ויקרא רבה כ ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · ויקרא רבה · כ · ד · >>

ד.    [ עריכה ]
ר' יודן גלייה פתח (איוב לט, כז): "אִם עַל פִּיךָ יַגְבִּיהַּ נָשֶׁר" אמר הקדוש ברוך הוא לאהרן על מימר פומך הייתי משרה שכינתי על גבי הארון או על מימר פומך הייתי מסלק שכינתי מעל גבי הארון (כח): "סֶלַע יִשְׁכֹּן" מקדש ראשון "ויתלונן" לינה אחת מקדש השני "על שן סלע ומצודה" לינות הרבה דתנינן תמן משניטל הארון היתה שם אבן שתייה ולמה נקראת כן א"ר יוסי ב"ר חלפתא שממנה הושתת העולם הה"ד (תהלים נ, ב): "מציון מכלל יופי".
כיצד היתה תפלתו של כה"ג ביום הכפורים בצאתו מן הקדש אומר יהי רצון מלפניך שתהא שנה זו גשומה שחונה וטלולה שנת רצון שנת ברכה שנת זול שנת שובע שנת משא ומתן ואל יצטרכו בה עמך ישראל אלו לאלו ואל יגביהו ישראל שררה אלו על אלו ואל תפנה לתפלת עוברי דרכים רבנן דקיסרין אמרו על אחינו שבקסרין שלא יגביהו שררה רבנן דרומא אמרו על אחינו שבשרון שלא יעשו בתיהן קבריהן (איוב לט, כט): "משם חפר אוכל" משם היה (מיילל) נוטל אוכל של כל ימות השנה (שם,) "למרחוק עיניו יביטו" מראש השנה היה יודע מה בסופה הא כיצד בשעה שהיה צופה ורואה עשן של מערכה עולה לדרום היה יודע שהדרום שבע עולה למערב היה יודע שהמערב שבע עולה למזרח היה יודע שהמזרח שבע וכן כולם עולה באמצע הרקיע יודע שהעולם כולו שבע אחר כל השבח הזה (שם, ל) "ואפרוחיו יעלעו דם" ראה אפרוחיו מגעגעין באדמה ושתק אלא ובאשר חללים נדב ואביהוא שם הוא השכינה ר' יודן בשם ר' יהושע בן לוי ור' ברכיה בשם ר' חייא בר אבא אמרו (ויקרא י, ד): "קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקודש" מאת פני הארון אינו אומר אלא מאת פני הקודש כאדם שאומר לחבירו העבר המת הזה מאת פני האבל הזה עד מתי אבל זה מצטער הה"ד "אחרי מות שני בני אהרן":