קטגוריה:דניאל ג כד
אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אֱדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא תְּוַהּ וְקָם בְּהִתְבְּהָלָה עָנֵה וְאָמַר לְהַדָּבְרוֹהִי הֲלָא גֻבְרִין תְּלָתָא רְמֵינָא לְגוֹא נוּרָא מְכַפְּתִין עָנַיִן וְאָמְרִין לְמַלְכָּא יַצִּיבָא מַלְכָּא.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אֱדַ֙יִן֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֔א תְּוַ֖הּ וְקָ֣ם בְּהִתְבְּהָלָ֑ה עָנֵ֨ה וְאָמַ֜ר לְהַדָּֽבְר֗וֹהִי הֲלָא֩ גֻבְרִ֨ין תְּלָתָ֜ה רְמֵ֤ינָא לְגוֹא־נוּרָא֙ מְכַפְּתִ֔ין עָנַ֤יִן וְאָמְרִין֙ לְמַלְכָּ֔א יַצִּיבָ֖א מַלְכָּֽא׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אֱדַ֙יִן֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֔/א תְּוַ֖הּ וְ/קָ֣ם בְּ/הִתְבְּהָלָ֑ה עָנֵ֨ה וְ/אָמַ֜ר לְ/הַדָּֽבְר֗וֹ/הִי הֲ/לָא֩ גֻבְרִ֨ין תְּלָתָ֜א רְמֵ֤ינָא לְ/גוֹא־נוּרָ/א֙ מְכַפְּתִ֔ין עָנַ֤יִן וְ/אָמְרִין֙ לְ/מַלְכָּ֔/א יַצִּיבָ֖א מַלְכָּֽ/א׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
"תוה" - תמה
"וקם בהתבהלה" - ועמד בבהלה
"ענין ואמרין" - עונים ואומרים למלך
"יציבא מלכא" - אמת דבר המלךמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אדין" - אז נבוכדנצר המלך חרד ועמד בבהלה והרים קול ואמר ליועציו הלא שלשה אנשים השלכנו לתוך האש כשהם קשורים
"ענין" - השיבו ואמרו למלך אמת המלך כן היא
מצודת ציון
"להדברוהי" - הם היועצים המנהיגים כי וינהג את הצאן (שמות ג)תרגם אונקלוס ודברמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כד - כה) "אדין, אז נבוכדנצר תמה וקם בבהלה, ואמר לשריו הלא שלשה אנשים השלכנו לתוך הכבשן נאסרים, ואמרו לו כן הדבר, ענה ואמר הלא אני רואה ארבעה אנשים, מותרים, מהלכים בתוך האש, וחבלה לא יש בהם, ותואר הרביעי דומה למלאך", הוא אמר, הלא, א] ששלשה השלכנו, ב] שהיו כפותים, ג] שהושלכו לתוך הכבשן, וראוי שיוזקו ע"י הנפילה, ואיך אני רואה תחת שלש ארבע, ותחת מוכפתים אני רואה מהלכים, ותחת האש אני רואה הולכים בגו נורא, ותחת היזק ההשלכה חבל לא איתי בהון, והוסיף שצורת הרביעי דומה למלאך, כי המלאך שירד להצילם נתגלה לנגד עיניו בצורה נוראה כצורת המלאך שראה בעת שנשרפו מחנה סנחריב כמ"ש חז"ל, וכבר אמרו חז"ל בפרק ערבי פסחים, ששר הברד רצה לרדת ולצנן את האש, וא"ל גבריאל שאין כבודו של הקב"ה בכך, רק הוא ירד ויקדיח מבחוץ ויקרר מבפנים ויהיה נס בתוך נס, ר"ל שהיו שני אפשריות להצלתם, א] שתבוטל האש ע"י קרירות נגדי לו, וזה אינו נס גדול כ"כ, ויותר יתעלה כבוד ה' אם ירד גבריאל להצילם, שהוא המלאך הממונה על כח האש, שאז יסוד האש התחתון יבוטל בשרשו למעלה, שהוא אש אוכלה אש, שכל כח טבעיי יבוטל ע"י שרשו העליון, כמ"ש בפי' תהלות על ראוך מים אלהים ראוך מים, ועתה תחת שחשבו שהאש הוא כח טבעיי ועושה פעולתו בהכרח, ידעו כי גבוה מעל גבוה שומר עליו ממונה משכיל, ובשלוט כח האש המלאכיי שאז יבוטל כח האש החלקי למטה בכח הכללי הבא מלמעלה, יקדיח מבחוץ לשרוף את המשליכים, ויקרר מבפנים להציל את הנשלכים, כי הוא עושה פעולתו בשכל ובבחירה לא בהכרח כדבר טבעי, וכח הזה שנתגלה בצורת בר אלהין ראה מהלך תוך האש:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) -אֲזַי נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ תָּמַהּ וְקָם בְּהִתְבַּהֲלוּת, עוֹנֶה וְאוֹמֵר לְיוֹעֲצָיו: הֲלֹא אֲנָשִׁים שְׁלֹשָׁה הִשְׁלַכְנוּ לְתוֹךְ הָאֵשׁ כְּפוּתִים! עוֹנִים וְאוֹמְרִים לַמֶּלֶךְ: נָכוֹן הַמֶּלֶךְ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג כד.
הֲלֹא אֲנָשִׁים שְׁלֹשָׁה הִשְׁלַכְנוּ לְתוֹךְ הָאֵשׁ כְּפוּתִים!
המלך פקד לזרוק את שלושת חבריו של דניאל, שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, לאש, כפותים.
המלך רואה דבר שונה ולפני שהוא מצהיר מה הוא רואה, המלך רוצה לוודא שכך נעשה, והוא שואל את יועציו.
יועציו, הם החכמים שעומדים לפניו. לא נאמר שדניאל היה אחד מהם וגם הוא היה ביועצים. לפני כן נאמר "וְדָנִיֵּאל בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ" (ביאור:דניאל ב מט), כך שייתכן שדניאל נשאר שם ולא בא לצלם הזהב שהקים המלך "בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶל" (ביאור:דניאל ג א).
המלך ראה ארבע אנשים באש. סביר שגם היועצים ראו את הארבע האלה, אולם הם עונים במדויק למלך על שאלתו:
- הוא שאל: זרקנו שלושה אנשים?
- הם עונים: נכון.
הם לא מנסים לענות לשאלה הבאה. הם לא בטוחים מה המלך רואה. הוא עם החלומות שלו יכול לראות דברי אלוהים שהם לא יראו. לכן הם נזהרים בלשונם.
הֲלֹא אֲנָשִׁים שְׁלֹשָׁה
המלך שואל שאלה מנחה.
המלך היה יכול לשאול:
- כמה אנשים השלכנו לאש?
- האם הם היו כפותים?
- מתי השלחנו אותם לאש?
- האם האש חמה?
- האם יש חילים מעבר לאש ששומרים שהם לא יברחו?
המלך מגדיר בדיוק מה שהוא פקד, ומחכה לתשובה שכך נעשה: כן / לא, בלי תוספות והסברים.
הֲלֹא?
המלך נבוכדנצר הציג את עצמו כאל, עשה לעצמו צלם זהב, ודרש כבוד אלים לצלם.
בשאלתו המלך מראה שהוא בשר-ודם. יש לו כוח רב לכבד ולהרוס, אולם זה נמוך מאוד יחסית לאלוהים.
- הוא לא יודע מה קורה סביבו וחייב לשאול.
- הוא לא בטוח שאנשיו עשו כדבריו וחייב לוודא.
- אפילו אם הם מאשרים, הוא לא יודע אם זאת אמת.
- אנשים נותנים כבוד לצלם, אולם הוא לא יודע אם הם באמת מכבדים את הצלם או לועגים לו בליבם.
כל זאת לא רק במקרה המיוחד הזה אלא בכל דבר אחר.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דניאל ג כד"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.