קטגוריה:ויקרא טז כג
ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם.
וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם.
וּבָ֤א אַהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּפָשַׁט֙ אֶת־בִּגְדֵ֣י הַבָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר לָבַ֖שׁ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ וְהִנִּיחָ֖ם שָֽׁם׃
וּבָ֤א וּ - ו' החיבור
בָ֤א - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vqq3ms אַהֲרֹן֙ אַהֲרֹן֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 175
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־אֹ֣הֶל אֹ֣הֶל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 168
מורפ': HNcmsc מוֹעֵ֔ד מוֹעֵ֔ד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4150
מורפ': HNcmsa וּפָשַׁט֙ וּ - ו' החיבור
פָשַׁט֙ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/6584
מורפ': HC/Vqq3ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־בִּגְדֵ֣י בִּגְדֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 899 b
מורפ': HNcmpc הַבָּ֔ד הַ - מילית, ה' הידיעה
בָּ֔ד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/906
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr לָבַ֖שׁ לָבַ֖שׁ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3847
מורפ': HVqp3ms בְּבֹא֣וֹ בְּ - מילת יחס
בֹא֣ - פועל, קל, מקור נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: b/935
מורפ': HR/Vqc/Sp3ms אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־הַקֹּ֑דֶשׁ הַ - מילית, ה' הידיעה
קֹּ֑דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/6944
מורפ': HTd/Ncmsa וְהִנִּיחָ֖ם וְ - ו' החיבור
הִנִּיחָ֖ - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/3240
מורפ': HC/Vhq3ms/Sp3mp שָֽׁם שָֽׁם - תואר הפועל
צורת יסוד: 8033
מורפ': HD׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וּבָ֤א מהפך (משרת, דרגא 5) אַהֲרֹן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶל־אֹ֣הֶל מונח (משרת, דרגא 5) מוֹעֵ֔ד זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּפָשַׁט֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶת־בִּגְדֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) הַבָּ֔ד זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) לָבַ֖שׁ טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּבֹא֣וֹ מונח (משרת, דרגא 5) אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְהִנִּיחָ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
שָֽׁם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ, וְהִנִּיחָם שָׁם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיֵיעוֹל אַהֲרֹן לְמַשְׁכַּן זִמְנָא וְיַשְׁלַח יָת לְבוּשֵׁי בוּצָא דִּלְבַשׁ בְּמֵיעֲלֵיהּ לְקוּדְשָׁא וְיַצְנְעִנּוּן תַּמָּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיֵיעוֹל אַהֲרן וּבְנוֹי לְמַשְׁכַּן זִימְנָא וִישַׁלַח יַת לְבוּשֵׁי בוּצָא דְמִילַת דִלְבַשׁ בִּזְמַן מֵיעֲלֵיהּ לְקוּדְשָׁא וְיַצְנֵיעִינוּן תַּמָן: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ב] "ובא אהרן אל אהל מועד"-- כל הפרשה כולה אמורה על הסדר חוץ מן הפסוק הזה. "ובא אהרן אל אהל מועד" ולמה בא? כדי להוציא את הכף ואת המחתה.
[ג] אמר ר' יהודה, מנין שחמש טבילות ועשרה קידושין טובל ומקדש בו ביום? ת"ל "ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש...ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו"-- הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה. מלמד שחמשה טבילות ועשרה קידושין טובל ומקדש בו ביום.
[ד] רבי אומר, וכי מכאן אני למד?! והלא כבר נאמר "קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם"! מלמד שהמשנה מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה.
[ה] חמשה עבודות היה עושה: תמיד של שחר בבגדי זהב ועבודת היום בבגדי לבן. "ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם" אילו ואיל העם ושבעת כבשים תמימים בבגדי זהב. נכנס להוציא את הכף ואת המחתה בבגדי לבן. ועושה תמיד של בין הערבים בבגדי זהב. ואומר "בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם" מלמד שהמשנה מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה.
[ו] אם כן למה נאמר "ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו"? הא אנו מדבר אלא בקידוש ידים ורגלים.
ומנין ששני קידושי ידים ורגלים על כל טבילה? ת"ל "ופשט..ורחץ" "ורחץ..ולבש". אמר ר' אלעזר בר' שמעון ודין הוא! ומה אם במקום שאינו טעון טבילה-- טעון קידוש ידים ורגלים, מקום שטעון טבילה אינו דין שטעון קידוש ידים ורגלים?! טול לך מה שהבאת! אי מה להלן אחת אף כאן אחת! ואם כן למה נאמר "ופשט את בגדי הבד"? שאין ת"ל "אשר לבש". וכי עלתה על דעתך כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש?! ואם כן למה נאמר "אשר לבש"? הקיש פשיטה ללבישה. מה לבישה בקידוש ידים ורגלים אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים.
[ז] "והניחם שם"-- מלמד שהם טעונים גניזה (ואינם כשרים ליום הכפורים הבא [הגר"א מוחק]) . ר' דוסא אומר-- כשרים הם לכהן הדיוט. ואם כן מה תלמוד לומר "והניחם שם"? שלא ישמש בהם ביום הכפורים אחר.רש"י
"ובא אל אהל מועד" - להוציא את הכף ואת המחתה שהקטיר בה הקטרת לפני ולפנים
"ופשט את בגדי הבד" - אחר שהוציאם ולובש בגדי זהב לתמיד של בין הערבים וזהו סדר העבודות תמיד של שחר בבגדי זהב ועבודת פר ושעיר הפנימים וקטרת של מחתה בבגדי לבן ואילו ואיל העם ומקצת המוספין בבגדי זהב והוצאת כף ומחתה בבגדי לבן ושירי המוספין ותמיד של בין הערבים וקטורת ההיכל שעל מזבח הפנימי בבגדי זהב וסדר המקראות לפי סדר העבודות כך הוא ושלח את השעיר במדבר ורחץ את בשרו במים וגו' ויצא ועשה את עולתו וגו' ואת חלב החטאת וגו' וכל הפרשה עד ואחרי כן יבא אל המחנה ואחר כך ובא אהרן
"והניחם שם" - מלמד שטעונין גניזה ולא ישתמש באותן ארבעה בגדים ליום כפורים אחר
גור אריה
[לב] מלמד שטוענין גניזה. שאין לומר שיניח אותם ולא יוציאם חוצה, דהא לא כתב שום מקום לפני זה דעליה קאי "והניחם שם". דאין לומר דקאי על "בבואו אל הקודש", או על "ובא אהרן אל אהל מועד", ועליו אמר "והניחם שם", אם כן יהיה כאן ביאה לקודש קדשים בבגדי זהב - אם יפשוט שם בגדי הבד וילבוש בגדי זהב, דהא למקום קדשי קדשים בא, ואין זה כן, אלא "והניחם שם" רוצה לומר במקום אחד יגנזו, ולא ישתמש בהן כלל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּבָא אֶל אֹהֶל – לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה שֶׁהִקְטִיר בָּהּ הַקְּטֹרֶת לִפְנָי וְלִפְנִים.
וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי – אַחַר שֶׁהוֹצִיאָם, וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי זָהָב לַתָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְזֶהוּ סֵדֶר הָעֲבוֹדוֹת: תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בְּבִגְדֵי זָהָב. וַעֲבוֹדַת פַּר וְשָׂעִיר הַפְּנִימִיִּים, וּקְטֹרֶת שֶׁל מַחְתָּה, בְּבִגְדֵי לָבָן. וְאֵילוֹ וְאֵיל הָעָם וּמִקְצָת הַמּוּסָפִין, בְּבִגְדֵי זָהָב. וְהוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה בְּבִגְדֵי לָבָן. וּשְׁיָרֵי הַמּוּסָפִין, וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וּקְטֹרֶת הַהֵיכָל שֶׁעַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, בְּבִגְדֵי זָהָב. וְסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת לְפִי סֵדֶר הָעֲבוֹדוֹת כָּךְ הוּא: "וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר" (פסוק כב). "וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם" וְגוֹמֵר "וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עוֹלָתוֹ" וְגוֹמֵר (פסוק כד). "וְאֶת חֵלֶב הַחַטָּאת" וְגוֹמֵר (פסוק כה). וְכָל הַפָּרָשָׁה עַד "וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה" (פסוק כח). וְאַחַר כָּךְ וּבָא אַהֲרֹן.
וְהִנִּיחָם שָׁם – מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה, וְלֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָן אַרְבָּעָה בְּגָדִים לְיוֹם כִּפּוּרִים אַחֵר.
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "ויקרא טז כג"
קטגוריה זו מכילה את 33 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 33 דפים.