ויקרא רבה כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · ויקרא רבה · כא · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כא[עריכה]

ויקרא רבה פרשה כא פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

ויקרא רבה · כא · א · >>


א. [עריכה]

"בזאת יבא אהרן" הדא היא דכתיב (תהלים כז, א): "לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא" ר"א פתר קריא בים "אורי" בים שנאמר (שמות יד, כ): "ויאר את הלילה" "וישעי" "התיצבו וראו את ישועת ה'" "ממי אירא" "ויאמר משה אל תיראו" "ה' מעוז חיי" (שם טו, ב) "עזי וזמרת יה" "ממי אפחד" (שם, טז) "תפול עליהם אימתה ופחד" "בקרוב עלי מרעים" (שם יד, י) "ופרעה הקריב" "לאכול את בשרי" (שם טו, ט) "אמר אויב ארדוף אשיג וגו'" א"ר שמואל בר נחמן אין הרשע הזה יוצא מן העולם עד שמוצא אפופסים שלו מתוך פיו "אמר אויב ארדוף וגו'" תורישם ידי אינו אומר אלא "תורישמו" מוריש אני עשרי וכבודי להם (ב): "צָרַי וְאֹיְבַי לִי" (תהלים קלו, טו): "ונער פרעה וחילו" מכאן ואילך אמרו ישראל (ג): "אם תחנה עלי מחנה" של מצרים "לא יירא לבי". "אם תקום עלי" מלחמתן של מצרים "בזאת אני בוטח" בזאת שהבטחתני שנאמר (שמות יד, יד): "ה' ילחם לכם":

<< · ויקרא רבה · כא · ב · >>


ב. [עריכה]

רבי שמואל בר נחמן פתר קרא בפלשתים (תהלים כז, ב): "בקרוב עלי מרעים" זה גלית שנאמר (ש"א יז, טז): "ויגש הפלשתי השכם והערב" "לאכל את בשרי" (שם, מד) "ויאמר הפלשתי אל דוד לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים" ר' אבא בר כהנא אמר הארץ אחזתו אמר ר' תנחומא אנא אמינא טעמא ואבא אליך אינו אומר אלא לכה אלי מלמד שהארץ אחזתו ר' ינאי בשם רבי שמעון ברבי ינאי אומר רמ"ח קופליות של ברזל נתן הקב"ה על רמ"ח איברים שיש בו באדם באותה שעה אמר דוד (תהלים קמ, ט): "אל תתן ה' מאוויי רשע" לא תתן תחמודתא "זממו אל תפק" לא תרפי ליה "ירומו סלה" חזק כתפוי ר' יודן אמר מתאוה בדוד שהיה יפה עינים וטוב ראי מיד אמר דוד "אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע" תחמודתא אבל (משלי י, כד): "ותאות צדיקים יתן" ורבנן אמרי הלקהו בצרעת שנאמר (ש"א יז, מט): "יסגרך ה' בידי" ואין יסגרך זה אלא צרעת כד"א "ויקרא יג" "צרי ואויבי לי" (שם, מט) "ותטבע האבן במצחו" מכאן ואילך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא (תהלים כז, ג): "אם תחנה עלי מחנה" של פלשתים "לא יירא לבי" "אם תקום עלי מלחמה" של פלשתים "בזאת אני בוטח" - "בזאת" אמר רבי לוי בסקווטריס שהכתיב לנו משה בתורה ואמר להם לזקנים (דברים לג, ז): "וזאת ליהודה":

<< · ויקרא רבה · כא · ג · >>


ג. [עריכה]

ר' יהושע בן לוי פתר קרא בעמלקים (תהלים כז, ב): "בקרוב עלי מרעים" אלו עמלקים שנאמר (ש"א ל, א): "ועמלקים פשטו אל נגב ואל צקלג" "לאכל את בשרי" (שם, ה) "ושתי נשי דוד נשבו" "צרי ואויבי לי" (שם, יז) "ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם" מהו "למחרתם" אמר ריב"ל שתי לילות ויום אחד מי היה מאיר לו הקב"ה בזיקים וברקים הוא שדוד אומר (תהלים יח, כט): "כי אתה תאיר נרי" מכאן ואילך אמר דוד (תהלים כז, ג): "אם תחנה עלי מחנה" של עמלקים "לא יירא לבי" "אם תקום עלי מלחמה" של עמלקים "בזאת אני בוטח" א"ר לוי בסקווטריס שהכתיב משה לזקנים "וזאת ליהודה":

<< · ויקרא רבה · כא · ד · >>


ד. [עריכה]

רבנן פתרין קרא בראש השנה ויום הכפורים (תהלים כז, א): "אוֹרִי" בר"ה "וְיִשְׁעִי" ביום הכפורים "ממי אירא" (שמות טו, ב): "עזי וזמרת יה" "בקרוב עלי מרעים" אלו שרי אומות העולם "לאכל את בשרי" לפי ששרי אומות העולם באין ומקטרגין על ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ואומרים לפניו רבש"ע אלו עובדי ע"ז ואלו עובדי ע"ז אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אינן יורדין לגיהנם "צרי ואויבי לי" בימות החמה שס"ה יום השטן גימטריא שס"ד שכל ימות השנה השטן מקטרג וביום הכפורים אינו מקטרג אמרו ישראל לפני הקב"ה (תהלים כז, ג): "אם תחנה עלי מחנה" של סמא"ל לא יירא לבי שהבטחתני [[:קטגוריה:|"בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ"]]:ויקרא רבה כא ה

<< · ויקרא רבה · כא · ו · >>


ו. [עריכה]

ר' יודן פתר קריא בכהן גדול בכניסתו לבית קדשי הקדשים. חבילות חבילות של מצות יש בידו.

<< · ויקרא רבה · כא · ז · >>


ז. [עריכה]

מה כתיב למעלה מן הענין "ויקרא טז" א"ר אבין אמר לו לך נחמו בדברים כד"א (ישעיה מ, ב): "דברו על לב ירושלים" [[:קטגוריה:|"ואל יבא בכל עת"]] א"ר יהודה ברבי סימון צער גדול היה לו למשה בדבר זה אמר אוי לי שמא נדחף אהרן אחי ממחיצתו בכל עת יש עת לשעה ואל יבא בכל עת יש עת ליום (יחזקאל ד, יא): "ומים במשורה תשתה" יש עת לשנה שנאמר (ש"ב יא, א): "ויהי לתשובת השנה" יש עת לי"ב שנה (תהלים קה, יט): "עד עת בא דברו" יש עת לשבעים שנה שנאמר (דניאל ט, ב): "למלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה" ואומר (ירמיה כז, ז): "עד בא עת ארצו" יש עת לעולם (תהלים ד, ח): "נתתה שמחה בלבי מעת דגנם" אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא כשם שאתה סבור לא עת לשעה ולא עת ליום ולא עת לשנה ולא עת לי"ב שנה ולא עת לשבעים שנה ולא עת לעולם אלא בכל שעה שהוא רוצה ליכנס יכנס רק שיכנס בסדר הזה ר' יהודה ברבי אלעזר אמר בשלשים וששה זוגין בשלשים וששה רמונים ורבנן אמרי בשבעים ושנים זוגין ובשבעים ושנים רמונין:

<< · ויקרא רבה · כא · ח · >>


ח. [עריכה]

רבי חנניא בן חכינאי ור' שמעון בן יוחאי הלכו ללמוד תורה אצל רבי עקיבא בבני ברק שהו שם י"ג שנה רשב"י הוה משלח וידע מה בגו ביתיה רבי חנניא לא הוה שלח וידע מה בגו ביתיה שלחה לו אשתו ואמרה לו בתך בגרה בא והשיאה ואעפ"כ צפה רבי עקיבא ברוח הקודש ואמר לו כל מי שיש לו בת בוגרת ילך וישיאה ידע מהו אומר קם נסב רשותא ואזל בעי לעייל בגו ביתיה ואשכחת דפניא לזוית אחורי מה עבד אזל ויתב ליה על מליותהון דנשי שמע קלהון דטליותא אמרין בת חנינא מלוי קולתיך וסליק ליך מה עשה הלך אחריה עד שנכנסה לתוך ביתו נכנס אחריה פתאום לא הספיקה אשתו לראותו עד שיצאת נשמתה אמר לפניו רבש"ע עניה זו זו שכרה לאחר י"ג שנה שהמתינה לי באותה שעה חזרה נפשה לגופה.
אמר רבי שמעון בן יוחאי ד' דברים הקב"ה שונאן אף אני איני אוהבן האוחז באמה ומשתין והמשמש מטתו ערום והאומר דברים שבינו לבין אשתו בפרהסיא והנכנס לביתו פתאום ואין צריך לומר לתוך ביתו של חבירו.
רב אמר אל תכנס לעיר פתאום ואל תכנוס לבית פתאום בתך בגרה שחרר עבדך ותנה לו ר' יוחנן כד הוה סליק למשאל שלמיה דרבי חנינא הוה מבעבע על שום (שמות כח, לה): "ונשמע קולו":

<< · ויקרא רבה · כא · ט · >>


ט. [עריכה]

ד"א "בזאת יבא אהרן" רבי ברכיה בשם רבי לוי אומר: בזאת - הכתוב מבשרו שהוא חי ארבע מאות ועשר שנים. וכי עלה על דעתך שאהרן חי ארבע מאות ועשר שנים? אלא, מקדש ראשון, על ידי ששמשו בו באמונה, שמשו בו י"ח כהנים הוא ובנו ובן בנו; מקדש שני, על שהיו נוטלין אותה בדמים, וי"א יש אומרים שהיו הורגין זה את זה בכשפים שמשו שמונים כהנים וי"א יש אומרים שמונים ואחד וי"א יש אומרים שמונים ושנים (וי"א יש אומרים שמונים ושלשה) וי"א יש אומרים שמונים וארבעה (וי"א יש אומרים שמונים וחמשה), ומהן שמעון הצדיק ארבעים שנה, כיון שחזרו להיות משכירין אותו בדמים היו שנותיהן מתקצרות. מעשה באחד ששלח ביד בנו שתי מדות של כסף מלאות כסף מחוקיהן כסף, ועמד אחד ושלח ביד בנו שתי מדות של זהב מלאות זהב ומחוקיהון זהב, אמרו כפה סיח את המנורה. ר' אחא הוי קרי עליהן: (משלי י, כז): "יראת ה' תוסיף ימים" - אלו ששמשו במקדש ראשון, "ושנות רשעים תִּקְצֹרְנָה" - אלו ששמשו בבית שני:

<< · ויקרא רבה · כא · י · >>


י. [עריכה]

רבי חנינא וריב"ל חברין דרבנן אמרו מפני מה כהן גדול משמש בשמונה בגדים אלא כנגד מילה שהיא לשמונה ימים הדא היא דכתיב (מלאכי ב, ה): "בריתי היתה אתו החיים והשלום" ר' סימון בשם ר' יהושע אמר מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב אלא אין קטיגור נעשה סניגור כדי שלא ליתן פתחון פה לשטן לקטרג ולומר אתמול עשו להם אלהי זהב והיום הם מבקשים לשמש בבגדי זהב ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אומר בשביל לחוס על ממונן של ישראל רבי לוי אמר מפני גאוה על שום (משלי כה, ו): "אל תתהדר לפני מלך":

<< · ויקרא רבה · כא · יא · >>


יא. [עריכה]

"בפר בן בקר" זה אברהם על שום (בראשית יח, ז): "ואל הבקר רץ אברהם" "ואיל לעולה" זה יצחק על שום (שם כב, יג) "והנה איל אחר נאחז בסבך" עז בזכותו של יעקב דכתיב (שם כז, ט) "וקח לי משם שני גדיי עזים טובים" ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר טובים לך טובים לבניך טובים לך שעליהם תקבל הברכות טובים לבניך שעליהם מתכפר להם ביום הכיפורים הדא היא דכתיב (ויקרא טז, ל): "כי ביום הזה יכפר עליכם" אין לי אלא אבות אמהות מנין ת"ל (שמות ל, לד): "בד בבד יהיה" רבי ברכיה ורבי ירמיה בשם ר' חייא אמרו כשירות של מעלן כך שירות של מטן מה שירות של מעלן (יחזקאל ט, ב): "ואיש אחד בתוכם לבוש בדים" כך של מטן "כתנת בד קדש ילבש":

<< · ויקרא רבה · כא · יב


יב. [עריכה]

"ובא אהרן אל אהל מועד" תני ר' חייא מלמד שטעונין גניזה ואין כשרים ליום הכפורים אחר ר' דוסא אומר כשרין הן לכהן הדיוט.
"וכל אדם לא יהיה באהל מועד" בשנה שמת בה שמעון הצדיק אמר להם בשנה זו הוא מת אמרו לו מנין אתה יודע אמר להם בכל שנה ושנה היה זקן אחד לבוש לבנים ומעוטף לבנים נכנס עמי ויצא עמי שנה זו נכנס עמי ולא יצא עמי אמר ר' אבהו ומי יאמר שאדם היה והלא הקב"ה בכבודו היה נכנס עמו ויוצא עמו אמר ר' אבהו וכהן גדול לא אדם היה אלא כההוא דאמר ר' פנחס בשעה שהיה רוח הקודש שרוי עליו היו פניו בוערות כלפידים עליו הדא היא דכתיב (מלאכי ב, ז): "כי שפתי כהן ישמרו דעת וגו'":

<< · ויקרא רבה · כא · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.