משנה יבמות ח ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ח · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

סריס חמה כהן שנשא בת ישראל, מאכילה בתרומהכא.

רבי יוסי ורבי שמעון אומרים, אנדרוגינוס כב כהן שנשא בת ישראל, מאכילה בתרומה.

רבי יהודה אומר, טומטום שנקרע ונמצא זכר, לא יחלוץ, מפני שהוא כסריס.

אנדרוגינוס נושא, אבל לא נישא.

רבי אליעזר אומר, אנדרוגינוס חייבים עליו סקילה כזכר.

נוסח הרמב"ם

סריס חמה כוהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה רבי יוסי ורבי שמעון אומרין אנדרוגינוס כוהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה רבי יהודה אומר טומטום שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ מפני שהוא כסריס אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא רבי אלעזר אומר חייבין עליו סקילה כזכר.

פירוש הרמב"ם

סריס חמה כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה כו': דברי רבי יוסי ור"ש בכאן שאנדרוגינוס שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה יורה שהוא זכר אצלם. אח"כ חזר רבי יוסי מזאת הסברא בברייתא ואמר אנדרוגינוס בריה בפני עצמו ולא הכריעו בו אם זכר אם נקבה והלכה כרבי יוסי כפי מה שנתבארו דבריו בברייתא ולכך הדין הוא שאינו מאכיל בתרומה לפי שהוא ספק וספיקא דאיסורא לחומרא. ואחר שנתקיים אצלנו שסריס אדם חולץ וחולצין לאשתו אין הלכה כרבי יהודה והלכה כר"א באמרו חייבין עליו סקילה כזכר כששכב אותו משכב זכור אבל אם שכב אותו במקום נקבותו אין חייבין עליו סקילה כזכר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

רבי יוסי ור"ש אומרים כו' - דסבירא להו אנדדוגינוס כזכר. והדר ביה ר"י ואמר בברייתא שאנדרוגינוס בריה בפני עצמו ולא הכריעו בו חכמים אם זכר אם נקבה, הלכך אינו מאכיל בתרומה:

רבי יהודה אומר כו' - ולית הלכתה כותיה, דהא קיי"ל לעיל סריס אדם חולץ וחולצים לאשתו, וטומטום שנקרע הוי כסריס אדם:

אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא - מפני שהוא כזכר, והשוכב עמו הוי בא על הזכור כג בין בזכרות שלו בין בנקבות שלו:

ר"א אומר חייבין עליו סקילה כזכר - דוקא במקום זכרות שלו כד ולא בנקבות שלו. והלכה כר"א:

פירוש תוספות יום טוב

סריס חמה כו' מאכילה בתרומה. דסריס חמה כשר לבוא בקהל כדילפינן בגמרא בריש פירקין דף ע"ה מדלא כתיב הפצוע דהוי משמע מעיקרו ממעי אמו ובברייתא מייתי לה מג"ש נאמר (דברים כ"ג) לא יבא פצוע ונאמר (שם) לא יבא ממזר מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם. ועיין מ"ש במשנה ד' פ"ד דסוטה. וא"ת כיון דכשר לבא בקהל פשיטא דמאכילה בתרומה. מיתרצה בגמרא דהכא דמהו דתימא מוליד מאכיל דדייקינן ויליד ביתו הם יאכלו. שאינו מוליד אינו מאכיל קמ"ל:

אנדרוגינוס כהן וכו'. כתב הר"ב והדר ביה רבי יוסי וכו' וכלומר וכן הלכה כמו שחזר בו וכן פסק הר"ב בספ"ו ממסכת בכורות וכן פסק הרמב"ם ועיין מ"ש לקמן בזה:

אנדרוגינוס. כתב בספר התשבי שהיא מלה יוונית אנדרי איש גינוס אשה:

אבל לא נישא. פירש הר"ב והשוכב עמו הוי בא על הזכור בין בזכרות שלו בין בנקבות שלו דכתיב (ויקרא י"ח) ואת זכר לא תשכב משכבי אשה איזהו זכר שיש בו שני משכבות הוי אומר זה אנדרוגינוס כלומר זכר כל זכרים במשמע משכבי לרבות משכב שני של אנדרוגינוס והא דתנן ריש פ"ו ולא חלק בין ביאה לביאה ופי' הר"ב ממשכבי אשה. מאשה קאמר דיליף. גמרא [דף פ"ג ב'] [* ופי' בזכרות לקמן בד"ה חייבים וכו']:

רבי אליעזר. כתבו התוספות דגרסינן רבי אליעזר ונ"ל שצ"ל ר' אלעזר מדאמרינן עלה בגמרא [פ"ד א'] א"ר כשהלכתי ללמוד תורה לפני ר' אלעזר בן שמוע וכו' ולא הניחוני ללמוד אלא דבר א' במשנתינו ר"א אומר אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר ש"מ דר"א בן שמוע הוא שאמר זה ור' אלעזר שמו כמ"ש רש"י בפרקין דף ע"ב וכ"כ הרמב"ם בפ"ו מעשרה פרקיו שהקדים לפי' המשניות [ולעד"ן שהתוספות מוכחי מכאן גרסתם דהא ר"א בן שמוע למד לרבי. ר' אליעזר אומר אנדרוגינוס וכו' ולא אמר אני אומר אנדרוגינוס וכו' הרי משמיה דזולתו אמר והוא ר' אליעזר. וק"ל כן נ"ל]:

חייבין עליו סקילה כזכר. כתב הר"ב דווקא במקום זכרות. כלומר מאחריו. נ"י ועיין ברפ"ו. ובגמרא דס"ל דה"ק קרא את זכר לא תשכב משכבי אשה. את זכרות של מי שיש בו שני משכבות לא תשכב. וזכר גרידא נפקא ליה מואת. ומ"ש הר"ב והלכה כר"א וכ"פ הרמב"ם ולעיל פסקו דבריה בפני עצמו הוא. וכתב נ"י בשם הרשב"א וז"ל. ולא ידעתי היאך יתקיימו שני פסקים הללו שאם אתה מספקו בנקיבה היאך אתה סוקל על ביאתו כזכר. ושמא הוא סובר דאף ר"א סבר דבריה בפני עצמו הוא. אלא שחייבין עליו סקילה כזכר. מגזירת הכתיב דואת זכר וכו' וכי כתיב את זכר. לאו דקרייה רחמנא זכר אלא לומר שאין חייבין במי שיש בו ב' משכבות דהיינו אנדרוגינוס אלא ממקום זכרות והיינו דאמרינן לא לכל אר"א אנדרוגינוס זכר הוא ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כא) (על המשנה) מאכילה כו'. דסריס חמה כשר לבא בקהל כדילפינן בגמרא דף ע"ה מדלא כתיב הפצוע דהוי משמע מעיקרו ממעי אמו ובברייתא יליף לה מגז"ש. ועתוי"ט:

(כב) (על המשנה) אנדרוגינוס היא מלה יונית אנדר"ו איש. גינו"ס אשה. תשבי:

(כג) (על הברטנורא) דכתיב ואת זכר לא תשכב משכבי אשה איזהו זכר שיש לו שני משכבות הוי אומר זה אנדרוגינוס כלומר זכר כל זכרים במשמע במשכבי לרבות משכב שני של אנדרוגינוס. ועיין בפ"ו, והתם מאשה יליף גמרא:

(כד) (על הברטנורא) כלומר מאחריו. נ"י. ובגמרא, דסבירא ליה דהכי קאמר קרא, את זכר וגו', את זכרות של מי שיש בו שני משכבות לא תשכב. וזכר גרידא נפקא ליה מואת. ועיין תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ר' יוסי ור שמעון אומרי' אנדרוגינוס וכו':    הרא"ש פ' על אלו מומין דף ס"ז וביד פ"ז דהל' תרומות סי' י"ד ט"ז י"ח ובטור א"ה סימן עק"ב ומפר' ר' יוחנן דס"ל לר' יוסי ור"ש דמאכילה אף בחזה ושוק דזכר מעלייא הוא וריש לקיש אמר מאכילה בתרומה דבזמן הזה הויא מדרבנן ואינו מאכילה בחזה ושוק ופרכינן תנן אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא אלמא זכר מעלייא הוא ומשני תני אם נשא נשוי פי' דבעיא גיטא מספק ופריך והא נושא קתני ומשני וליטעמך מאי אבל לא נישא אלא מאי נישא דיעבד נושא נמי דיעבד ולא קשה לר"ל אמרי לא נושא לכתחלה משמע אבל לא נישא דיעבד נמי לא וקשיא לר"ל ודיקא מתני' כר' יוחנן ואיכא בין ת"ק לר' אליעזר דאמר חייבי' עליו סקילה כזכר דלת"ק חייבי' עליו משני מקומות ולר' אליעזר אין חייביין עליו אלא ממקום זכרות כזכר דוקא ועיין בנמוקי יוסף. בפי' ר"ע ז"ל והדר ביה ר' יוסי בברייתא אמר המלקט היא דעת רב. ושמואל אמר אדרבא מברייתא הדר ביה לגבי ר"ש דמתני' דהוא בר זוגיה ולא מיתעקרא מתני' כלל:

אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא:    פי' נושא אשה ואשתו צריכה גט וכשימות אם יש לו את חולץ אי מיבם אבל לא נישאי כדין אשה הנשאת לבעל דדין זכר יש לו והשוכב עמו אפי' במקום נקבות הוי בא על הזכור דכתי' ואת זכר לא תשכב משכבי אשה איזהו זכר שיש לו שני משכבות הוי אומר זה אנדרוגינוס נמוקי יוסף: ועיין עוד במ"ש נ"י שם בשם הרשב"א ז"ל לישב פי' הרמב"ם ז"ל: ופי' בערוך [ע' אנתרופי] אנדרוגינוס אנדרו זכר גינס נקבה שכן בלשון יון קורין לזכר אנדרו ולנקבה גיניקא ע"כ:

ר' יהודה אומר טומטום וכו':    דין טומטום ביד פ"ו דה' יבום סי' ג' ובגמ' וגם שם ס"פ על אלו מומין. תניא ר' יוסי בר' יהודה אומר טומטום לא יחלוץ שמא יקרע ונמצא נקבה ואפי' ימצא זכר שמא סריס חמה ואיכא בין ר' יוסי בר' יהודה לאבוה לפסול במקום אחים ולחלוץ שלא במקום אחים פי' דלר' יהודה דאמר מפני שהוא כסריס אם חלץ לה טומטום זה ויש לו אחים לא פסלה על האחים ומתיבמת ולר' יוסי בריה הוא דהא שמא קתני וספיקא הוא ופסלה על האחים דילמא לאו סריס הוה וחליצה הוא: ולחלוץ שלא במקום אחים פי' אם אין שם אח אלא הוא לר' יהודה לא בעיא חליצה מיניה שהוא כסריס ודאי ולר' יוסי בר' יהודה בעיא חליצה מספק דהאי דקאמר לא יחלוץ במקום אחים קאמר:

ר' אליעזר אומר אנדרוגינוס וכו':    תוס' פ' המפלת (נדה דף כ"ח) ומחק הר' יהוסף ז"ל מלת אנדרוגינוס מדברי ר' אליעזר. ובגמ' אמר רב חסדא לא לכל אמר ר' אליעזר אנדרוגינוס זכר מעלייא הוא שאם אתה אומר כן במוקדשין יקדש ובברייתא מוכח דלר' אליעזר טומטום ואנדרוגינוס לא קדשי וכן נמי תנן בס"פ שני דתמורה ר' אליעזר אומר הכלאים והטרפה ויוצא דופן טומטום ואנדרוגינוס לא קדשים ולא מקדישין ש"מ וכתבו תוס' ז"ל הכא בפירקי' ר' חליעזר גרסי' במשנתנו וכן בתמורה גבי לא קדשים ולא מקדישין ע"כ. וכן מוכח מן הברייתא דאיתא בגמ' דגרסי' ר' אליעזר ביו"ד דתניא אמר רבי כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע חברו עליו תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא שהן חריפים ולא הניחוני ללמוד אלא דבר אחד במשנתנו ר' אליעזר אומר אנדרוגינוס חייבי' עליו סקילה כזכר ותמהתי על ספר תוי"ט שכתב בהיפך והביא ראיה מכאן דצריך להגיה בתוספת דר' אלעזר גרסי' בלי יוד והמבין יעיין ויבחין הנכון מפשטן של דברים וה' יצילנו משגיאות אמן:


פירושים נוספים