ויקרא רבה כא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · כא · ב · >>

ב רבי שמואל בר נחמן פתר קרא בפלשתים (תהלים כז, ב): "בקרוב עלי מרעים" זה גלית שנאמר (ש"א יז, טז) "ויגש הפלשתי השכם והערב" "לאכל את בשרי" (שם, מד) "ויאמר הפלשתי אל דוד לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים" ר' אבא בר כהנא אמר הארץ אחזתו אמר ר' תנחומא אנא אמינא טעמא ואבא אליך אינו אומר אלא לכה אלי מלמד שהארץ אחזתו ר' ינאי בשם רבי שמעון ברבי ינאי אומר רמ"ח קופליות של ברזל נתן הקב"ה על רמ"ח איברים שיש בו באדם באותה שעה אמר דוד (תהלים קמ, ט) "אל תתן ה' מאוויי רשע" לא תתן תחמודתא "זממו אל תפק" לא תרפי ליה "ירומו סלה" חזק כתפוי ר' יודן אמר מתאוה בדוד שהיה יפה עינים וטוב ראי מיד אמר דוד "אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע" תחמודתא אבל (משלי י, כד) "ותאות צדיקים יתן" ורבנן אמרי הלקהו בצרעת שנאמר (ש"א יז, מט) "יסגרך ה' בידי" ואין יסגרך זה אלא צרעת כד"א "ויקרא יג" "צרי ואויבי לי" (שם, מט) "ותטבע האבן במצחו" מכאן ואילך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא (תהלים כז, ג): "אם תחנה עלי מחנה" של פלשתים "לא יירא לבי" "אם תקום עלי מלחמה" של פלשתים "בזאת אני בוטח" - "בזאת" אמר רבי לוי בסקווטריס שהכתיב לנו משה בתורה ואמר להם לזקנים (דברים לג, ז) "וזאת ליהודה":