ויקרא רבה כ י
י. [ עריכה ]
ר' לוי אמר שחצים היו הרבה נשים היו יושבות עגונות ממתינות להם מה היו אומרים אחי אבינו מלך אחי אמנו נשיא אבינו כהן גדול ואנו שני סגני כהונה אי זו אשה הוגנת לנו ר' מנחמא בשם ר' יהושע בן נחמיה אמר (תהלים עח, סג): "בחוריו אכלה אש" למה בחוריו אכלה אש משום "בתולותיו לא הוללו" ועוד מן הדא (שמות כד, א): "ואל משה אמר עלה אל ה'" מלמד שהיו משה ואהרן הולכין תחלה ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן וכל ישראל אחריהן ואומרים מתי ב' זקנים הללו מתים ואנו נוהגין שררה על הציבור ר' יודן בשם ר' איבו אמר בפיהם אמרו זה לזה ר' פנחס אמר בלבם הרהרו א"ר ברכיה אמר להם הקדוש ברוך הוא (משלי כז, א): "אל תתהלל ביום מחר" הרבה סייחין מתו ונעשו עורותיהן שטוחין על גבי אמותיהן ועוד מן הדא (שמות כד, יא): "ואל אצילי בני ישראל" א"ר פנחס מכאן שהיו ראויין להשלחת יד דא"ר יהושע וכי קילורין עלת עמהן מסיני דאת אמר "ויחזו את האלהים" אלא מלמד שזנו עיניהם מן השכינה "ויחזו את האלהים" כאדם שמביט בחבירו מתוך מאכל ומשתה רבי יוחנן אמר אכילה ודאי כד"א (משלי טז, טו): "באור פני מלך חיים" א"ר תנחומא מלמד שפרעו את ראשיהן וגיסו לבם וזנו עיניהם מן השכינה רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר משה לא זן עיניו מן השכינה ונהנה מן השכינה לא זן עיניו מן השכינה שנאמר (שמות ג, ו): "ויסתר משה פניו" ונהנה מן השכינה מנין שנאמר (שם לד, כט) "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו" בשכר ויסתר זכה (שם לג, יא) "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים" בשכר כי ירא זכה "וייראו מגשת אליו" בשכר מהביט זכה (במדבר יב, ח): "ותמונת ה' יביט" נדב ואביהוא זנו עיניהם מן השכינה ולא נהנו ממנה מן הדא (שם ג, ד) "וימת נדב ואביהוא לפני ה'" וכי לפני ה' מתו אלא מלמד שהיה קשה לפני הקב"ה בשעה שבניהם של צדיקים מתים בחייהם ר' יודן דיפו בעא מיניה ר' פנחס ב"ר חמא בשם רבי סימון הכא את אמר (ויקרא י, ב ובמדבר ג, ד): "לפני ה'" "לפני ה'" שני פעמים ולהלן הוא אומר (שם,) "על פני אהרן אביהם" פעם אחת אלא מלמד שהיה קשה לפני הקדוש ברוך הוא כפליים מאביהן במדבר סיני אמר רבי מאיר וכי במדבר סיני מתו אלא מלמד שמהר סיני נטלו איפופסין שלהם למיתה משל למלך שהיה משיא בתו ונמצא בשושבינה דבר של שמצה אמר המלך אם הורגו אני עכשיו אני מערבב שמחת בתי אלא למחר שמחתי באה והוא טב בשמחתי ולא בשמחת בתי כך אמר הקב"ה אם אני הורגן עכשיו הריני מערבב שמחת בתי למחר שמחתי באה בתי זו התורה הה"ד (שיר ג, יא): "ביום חתונתו וביום שמחת לבו" "ביום חתונתו" זה הר סיני "וביום שמחת לבו" זה אהל מועד: