ביאור:קריאות ושמות בספר משלי
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בספר משלי יש כמה פסוקים שמדברים על קריאה ועל שמות:
- (משלי טז כא): "לחכם לב יקרא נבון, ומתק שפתים יסיף לקח"
- (משלי כא כד): "זד יהיר, לץ שמו ; עושה בעברת זדון"
- (משלי כד ח): "מחשב להרע - לו בעל מזמות יקראו"
1. יש מפרשים שפסוקים אלה באים להגדיר מושגים המייצגים טיפוסים, שמופיעים במקומות אחרים בספר משלי (דעת מקרא' מצודות על משלי כא כד, יהודה אייזנברג ) :
- "חכם לב" הוא ההגדרה של "נבון",
- "זד יהיר" הוא ההגדרה של "לץ",
- "מחשב להרע" הוא ההגדרה של "בעל מזימות".
בפירוש זה ישנן כמה בעיות:
- אם מטרתו של החכם היא להגדיר מושגים - היה ראוי שיגדיר אותם בתחילת הספר, ולא במקום אקראי באמצע הספר.
- אם מטרתו של החכם היא להגדיר מושגים - היה ראוי שיגדיר את כל המושגים (למשל: משכיל, פתי, כסיל...), ולא רק שלושה מושגים נבחרים.
2. יש אומרים, שהפסוקים באים ללמד על שינויים שעשויים או עלולים לקרות לטיפוסים ( מצודות על משלי טז כא , רש"י על משלי כא כד , מצודות על משלי כד ח ) :
- " "חכם לב" ... שלמד חכמה מרבו - סופו ייקרא "נבון" , כי יתחכם להבין דבר מתוך דבר";
- " "זד יהיר" - סופו להיות "לץ" , שאינו חש לשמוע מוסר"
- " "מחשב להרע" - עם כי לא עשה הרעה, סוף יגולה קלונו, ויקראו לו "בעל מחשבות רעות" ".
3. ולי נראה, שיש לפרש את הפועל "קרא" לא כ"נתן שם", אלא כ"צעק" או "הזמין", כמו ברוב הפסוקים האחרים שבהם נזכר פועל זה בספר משלי:
- (משלי א כא): "בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר... יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב... אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני", (משלי ח א): "הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה... אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם", (משלי ט ג): "שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת... לקרא לעברי דרך המישרים ארחותם... ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה"(ראו החכמה קוראת )
- (משלי ב ג): "כי אם לבינה תקרא , לתבונה תתן קולך"
- (משלי יב כג): "אדם ערום כסה דעת, ולב כסילים יקרא אולת"( פירוט )
- (משלי יח ו): "שפתי כסיל יבאו בריב, ופיו למהלמות יקרא"
- (משלי כ ו): "רב אדם יקרא איש חסדו, ואיש אמונים מי ימצא"( פירוט )
-
- (משלי כא יג): "אטם אזנו מזעקת דל, גם הוא יקרא ולא יענה"( פירוט )
-
- (משלי כז טז): "צפניה צפן רוח, ושמן ימינו יקרא"( פירוט )
לפי זה, נראה שהפסוקים באים ללמד, אילו טיפוסים עשויים או עלולים להיפגש:
- אל אדם חכם לב, ייקרא ויוזמן משמיים אדם נבון , ובפגישה שלהם הם ידברו במתק שפתיים וכל אחד מהם יוסיף לקח - כל אחד ילמד מכשרונותיו הייחודיים של רעהו (פירוט ).
- אל אדם מחשב להרע , יקראו ויזמינו משמיים את אדם בעל מזימות , כלומר - מי שחושב מחשבות רעות, בסופו של דבר ימצא את עצמו בחברתם של תככנים מקצועיים ( פירוט ).
את הפסוק השלישי, שבו לא נזכר הפועל " קרא ", יש לפרש באופן אחר:
- זד יהיר , גם אם לץ שמו = גם אם הוא ידוע ומפורסם כבדחן מקצועי, עלול להיות מסוכן, כי הוא עושה בעברת זדון = כשכעסו עובר על גדותיו, הוא עושה מעשים רעים בשיא הרצינות ( פירוט ).
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-18.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/jmot