ויקרא רבה כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · ויקרא רבה · כ · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה כ[עריכה]

ויקרא רבה פרשה כ פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

ויקרא רבה · כ · א · >>


א. [עריכה]

"אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן" ר' שמעון פתח (קהלת ט, ב): "הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע" "לצדיק" זה נח שנאמר בו (בראשית ו, ט): "איש צדיק" אמר ר' יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי נח כשיצא מן התיבה הכישו הארי ושברו ולא היה כשר להקריב והקריב שם בנו תחתיו "ולרשע" זה פרעה נכה כיון שביקש לישב על הכסא של שלמה לא היה יודע מנהגיו הכישו ארי ושברו זה מת צולע וזה מת צולע היינו דכתי' "מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא" "לטוב" זה משה שנא' (שמות א, ב): "ותרא אותו כי טוב הוא" ר' מאיר אומר שנולד מהול "ולטהור" זה אהרן שהיה עוסק בטהרתן של ישראל שנאמר (מלאכי ב, ו): "בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון" "ולטמא" אלו מרגלים אלו אמרו שבחה של ארץ ישראל ואלו אמרו גנאי אלו לא נכנסו ואלו לא נכנסו היינו דכתיב "לטוב ולטהור ולטמא".
"וְלַזֹּבֵחַ" זה יאשיה שנאמר (דה"ב לה, ז): "וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים" "וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ" זה אחאב שביטל קרבנות הה"ד (שם יח, ח) "ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרוב" זבח לו זבח ולא קרבנות זה מת בחצים וזה מת בחצים היינו דכתי' "לזובח ולאשר איננו זובח" "כַּטּוֹב כַּחֹטֶא" - "כטוב" זה דוד שנאמר (ש"א יז, יב): "וישלח ויביאהו והוא טוב רֹאִי" א"ר יצחק "טוב ראי" בהלכה כל הרואהו נזכר לתלמודו "כַּחֹטֶא" זה נבוכדנצר שנאמר (דניאל ג, כד): "וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק" זה בנה בית המקדש ומלך ארבעים שנה וזה החריב בית המקדש ומלך ארבעים שנה הוי "מקרה אחד וגו'".
"כנשבע" זה צדקיה שנאמר (דה"ב לו, יג): "וגם במלך נבוכדנצר מרד [אשר השביעו באלהים]" "כאשר שבועה ירא" זה שמשון שנאמר (שופטים טו, יב): "ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי" זה מת בנקור עינים (מ"ב כה, ז): "ואת עיני צדקיהו עִוֵּר" וזה מת בנקור עינים (שופטים טז, כא): "ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו" הה"ד "מקרה אחד לנשבע וגו'".
ד"א "מקרה אחד" אלו בני אהרן דכתיב בהון (מלאכי ב, ו): "בשלום ובמישור" "לרשע" זה עדת קרח דכתיב בהון (במדבר טז, כו): "סורו נא וגו'" אלו נכנסו להקריב במחלוקת ויצאו שרופין ואלו נכנסו להקריב שלא במחלוקת ויצאו שרופין:

<< · ויקרא רבה · כ · ב · >>


ב. [עריכה]

ד"א "אַחֲרֵי מוֹת" ר' לוי פתח (תהלים עה, ה): "אמרתי להוללים אל תהולו" - "להוללים" למערבביא אלו שלבם מלא עליהם חלחליות רעות ר' לוי הוה צווח להון אללייא שמביאין אללי לעולם "ולרשעים אל תרימו קרן" אמר להם הקב"ה לרשעים הצדיקים לא שמחו בעולמי ואתם מבקשין לשמוח ריש לקיש בשם ר' שמעון בן מנסיא אמר תפוח עקיבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה קלסתר פניו על אחת כמה וכמה ואל תתמה בנוהג שבעולם אדם עושה דיסקרי אחד לו ואחד לביתו של מי עושה נאה לא את שלו כך אדם הראשון נברא לתשמיש של הקדוש ברוך הוא וגלגל חמה לתשמישן של בריות.
א"ר לוי בשם ר' חמא בר חנינא י"ג חופות קשר לו הקב"ה בגן עדן שנאמר (יחזקאל כח, יג): "בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסוכתך אודם פטדה ויהלום תרשיש שוהם וישפה ספיר נופך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו" ר' שמעון ב"ל אמר חד עשר ורבנן אמרי עשר ולא פליגי מאן דעבד להן תלת עשר עביד כל אבן יקרה מסוכתך תלת מאן דעבד להון חד סר עבד להו חדא מאן דעבד להון עשרה לא עבד חד מנהון ואחר כל השבח הזה (בראשית ג, יט): "כי עפר אתה ואל עפר תשוב" אברהם לא שמח בעולמי ואתם מבקשים לשמוח נולד לו בן למאה שנה ובסוף א"ל הקדוש ברוך הוא (שם כב, ב) "קח נא את בנך" והלך אברהם מהלך ג' ימים לאחר ג' ימים ראה ענן קשור על גב ההר א"ל בני רואה אתה מה שאני רואה אמר ליה הן מה אתה רואה אמר ליה ענן קשור על גב ההר אני רואה אמר לישמעאל ולאליעזר רואים אתם כלום אמרו ליה לאו א"ל הואיל ואינכם רואים כלום וחמור זה אינו רואה (שם, ה) "שבו לכם פה עם החמור" עם הדומים לחמור נטל את יצחק בנו והעלהו הרים והורידו גבעות העלהו על אחד מן ההרים ובנה מזבח וסדר עצים וערך מערכה ונטל את הסכין לשוחטו ואלולי שקראו מלאך מן השמים כבר היה נשחט תדע שכן שחזר יצחק אצל אמו ואמרה לו אן היית ברי א"ל נטלני אבי והעלני הרים והורידני גבעות וכו' אמרה ווי על ברי דריות' אלולי המלאך כבר היית שחוט א"ל אין באותה שעה צווחה ששה קולות כנגד ששה תקיעות אמרו לא הספיקה את הדבר עד שמתה הה"ד (שם כג, ב) "ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" ומהיכן בא ר' יהודה ב"ר סימן אמר מהר המוריה בא והיה אברהם מהרהר בלבו ואומר שמא ח"ו נמצא בו פסול ולא נתקבל קרבנו יצתה בת קול ואומרת לו (קהלת ט, ז): "לך אכול בשמחה לחמך".
ישראל לא שמחו בעולמי שמח ישראל בעושיו אינו אומר אלא (תהלים קמט, ב): "ישמח" עתידין הן לשמוח במעשיו של הקב"ה לע"ל כביכול הקדוש ברוך הוא לא שמח בעולמו שמח ה' במעשיו אינו אומר אלא (שם קד, לא) "ישמח" עתיד הקב"ה לשמוח במעשיהם של צדיקים לע"ל אלישבע בת עמינדב לא שמחה בעולם שראתה ה' כתרים ביום אחד יבמה מלך אחיה נשיא בעלה כהן גדול שני בניה ב' סגני כהונה פנחס בן בנה משוח מלחמה כיון שנכנסו בניה להקריב ונשרפו נהפכה שמחתה לאבל הה"ד "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן":

<< · ויקרא רבה · כ · ג · >>


ג. [עריכה]

ר' אבא בר כהנא פתח (קהלת ב, ב): "לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל" אם הדין דחוכא מעורב מה חדותא מהניא מעשה באחד מגדולי כבול שהיה משיא את בנו וברביעי שלו זימן אצלו אורחים משאכלו ושתו והטיבו את לבם אמר לבנו עלה והביא לנו חבית אחד מן העליה כיון שעלה הכישו נחש ומת המתין לו לירד ולא ירד אמר אני עולה ורואה מה טיבו של בני עלה ומצאו שהכישו נחש ומת ומוטל בין החביות המתין עד שגמרו סעודתן אמר להם רבותי לא לברך את בני ברכת חתנים באתם אלא ברכו עליו ברכת אבלים לא להכניס את בני לחופה באתם באו והכניסוהו לקברו הפטיר עליו ר' זכאי דמן כבול "לשחוק אמרתי מהולל":

<< · ויקרא רבה · כ · ד · >>


ד. [עריכה]

ר' יודן גלייה פתח (איוב לט, כז): "אִם עַל פִּיךָ יַגְבִּיהַּ נָשֶׁר" אמר הקדוש ברוך הוא לאהרן על מימר פומך הייתי משרה שכינתי על גבי הארון או על מימר פומך הייתי מסלק שכינתי מעל גבי הארון (כח): "סֶלַע יִשְׁכֹּן" מקדש ראשון "ויתלונן" לינה אחת מקדש השני "על שן סלע ומצודה" לינות הרבה דתנינן תמן משניטל הארון היתה שם אבן שתייה ולמה נקראת כן א"ר יוסי ב"ר חלפתא שממנה הושתת העולם הה"ד (תהלים נ, ב): "מציון מכלל יופי".
כיצד היתה תפלתו של כה"ג ביום הכפורים בצאתו מן הקדש אומר יהי רצון מלפניך שתהא שנה זו גשומה שחונה וטלולה שנת רצון שנת ברכה שנת זול שנת שובע שנת משא ומתן ואל יצטרכו בה עמך ישראל אלו לאלו ואל יגביהו ישראל שררה אלו על אלו ואל תפנה לתפלת עוברי דרכים רבנן דקיסרין אמרו על אחינו שבקסרין שלא יגביהו שררה רבנן דרומא אמרו על אחינו שבשרון שלא יעשו בתיהן קבריהן (איוב לט, כט): "משם חפר אוכל" משם היה (מיילל) נוטל אוכל של כל ימות השנה (שם,) "למרחוק עיניו יביטו" מראש השנה היה יודע מה בסופה הא כיצד בשעה שהיה צופה ורואה עשן של מערכה עולה לדרום היה יודע שהדרום שבע עולה למערב היה יודע שהמערב שבע עולה למזרח היה יודע שהמזרח שבע וכן כולם עולה באמצע הרקיע יודע שהעולם כולו שבע אחר כל השבח הזה (שם, ל) "ואפרוחיו יעלעו דם" ראה אפרוחיו מגעגעין באדמה ושתק אלא ובאשר חללים נדב ואביהוא שם הוא השכינה ר' יודן בשם ר' יהושע בן לוי ור' ברכיה בשם ר' חייא בר אבא אמרו (ויקרא י, ד): "קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקודש" מאת פני הארון אינו אומר אלא מאת פני הקודש כאדם שאומר לחבירו העבר המת הזה מאת פני האבל הזה עד מתי אבל זה מצטער הה"ד [[:קטגוריה:|"אחרי מות שני בני אהרן"]]:

<< · ויקרא רבה · כ · ה · >>


ה. [עריכה]

ר' אחא ור' זעירא פתח (איוב לז, א): "אַף לְזֹאת יֶחֱרַד לִבִּי וְיִתַּר מִמְּקוֹמוֹ" מהו "ויתר" יקפץ כד"א (ויקרא יא, כא): "לנתר בהן על הארץ" אמר הקב"ה לא יהיו בניו של אהרן דומין למטהו שנכנס יבש ויצא לח טיטוס הרשע נכנס לבית קדשי הקדשים וחרבו שלופה בידו גידר את הפרוכת ויצאת חרבו מלאה דם נכנס בשלום ויצא בשלום ובניו של אהרן נכנסו להקריב ויצאו שרופים הה"ד [[:קטגוריה:|"אחרי מות שני בני אהרן"]]:

<< · ויקרא רבה · כ · ו · >>


ו. [עריכה]

ר' ברכיה פתח (משלי יז, כו): "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב" אמר הקדוש ברוך הוא אף על פי שענשתי את אהרן ולקחתי שני בניו ממנו לא טוב אלא "לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל יֹשֶׁר" הה"ד "אחרי מות".
תני ר' אליעזר לא מתו בניו של אהרן אלא על ידי שהורו הלכה בפני משה רבן ומעשה בתלמיד אחד שהורה לפני רבו ר' אליעזר אמר לאימא שלום אי לאשתו של זה אינו מוציא שבתו לא באת שבתו עד שמת נכנסו חכמים אצלו א"ל נביא אתה אמר להם (עמוס ז, יד): "לא נביא אנכי ולא בן נביא" אלא כך מקובלני כל המורה הלכה לפני רבו חייב מיתה:

<< · ויקרא רבה · כ · ז · >>


ז. [עריכה]

תני ר' אלעזר אסור לתלמיד להורות לפני רבו עד שיהיה רחוק לו י"ב מיל כמחנה ישראל הה"ד (במדבר לג, מט): "ויחנו על הירדן" וכמה הם י"ב מיל ר' תנחום ב"ר ירמיה הוה בחפר הוו שיילין ביה והוא מורה אמרו לו לא כן אלפין בי מדרשא אסור לתלמיד להורות לפני רבו עד י"ב מיל והא רבי מני רבך יתיב בצפורי אמר להון יתי עלי אין ידעית מן ההיא ענתה לא אורי:

<< · ויקרא רבה · כ · ח · >>


ח. [עריכה]

בר קפרא בשם ר' ירמיה בן אלעזר אמר בשביל ד' דברים מתו בניו של אהרן על הקריבה ועל הקרבה על אש זרה ועל שלא נטלו עצה זה מזה על הקריבה שנכנסו לפני ולפנים ועל ההקרבה שהקריבו קרבן שלא נצטוו על אש זרה אש מבית כירים הכניסו ועל שלא נטלו עצה זה מזה שנאמר (ויקרא י, א): "איש מחתתו" איש מעצמו עשו שלא נטלו עצה זה מזה א"ר ירמיה בן אלעזר בד' מקומות מזכיר מיתתן של בני אהרן ובכולן מזכיר סורחנן כל כך למה להודיעך שלא היה בידם אלא עון זה בלבד א"ר אלעזר המודעי בא וראה כמה מיתתן של בני אהרן יקרה לפני הקב"ה שכל מקום שמזכיר מיתתן מזכיר סורחנם כל כך למה להודיעך שלא יהא פתחון פה לבאי עולם לומר מעשים מקולקלים היו בידם בסתר שעל ידי כן מתו:

<< · ויקרא רבה · כ · ט · >>


ט. [עריכה]

ר' מני דשאב ורבי יהושע דסכנין ור' יוחנן בשם ר' לוי אמרו בשביל ד' דברים מתו בני אהרן ובכולן כתיב בהם מיתה על שהיו שתויי יין וכתיב בו מיתה שנאמר (ויקרא י, ט): "יין ושכר אל תשת" ועל ידי שהיו מחוסרי בגדים וכתיב בו מיתה שנאמר (שמות כח, מג): "והיו על אהרן ועל בניו" ומה היו חסרין מעיל שכתוב בו מיתה שנאמר (שם, לה) "והיה על אהרן לשרת" וע"י שנכנסו בלא רחיצת ידים ורגלים שנאמר (שם ל, כא) "ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו" וכתיב (שם, כ) "בבאם אל אהל מועד ירחצו מים" ועל ידי שלא היו להם בנים וכתיב בו מיתה הה"ד (במדבר ג, ד): "וימת נדב ואביהוא [וגו' ובנים לא היו להם]" אבא חנין אומר ע"י שלא היה להם נשים דכתיב (ויקרא טז, ו): "וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו":

<< · ויקרא רבה · כ · י · >>


י. [עריכה]

ר' לוי אמר שחצים היו הרבה נשים היו יושבות עגונות ממתינות להם מה היו אומרים אחי אבינו מלך אחי אמנו נשיא אבינו כהן גדול ואנו שני סגני כהונה אי זו אשה הוגנת לנו ר' מנחמא בשם ר' יהושע בן נחמיה אמר (תהלים עח, סג): "בחוריו אכלה אש" למה בחוריו אכלה אש משום "בתולותיו לא הוללו" ועוד מן הדא (שמות כד, א): "ואל משה אמר עלה אל ה'" מלמד שהיו משה ואהרן הולכין תחלה ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן וכל ישראל אחריהן ואומרים מתי ב' זקנים הללו מתים ואנו נוהגין שררה על הציבור ר' יודן בשם ר' איבו אמר בפיהם אמרו זה לזה ר' פנחס אמר בלבם הרהרו א"ר ברכיה אמר להם הקדוש ברוך הוא (משלי כז, א): "אל תתהלל ביום מחר" הרבה סייחין מתו ונעשו עורותיהן שטוחין על גבי אמותיהן ועוד מן הדא (שמות כד, יא): "ואל אצילי בני ישראל" א"ר פנחס מכאן שהיו ראויין להשלחת יד דא"ר יהושע וכי קילורין עלת עמהן מסיני דאת אמר "ויחזו את האלהים" אלא מלמד שזנו עיניהם מן השכינה "ויחזו את האלהים" כאדם שמביט בחבירו מתוך מאכל ומשתה רבי יוחנן אמר אכילה ודאי כד"א (משלי יז, טו): "באור פני מלך חיים" א"ר תנחומא מלמד שפרעו את ראשיהן וגיסו לבם וזנו עיניהם מן השכינה רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר משה לא זן עיניו מן השכינה ונהנה מן השכינה לא זן עיניו מן השכינה שנאמר (שמות ג, ו): "ויסתר משה פניו" ונהנה מן השכינה מנין שנאמר (שם לד, כט) "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו" בשכר ויסתר זכה (שם לג, יא) "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים" בשכר כי ירא זכה "וייראו מגשת אליו" בשכר מהביט זכה (במדבר יב, ח): "ותמונת ה' יביט" נדב ואביהוא זנו עיניהם מן השכינה ולא נהנו ממנה מן הדא (שם ג, ד) "וימת נדב ואביהוא לפני ה'" וכי לפני ה' מתו אלא מלמד שהיה קשה לפני הקב"ה בשעה שבניהם של צדיקים מתים בחייהם ר' יודן דיפו בעא מיניה ר' פנחס ב"ר חמא בשם רבי סימון הכא את אמר (ויקרא י, ב ובמדבר ג, ד): "לפני ה'" "לפני ה'" שני פעמים ולהלן הוא אומר (שם,) "על פני אהרן אביהם" פעם אחת אלא מלמד שהיה קשה לפני הקדוש ברוך הוא כפליים מאביהן במדבר סיני אמר רבי מאיר וכי במדבר סיני מתו אלא מלמד שמהר סיני נטלו איפופסין שלהם למיתה משל למלך שהיה משיא בתו ונמצא בשושבינה דבר של שמצה אמר המלך אם הורגו אני עכשיו אני מערבב שמחת בתי אלא למחר שמחתי באה והוא טב בשמחתי ולא בשמחת בתי כך אמר הקב"ה אם אני הורגן עכשיו הריני מערבב שמחת בתי למחר שמחתי באה בתי זו התורה הה"ד (שיר ג, יא): "ביום חתונתו וביום שמחת לבו" "ביום חתונתו" זה הר סיני "וביום שמחת לבו" זה אהל מועד:

<< · ויקרא רבה · כ · יא · >>


יא. [עריכה]

(במדבר ג, ד): "ובנים לא היו להם" ר' יעקב בר אבין בשם ר' אבין בשם ר' אחא אמר אלו היו להם בנים היו קודמין לאלעזר ולאיתמר דתנינן תמן כל הקודם לנחלה קודם לכבוד ובלבד שיהא נוהג כמנהג אבותיו "ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם" ר' יצחק אמר בחייו ר' חייא בר אבא אמר במותו על דעתיה דר' חייא בר אבא דאמר במותו כתיב הכא פני ולהלן הוא אומר (בראשית כג, ג): "ויקם אברהם מעל פני מתו" מה להלן במותו אף כאן במותו על דעתיה דר' יצחק דאמר בחייו נאמר כאן על פני ונאמר להלן (שם יא, כח) "וימת הרן על פני תרח אביו" מה להלן בחייו אף כאן בחייו אירע טומאה באהרן שמש אלעזר אירע באלעזר שמש איתמר מעשה בשמעון בן קמחית שיצא לדבר עם המלך הערבי ניתזא צינורא מפיו על בגדיו וטמאתו ונכנס יהודה אחיו ושמש תחתיו בכהונה גדולה אותו היום ראתה אמם שני בניה כהנים גדולים אמרו ז' בנים היו לה לקמחית וכולם שמשו בכהונה גדולה שלחו אחריה אמרו לה מה מעשים טובים יש בידך אמרה להם מעולם לא ראו קורות ביתי שערות ראשי ואמרת חלוקי אמרו כל קמחייא קמח וקמח דקמחית סלת וקרון עלה (תהלים מה, יד): "כל כבודה בת מלך פנימה" על דעתיה דר' חייא בר אבא דאמר במותו מת אהרן שמש אלעזר מת אלעזר שמש איתמר:

<< · ויקרא רבה · כ · יב


יב. [עריכה]

א"ר אבא בר אבינא מפני מה נסמכה פרשת מיתת מרים לאפר פרה אלא מלמד שכשם שאפר הפרה מכפר כך מיתת הצדיקים מכפרת א"ר יודן מפני מה נסמכה מיתת אהרן לשבירת לוחות אלא מלמד שהיה קשה לפני הקדוש ברוך הוא מיתתו של אהרן כשבירת לוחות א"ר חייא בר אבא בא' בניסן מתו בניו של אהרן ולמה מזכיר מיתתן ביוה"כ אלא מלמד שכשם שיום הכפורים מכפר כך מיתתן של צדיקים מכפרת ומנין שיוה"כ מכפר שנאמר (ויקרא טז, ל): "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם" ומנין שמיתתן של צדיקים מכפרת דכתיב (ש"ב כא, יד): "ויקברו את עצמות שאול" וכתיב "ויעתר אלהים לארץ אחרי כן".

<< · ויקרא רבה · כ · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.