רמב"ם על יבמות ח
יבמות פרק ח
[עריכה]- ראו גם: נוסח המשנה יבמות ח רמבם
הטעם בהיות הכהן ערל לא יאכל בתרומה וקדשים, מה שנאמר בפסח "תושב ושכיר לא יאכל בו"(שמות יב, מה), ואמר בתרומה "תושב כהן ושכיר לא יאכל"(ויקרא כב, י), וכמו שהערל אינו אוכל פסח לאמרו "וכל ערל לא יאכל בו"(שמות יב, מח), כמו כן לא יאכל הערל בתרומה וקדשים.
וכבר ידעת שפצוע דכא וכרות שפכה בעילתן בעילת זנות:
וממה שאתה צריך לידע, כשנפצע הגיד או חוטי הביצים, כמו כן או נכרתו הביצים או ניקב הגיד או ניקבו הביצים, ובכלל כל חולי שיתחדש בכלי הזרע ממה שיחייב חכמת הטבע שהוא לא יזריע בהן, הרי הוא פסול:
התשובה שאפשר להם להשיב בה לרבי שמעון, שיאמרו לו מה לעמון ומואב שכן נתפרש טעמן "על דבר אשר לא קדמו אתכם"(דברים כג, ה), האיש דרכו לקדם ולא האשה, תאמר במצרי ואדומי שלא תלה ריחוקם בשלשה דורות בדבר בעולם.
ואין הלכה כרבי שמעון:
הלכה כרבי עקיבא שאמר סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו. וכמו כן לדעתו מייבמין לאשתו.
ואמנם אמר רבי עקיבא חולץ, תשובה לרבי יהושע שלא דיבר אלא בחליצה.
ומבואר הוא שסריס אדם אינו מייבם, לפי שהוא אסור לבוא בקהל.
ורוצים לומר באמרם סריס חמה, שלא ראה חמה מעולם אלא והוא סריס, רוצה לומר משעת יציאתו לעולם יצא סריס, רוצה לומר מבוטל מתשמיש:
זה הסריס - הוא סריס חמה כרבי עקיבא, לפי שהוא דומיא דאילונית שאינו בידי אדם. והיות בעילתה בעילת זנות אינו בשביל שהיא אילונית, אלא בשביל שאינה בת יבום, ובעלוה אחין והיא אסורה עליהם:
דברי רבי יוסי ורבי שמעון בכאן, שאנדרוגינוס שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה, יורה שהוא זכר אצלם.
אחר כך חזר רבי יוסי מזאת הסברא בברייתא ואמר, אנדרוגינוס בריה בפני עצמו, ולא הכריעו בו אם זכר אם נקבה. והלכה כרבי יוסי כפי מה שנתבארו דבריו בברייתא, ולכך הדין הוא שאינו מאכיל בתרומה לפי שהוא ספק, וספיקא דאיסורא לחומרא.
ואחר שנתקיים אצלנו שסריס אדם חולץ וחולצין לאשתו, אין הלכה כרבי יהודה.
והלכה כרבי אלעזר באמרו חייבין עליו סקילה כזכר, כששכב אותו משכב זכור, אבל אם שכב אותו במקום נקבותו אין חייבין עליו סקילה כזכר:
משנה יבמות, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב