עיקר תוי"ט על יבמות ח

משנה יבמות, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) אבל ערלה שלא בזמנה מבעי לן בגמרא אי הוה ער "לה:

(ב) (על המשנה) ובל הטמאים. בגמרא יליף להו מקרא:

(ג) (על הברטנורא) הוא מלשון וידע אדם:

(ד) (על המשנה) הרי אלו כו'. ובנשואה לו קודם שנעשה פצוע דכא דהואיל וכבר אכלה ואפילו לת"ק דמ"ג פ"ו דס"ל משתמרת לביאה פסולה לא תאכל הכא שאני שכבר אכלה ולא דמי נמי לבת ישראל שניסת לכהן ומת דהתם פקע קניניה הכא לא פקע קנינו. גמרא:

(ב)

(ה) (על המשנה) בגיורת הא בנתינה אסורין אימא סיפא אינן אסורין כו' הא בנתינה שרו אלא מהא ליכא למשמע מינה. גמרא. ולעיל מזה בברייתא דשרו בנתינה:

(ג)

(ו) (על המשנה) אסורים ואיסורן כו'. נ"ל דתנא לישנא דקרא נקט לא יבא עמוני כו' לא יבא להם כו' וכן לקמן גבי ממזר נמי קתני כפל לשון שכן גם הוא בכתוב תרי זימני לא יבא:

(ז) (על המשנה) וא' נקבות. תניא אר"י בנים אשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה, פירש"י כל הנולדים להם אפילו נקבה. ל"א תלה הבנים באם שיולדת אותם שהאם ראשונה והבן שני ואי לאו דנקבות אסורות למאי הלכתא תלאן בלידה:

(ח) (על הברטנורא) דהיה להם להקדים נשים לקראת נשים וחכמים סברי כל כבודה בת מלך פנימה א"נ דכתיב ויאמרו אליו איה שרה אשתך. גמרא:

(ט) (על המשנה) הלכה כו'. לאו הלמ"מ קאמר דא"כ אמאי פליג עליה אלא ה"ק הלכה אני אומר כך קבלתי מרבותי. תוספ':

(י) (על המשנה) ממזרין. בגמרא יליף ליה:

(יא) (על הברטנורא) זהו פירוש השם דמקרו נתינים ולא בא לומר באסורייהו דמיהושע הוא דהא סובר הר"ב דנתינים דאורייתא אסורי, וכ"כ נ"י. וקראם נתינים על שם ויתנם יהושע וגו' ואפילו נתגיירו כתיב בהו לא תתתתן בם וכיון דלא כתיב בו דורות ילפינן להו מממזרים. אבל יש חולקים בזה כמ"ש ברפ"ג דמכות:

(ד)

(יב) (על הברטנורא) סריס כו'. מסקין בגמרא דתנאי נינהו אליבא דר"ע והאי תנא סבר אליביה דמחייבי לאוין דשאר הוי ממזר מחייבי לאוין גרידא לא הוי ממזר דאי לתנא דאליביה בספ"ד הא ס"ל דאפילו מלאו גרידא הוי ממזר כמו מחייבי כריתות וחייבי כריתות לאו בני חליצה ויבום נינהו:

(יג) (על הברטנורא) פירש"י לקוי, רך. מחליק, חלק כבשר אשה. דרך בשר איש להיות שעיר: כיפה, קילוח ארוך למרחוק, דיהה, שאינה קשורה אלא צלולה כמים: מחמיצין, מסריחין כששוהין בכלי, הבל, חמימות כעין עשן:

(יד) (על המשנה) שלא כו'. ולא חיישינן שמא הבריא בנתים כדחיישינן לענין מום במ"ג פ"ו דבכורות דשא"ה דלחד אבר הלכך חיישי' אבל הכא דמחמת חולי כל הגוף הוא לא חיישינן. גמרא:

(טו) (על הברטנורא) ואמנם אר"ע חולץ תשובה לר"י שלא דבר אלא בחליצה. הר"ם. ותימא מאי קושיא דהא א"א לו שיאמר אלא חלוץ כיון שאינו מיבם כו' והכי הל"ל דלא קתני מיבמין איידי דנקט בדידיה חולץ. וכ"פ הב"י:

(טז) (על המשנה) לקיים כו'. עדות זו של ריב"ב לקיים דברי ר"ע העיד. רש"י:

(ה)

(יז) (על הברטנורא) דדומיא דאילונית דבידי שמים. סתמא כר"ע. גמרא:

(יח) (על המשנה) לא פסלה מן הכהונה שאין חליצתה חליצה. רש"י:

(יט) (על המשנה) זנות. שהרי היא עליו באיסור אשת אח שלא במקום מצוה. והר"ב לא פירש כן אלא בסיפא, לשיטתיה בפ"ו מ"ה דחייבי לאוין עושין זונה ותיפוק ליה משום לאו דלא יבא:

(כ) (על הברטנורא) דלא כר"י דמ"ה פ"ו ומיירי בהכיר בה האח דאל"כ הוי קדושי טעות ולא היתה אשת אח מעולם:

(ו)

(כא) (על המשנה) מאכילה כו'. דסריס חמה כשר לבא בקהל כדילפינן בגמרא דף ע"ה מדלא כתיב הפצוע דהוי משמע מעיקרו ממעי אמו ובברייתא יליף לה מגז"ש. ועתוי"ט:

(כב) (על המשנה) אנדרוגינוס היא מלה יונית אנדר"ו איש. גינו"ס אשה. תשבי:

(כג) (על הברטנורא) דכתיב ואת זכר לא תשכב משכבי אשה איזהו זכר שיש לו שני משכבות הוי אומר זה אנדרוגינוס כלומר זכר כל זכרים במשמע במשכבי לרבות משכב שני של אנדרוגינוס. ועיין בפ"ו, והתם מאשה יליף גמרא:

(כד) (על הברטנורא) כלומר מאחריו. נ"י. ובגמרא, דסבירא ליה דהכי קאמר קרא, את זכר וגו', את זכרות של מי שיש בו שני משכבות לא תשכב. וזכר גרידא נפקא ליה מואת. ועיין תוי"ט: