ויקרא רבה כא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · כא · ד · >>

ד רבנן פתרין קרא בראש השנה ויום הכפורים (תהלים כז, א): "אוֹרִי" בר"ה "וְיִשְׁעִי" ביום הכפורים "ממי אירא" (שמות טו, ב) "עזי וזמרת יה" "בקרוב עלי מרעים" אלו שרי אומות העולם "לאכל את בשרי" לפי ששרי אומות העולם באין ומקטרגין על ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ואומרים לפניו רבש"ע אלו עובדי ע"ז ואלו עובדי ע"ז אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אינן יורדין לגיהנם "צרי ואויבי לי" בימות החמה שס"ה יום השטן גימטריא שס"ד שכל ימות השנה השטן מקטרג וביום הכפורים אינו מקטרג אמרו ישראל לפני הקב"ה (תהלים כז, ג): "אם תחנה עלי מחנה" של סמא"ל לא יירא לבי שהבטחתני [[:קטגוריה:|"בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ"]]: