משנה יבמות ח רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הערל וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה נשיהם ועבדיהם יאכלו פצוע דכא וכרות שופכה הם ועבדיהם אוכלים ונשיהם לא יאכלו אם לא ידעה משנעשה פצוע דכא וכרות שופכה הרי אלו יאכלו.

(ב) ואיזה הוא פצוע דכא כל שנפצעו הביצים שלו אפילו אחת מהן וכרות שופכה כל שנכרת הגיד נשתייר מעטרה אפילו כחוט השערה כשר פצוע דכא וכרות שופכה מותרים בגיורת ובמשוחררת ואינן אסורין אלא מלבוא בקהל שנאמר לא יבוא פצוע דכא וכרות שופכה בקהל ה' (דברים כג ב).

(ג) עמוני ומואבי אסורין ואיסורן איסור עולם אבל נקבותיהן מותרות מיד מצרי ואדומי אינן אסורים אלא עד שלשה דורות אחד הזכרים ואחד הנקבות רבי שמעון מתיר בנקבות מיד אמר רבי שמעון קל וחומר הדברים מה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם התיר את הנקבות מיד מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות אינו דין שנתיר את הנקבות מיד אמרו לו אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה אמר להם לא כי אלא הלכה אני אומר ממזרים ונתינים אסורים ואיסורן איסור עולם אחד הזכרים ואחד הנקבות.

(ד) אמר רבי יהושע שמעתי שהסריס חולץ וחולצין לאשתו והסריס לא חולץ ולא חולצין לאשתו ואין לי לפרש אמר רבי עקיבה אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו שהייתה לו שעת הכושר וסריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו שלא הייתה לו שעת הכושר רבי אליעזר אומר לא כי אלא סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו שיש לו רפואה וסריס אדם לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שאין לו רפואה העיד רבי יהושע בן בתירה על בן מגוסת שהיה בירושלים סריס אדם וייבמו את אשתו לקיים דברי רבי עקיבה.

(ה) הסריס לא חולץ ולא מייבם וכן האיילונית לא חולצת ולא מתייבמת הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה בעלה פסלה מפני שהיא בעילת זנות וכן איילונית שחלצו לה אחין לא פסלוה בעלוה פסלוה מפני שהיא בעילת זנות.

(ו) סריס חמה כוהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה רבי יוסי ורבי שמעון אומרין אנדרוגינוס כוהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה רבי יהודה אומר טומטום שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ מפני שהוא כסריס אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא רבי אלעזר אומר חייבין עליו סקילה כזכר.

הדף הראשי של משנה יבמות ח