ויקרא רבה כא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]
"בזאת יבא אהרן" הדא היא דכתיב (תהלים כז, א): "לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא" ר"א פתר קריא בים "אורי" בים שנאמר (שמות יד, כ): "ויאר את הלילה" "וישעי" "התיצבו וראו את ישועת ה'" "ממי אירא" "ויאמר משה אל תיראו" "ה' מעוז חיי" (שם טו, ב) "עזי וזמרת יה" "ממי אפחד" (שם, טז) "תפול עליהם אימתה ופחד" "בקרוב עלי מרעים" (שם יד, י) "ופרעה הקריב" "לאכול את בשרי" (שם טו, ט) "אמר אויב ארדוף אשיג וגו'" א"ר שמואל בר נחמן אין הרשע הזה יוצא מן העולם עד שמוצא אפופסים שלו מתוך פיו "אמר אויב ארדוף וגו'" תורישם ידי אינו אומר אלא "תורישמו" מוריש אני עשרי וכבודי להם (ב): "צָרַי וְאֹיְבַי לִי" (תהלים קלו, טו): "ונער פרעה וחילו" מכאן ואילך אמרו ישראל (ג): "אם תחנה עלי מחנה" של מצרים "לא יירא לבי". "אם תקום עלי" מלחמתן של מצרים "בזאת אני בוטח" בזאת שהבטחתני שנאמר (שמות יד, יד): "ה' ילחם לכם":