קטגוריה:משלי כא כד

דקויות

מה בא הפסוק ללמדנו? כמה פירושים:

1. הפסוק בא להגדיר את משמעות המושג "לץ": "זד - כולל אכזריות ושנאת הבריות... יהיר - הוא בעל הגאוה... והאיש אשר שתי המידות האלה בנפשו - לץ שמו, כי הלץ כולל אותם. והוא בעל לשון הרע המתלוצץ ולועג לבני אדם, כי הוא הזדון הגמור; כי יזיק בלשונו לחבריו ויכלימם ויחרפם ויפחית כבודם, ולא לרווח והנאה... וגם תשתתף עם זאת היהירות והגאוה, כי יתכוון לתת דופי בחבריו, לבלתי היות יתרון לאיש עליו..." (ר' יונה פירוש ראשון. וראו גם מצודת דוד, מלבי"ם ודעת מקרא).

- אולם, אין זה ברור מדוע החכם בחר להכניס הגדרה דווקא למושג זה, ודווקא באמצע הספר ולא בתחילתו או בסופו (ראו גם: קריאות ושמות בספר משלי).

2. הפסוק בא לתאר את סופו של אדם שמתנהג ביהירות: "יהיר - גס רוח - סופו להיות לץ, שאינו חש לשמוע מוסר" (רש"י).

- אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות הפשוטה של המילה "שמוֹ", ולפי זה היה ראוי לכתוב "זד יהיר לץ יהיה".

3. לענ"ד, הפסוק בא להזהיר מפני אדם העושה מעשים רעים בדרך של צחוק וליצנות.

מתוך הבדיחות שאדם מספר והתעלולים שאדם עושה אפשר ללמוד על האופי שלו. אנשים שמספרים בדיחות שיש בהן רוע, או עושים מעשים רעים "בצחוק", מראים בכך שיש בהם רוע פנימי שעלול להתפרץ בצורה רצינית הרבה יותר.

זד יהיר הוא אדם רע ומתגאה; לץ הוא הלועג לזולת; לץ שמו = ידוע בציבור כאדם הלועג ומתבדח; זד יהיר לץ שמו הוא אדם רע ומתגאה, למרות שהוא מפורסם בציבור כאדם המתבדח במילים בלבד.

הפסוק מזהיר מפני אדם כזה, וקובע שהוא עושה בעברת זדון - סופו שיעשה מעשה של זדון ורשע בפועל, כאשר יתמלא בעֶברָה וכעס.

כל עוד הוא רגוע, הוא "רק" מתגאה במילים ומתבדח על חשבון אחרים; אבל כשיתחיל לכעוס, הכעס יגרום למידות הרעות שלו לגלוש ולעבור על גדותיהן, והוא יעשה מעשים רעים בפועל.

הפסוק מלמדנו להיזהר מאנשים שאומרים או דברים רעים, גם אם זה "רק בצחוק".

"הנה, הרשע הגאה, שעושה הרע בגאוה, לץ שמו, כי הוא כאילו יעשה הזדון מצד גאותו על דרך הלעג, להיות האנשים נחשבים לפניו כאין, ובחמת הזדון עושה לעג וליצנות. וכבר ימצאו אנשים רעים בזה התואר שזכר, שישחיתו זולתם על דרך הלעג להיותם נחשבים להם לאין, כמו שסופר מאיש אחד שחתך רגל איש בלילה כשהיה ישן, והוא לא היה שונא לו, אך עשה זה על דרך הלעג; והנה בא זה על מום הליצנות והרע שיגיע ממנו" (רלב"ג, ודומה לזה ר' יונה פירוש שני).