משנה יבמות ח ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ח · משנה ב | >>
איזהו פצוע דכא? כל שנפצעו הביצים שלו, ואפילו אחת מהן.
וכרות שפכה, כל שנכרת הגיד.
ואם נשתייר מהעטרה אפילו כחוט השערה, כשר.
פצוע דכא וכרות שפכה, מותרין בגיורת ה ומשוחררת, ואינן אסורין אלא מלבוא בקהל, שנאמר (דברים כ"ג, ב'): לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יי.
אֵיזֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא?
- כֹּל שֶׁנִּפְצְעוּ הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ, וַאֲפִלּוּ אַחַת מֵהֶן.
- וּכְרוּת שָׁפְכָה,
- כֹּל שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד;
- וְאִם נִשְׁתַּיֵּר מֵהָעֲטָרָה אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, כָּשֵׁר.
- פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה,
- מֻתָּרִין בְּגִיּוֹרֶת וּמְשֻׁחְרֶרֶת,
- וְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלָּבוֹא בַּקָּהָל,
- שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, ב):
- "לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה'":
ואיזה הוא פצוע דכא?
- כל שנפצעו הביצים שלו,
- אפילו - אחת מהן.
- כל שנפצעו הביצים שלו,
- וכרות שופכה?
- כל שנכרת הגיד.
- נשתייר מעטרה,
- אפילו כחוט השערה - כשר.
- פצוע דכא, וכרות שופכה -
- מותרים - בגיורת, ובמשוחררת,
- ואינן אסורין - אלא מלבוא בקהל,
- שנאמר: "לא יבוא פצוע דכא וכרות שופכה, בקהל ה'" (דברים כג ב).
וממה שאתה צריך לידע, כשנפצע הגיד או חוטי הביצים, כמו כן או נכרתו הביצים או ניקב הגיד או ניקבו הביצים, ובכלל כל חולי שיתחדש בכלי הזרע ממה שיחייב חכמת הטבע שהוא לא יזריע בהן, הרי הוא פסול:
ואם נשתייר מהעטרה - שנחתך מהעטרה ואילך, כשר, שאין גיד אלא מהעטרה ולמעלה לצד הגוף. עטרה היא שורת בשר המקפת במקום המילה. ובין שנפצע הגיד כמין מכת חרב וסכין, בין שנתמעך והוקטן מאליו, בין שנכרת, בין בגיד בין בביצים בין בחוטי הביצים, כולם פסולים. והני מילי בידי אדם, אבל מחמת חולי הכל כשר:
איזהו פצוע דכא. כתב הר"ב והני מילי בידי אדם וכו'. עיין מה שכתבתי בסוף פירקין ובמשנה ד' פרק ד' דסוטה:
[* מותרין בגיורת וכו'. הא בנתינה אסורין אימא סיפא אינן אסורים וכו' הא בנתינה שרו [אלא מהא ליכא למשמע מינה]. גמרא. ולעיל מהא בברייתא דשרו בנתינה].
(ה) (על המשנה) בגיורת הא בנתינה אסורין אימא סיפא אינן אסורין כו' הא בנתינה שרו אלא מהא ליכא למשמע מינה. גמרא. ולעיל מזה בברייתא דשרו בנתינה:
איזהו פצוע דכה וכו': רפי"ו דהל' איסורי ביאה וסי' ג' ד' ו':
ואפי' אחת מהן: בברייתא א"ר ישמעאל בנו של ר' יוחנן ב"ב שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא כסריס חמה וכשר ואיכא מאן דמפרש דלא פליג אמתני' ואפי' שהוא בידי אדם מכשיר שיש לחלק בין נפלה הביצה לגמרי לנפצעה מידי דהוה אניטל הטחול דכשר וניקב בסומכיה טריפה:
וכרות שפכה: סריס על שם שאין מימי רגליו עושין כיפה. וכתבו תוס' ז"ל וכרות שפכה כל שנכרת הגיד תימא לר"י דאמאי נקט פציעה בביצים וכריתה בגיד הא אמרינן בגמ' פצוע בכולן דכה בכולן כרות בכולן ואומר ר"י דמשום דגיד ע"י כריתה שופך דבלא כריתה מקלח נקט כרות שפכה בגיד ע"כ:
ואם נשתייר מעטרה וכו': אכרות שפכה קאי ולא אפצוע דכה:
השערה: מלת השערה אית דל"ג לה:
יכין
איזהו פצוע דכא כל שנפצעו הבצים שלו ואפילו אחת מהן: אפילו רק חוטי הבצים, שג"כ אינו מוליד:
וכרות שפכה כל שנכרת הגיד: למעלה מעטרה לצד הגוף. ובניקב ויוצא ש"ז דרך הנקב, יש תקנה כשיסתם הנקב [(שו"ע אה"ע, ה)]:
ואם נשתייר מהעטרה אפילו כחוט השערה: סביב להגיד:
לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה': וה"מ בידי אדם או ע"י קוץ, אבל בנולד כך, או שנתמסמסו ע"י חולי או מכה או רעם כשר, ולרא"ש ע"י חולי או מכה הו"ל כבידי אדם [שם]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת