רי"ף על הש"ס/יבמות/פרק ח

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק ח[עריכה]

הערל וכל הטמאים לא יאכלו בתרומה נשיהם ועבדיהם יאכלו פצוע דכא וכרות שפכה הם ועבדיהם יאכלו נשיהם לא יאכלו ואם לא ידעה משנעשה פצוע דכא וכרות שפכה הרי אלו יאכלו אי זה הוא פצוע דכא כל שנפצעו ביצים שלו אפילו אחת מהן כרות שפכה כל שנכרת הגיד אם נשתייר מעטרה אפילו כחוט השערה כשר:

פצוע דכא וכרות שפכה מותרים בגיורת ומשוחררת ואין אסורין אלא מלבא בקהל שנאמר (דברים, כג) לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה':

גמ' ת"ר אי זה הוא פצוע דכא כל שנפצעו ביצים שלו ואפילו אחת מהן ואפילו ניקבו ואפילו נימוקו ואפילו חסרו אמר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא כסריס חמה וכשר אמר רב יהודה אמר שמואל פצוע דכא בידי שמים כשר אמר רבא היינו דקרינן

(דף רי"ף כד:)


פצוע ולא קרינן הפצוע במתניתא תנא נאמר לא יבא פצוע דכא ונאמר לא יבא ממזר מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם אמר רבא פצוע בכולן דך בכולן פצוע בכולן בין שנפצע הגיד בין שנפצעו ביצים בין שנפצעו חוטי ביצים דך בכולן בין שנדך הגיד בין שנדכו ביצים בין שנדכו חוטי ביצים כרות בכולן בין שנכרת הגיד בין שנכרתו גידי ביצים בין שנכרתו חוטי ביצים תנו רבנן ניקב פסול מפני שהוא שותת נסתם כשר מפני שהוא מוליד וזהו פסול שחוזר להכשרו זהו למעוטי מאי למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה אמר רבה בר רב הונא המטיל מים משני מקומות פסול אמר רבא לית הלכתא לא כברא ולא כאבא ברא הא דאמרן אבא מאי היא דאמר רב הונא נשים המסוללות זו בזו פסולות לכהונה ולא היא אפילו לר' אלעזר דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה הני מילי איש אבל אשה פריצותא בעלמא היא וכ"ש שאין הלכה כרבי אלעזר :

מתני' עמוני ומואבי אסורין ואיסורן איסור עולם אבל נקבותיהן מותרות מיד מצרי ואדומי אינן אסורין אלא עד שלשה דורות אחד זכרים ואחד נקבות אמר ר' שמעון קל וחומר הדברים ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם התיר את הנקבות מיד מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות אינו דין שנתיר את הנקבות מיד אמרו לו אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה אמר להן לא כי אלא הלכה אני אומר:

ממזרים ונתינין אסורין איסור עולם אחד זכרים ואחד

(דף רי"ף כה.)


נקבות:

אמר רבי יהושע שמעתי שהסריס חולץ וחולצין לאשתו והסריס לא חולץ ולא חולצין לאשתו ואין לי לפרש אמר רבי עקיבא אני אפרש סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו שהיתה לו שעת הכושר סריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו שלא היתה לו שעת הכושר ר' אליעזר אומר לא כי אלא סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו שיש לו רפואה סריס אדם לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שאין לו רפואה העיד ר' יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהיה בירושלים סריס אדם ויבמו את אשתו לקיים דברי ר' עקיבא:

גמ' היכי דמי סריס חמה אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן כל שלא ראה מעולם שעה אחת בכשרותו מנא ידעינן אמר אביי כל המטיל מים ואינו עושה כיפה א"ר אבהו סימני סריס ואילונית ובן שמונה אין עושין בהן מעשה עד שיהו בן עשרים שנה ובן שמונה מי קא חיי והתניא בן שמונה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו בשבת אבל אמו שוחה עליו ומניקתו מפני הסכנה הכא במאי עסקינן (בגמ' בשגמרו) בשלא גמרו סימניו דתניא אי זה הוא בן שמונה כל שלא כלו חדשיו רבי אומר סימנין מוכיחין שערו וצפרניו שלא גמרו טעמא דלא גמרו הא גמרו אמרינן האי בר ז' הוא

(דף רי"ף כה:)


ואישתהוי הוא דאישתהי ת"ר אי זה הוא סריס כל שהוא בן עשרים ולא הביא שתי שערות ואפי' הביא שתי שערות לאחר מיכן הרי הוא כסריס לכל דבריו ואלו הן סימניו כל שאין לו זקן ושערו לקוי ובשרו מחליק ר"ש בן גמליאל אומר משום ר' יהודה בן יאיר כל שאין מימי רגליו מעלין רתיחות ויש אומרים כל המטיל מים ואינו עושה כיפה וי"א כל ששכבת זרעו (בד"ס הגי' דוחה) דוהה ויש אומרים כל שאין מימי רגליו מחמיצין ואחרים אומרים כל שרוחץ בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הבל רבי שמעון בן אלעזר אומר כל שקולו לקוי ואין ניכר בין איש לאשה ואי זו היא אילונית כל שהיא בת עשרים ולא הביאה שתי שערות ואפילו הביאה לאחר מיכן הרי היא כאילונית לכל דבריה ואלו הן סימניה כל שאין לה דדין ומתקשה בשעת תשמיש רשב"ג אומר כל שאין לה שיפולי מעים כנשים ר' שמעון בן אלעזר אומר כל שקולה עבה ואינה ניכרת בין איש לאשה איתמר סימני סריס רב הונא אמר עד שיהו כולן ורבי יוחנן אמר אפילו באחד מהן היכא דהביא שתי שערות בזקן כולי עלמא לא פליגי דעד שיהו כולן כי פליגי בשלא הביא רב הונא אמר עד שיהו כולן ורבי יוחנן אמר אפילו באחד מהן

(דף רי"ף כו.)


וקיימא לן כרבי יוחנן:

מתני' הסריס לא חולץ ולא מייבם וכן אילונית לא חולצת ולא מתיבמת הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה בעלה פסלה מפני שבעילתו בעילת זנות וכן אילונית שחלצו לה אחין לא פסלוה בעלוה פסלוה מפני שבעילתן בעילת זנות:

גמ' קתני סריס דומיא דאילונית מה אילונית בידי שמים אף סריס בידי שמים אבל בידי אדם חולץ וסתמא כר' עקיבא דאמר בידי אדם אין בידי שמים לא ושמעינן מינה דהלכתא כר"ע דהוה ליה מחלוקת ואח"כ סתם וקי"ל מחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם:

גמ' אמר רב ליתא למתני' מקמי ברייתא דתניא רבי יוסי אומר אנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא ולא הכריעו בו חכמים אם זכר הוא אם נקבה הוא אדרבה ליתא לברייתא מקמי מתניתין

(דף רי"ף כו:)


מדשבקיה ר' יוסי לבר זוגיה ש"מ הדר ביה אמרי בי רב משמיה דרב הלכה כרבי יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה וכן הלכה:

סליק פירקא
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=רי%22ף_על_הש%22ס/יבמות/פרק_ח&oldid=1353696"