ויש לו - אח כוהן גדול.
- או כוהן הדיוט כשר - שנשא חללה,
- ויש לו - אח כשר.
- ישראל - שנשא ממזרת,
- ויש לו - אח ישראל.
- ממזר - שנשא ישראלית,
- ויש לו - אח ממזר.
- אסורות - לאלו, ולאלו.
- כוהן גדול - שנשא את האלמנה,
- ושאר כל הנשים - מותרות לבעליהן, וליבמיהן.
מה שחייב לומר כאן קידש ולא אמר נשא, לפי שאלו נשא תהיה חללה ואסורה אפילו לכהן הדיוט, ותהיה אסורה לזה ולזה:
כהן גדול שקידש את האלמנה - אבל נשאה נתחללה בביאתו ואסורה לבעל וליבם:
כהן גדול שקידש. כאן שנה ר' שדין יבום מן האירוסין. וכן מוכח ממתניתין דרפ"ג דכתובות עיין במשנה ד' פ"ד מ"ש שם:
ויש לו אח כהן גדול. כההיא דתנינן במשנה ט' פ"ק דמגילה:
ושאר כל הנשים כו'. לאו דוקא דהא איכא פצוע דכא וט"ו עריות שמותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן וכו'. נ"י בשם ירושלמי:
(ב) (על המשנה) שקידש. כאן שנה רבי שדין יבום מן האירוסין:
(ג) (על המשנה) ושאר כו'. לאו דוקא דהא איכא פצוע דכא וחמש עשרה עריות שמותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן (וכן ברישא תנא ושייר. גמרא) נ"י:
ואלו מותרות ליבמיהן: ביד פ"ו דהג' יבום סי' י"ג ובטור א"ה סי' קע"ד אע"ג דהני אסורות לבעליהן ובעמוד והוציא קאי ואיהו גופיה לא הוי בר הקמת זרע באשה זו אפ"ה אחיו מקים לו זרע ומותרות להתיבם לו נמוקי יוסף:
אסורות לאלו ולאלו וכו': תוס' פ"ק דסוטה דף ו':
כ"ג שנשא את האלמנה: מפני שנתחללה בביאתו אסורה ליבמה אפי' כהן הדיוט וכן פי' ר"ע ז"ל כבר:
ושאר כל הנשים מותרות לבעליהן וליבמיהן: בגמ' מסיק דתנא דידן תנא ושייר בכולהו חלוקות וכן נמי גרסי' בירושלמי מתני' דהכא מסייעא לר' יונה דאמר לית כללי דרבי כללים משום דהך כלל דאמר ושאר כל הנשים אינו דוקא דהא פצוע דכא כדאי' נמי בגמ' דכהן פצוע דכא שנשא ישראלית אסורה לבעלה ומותרת ליבמה כשר. והכשר שנשא כשרה ויש לו אח פצוע דכא אסורה ליבמה ומותרת לבעלה פצוע דכא שנשא ישראלית ויש לו אח פצוע דכא אסורה לבעלה וליבם גיורת מותרת לזה ולזה. ובירוש' גרסי' המחזיר גרושתו משנשאת חולצת ולא מתיבמת והביאו רב אלפס ז"ל לעיל פ' שני דף ת"ז ופי' שם נמוקי יוסף חולצת דבני חייבי לאוין תפסי בהו קדושין הלכך לא מפטרי בלא חליצה אבל לא מתיבמת כיון דהוות קיימא עליה דאת באיסור ה"נ קיימא באיסור עליה דיבם ול"ד ליש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן ע"כ ואפשר שהיה צריך להיות ול"ד דיש אסורות לבעליהן ומתרות ליבמיהן. ואיכא נמי ט"ו עריות שמותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן וצרת סוטה מותרת לבעלה ואסורה ליבם הבא על אחות חלוצתו אסורה לו ומותרת ליבם ואחיו שנשא אחות חלוצתו מותרות לבעל ואסורה ליבם. והקשו תוס' ז"ל וא"ת והא אלו קתני דהכי פריך בפ"ק דקדושין גבי ואלו שאין מעניקין להם וגבי אלו דברים שאין להם שיעור ואומר ר"י דהכא לא נקט אלו אלא לפרושו הא דקתני עניינים הרבה ברישא יש מותרות יש אסורות ולהכי לא שייך למפרך ועוד דבכל מקום ששונה שני עניינים אלו שיש ואלו שאין משייר אע"ג דתני אלו כי ההיא דאלו נערות שיש להם קנס דשייר מצרי ואדומי ופסולי כהונה ובפ' המזבח מקדש דתנן אלו שפסולן בקדש ולא חשיב ניתנין למעלה שנתנן למטה וכו' בחוץ בפנים בפנים בחוץ ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן דחשוב להו בברייתא עכ"ל ז"ל ועיין בתוס' דפ"ק דסוטה ריש ד' ו':
יכין
כהן גדול שקידש את האלמנה: אבל נשאת, נתחללה בביאתו, אסור לבעל וליבם:
מותרות לבעליהן וליבמיהן: לאו דוקא, דהא ט"ו עריות, ויבם פצוע דכא, מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן, וכ"כ באם הבעל מחייבי לאוין או פצוע דכא, הו"ל להיפך:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת