ספרא על ויקרא טז כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרא על ויקראפרק ט"ז • פסוק כ"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ט"ז, כ"ג:

וּבָ֤א אַהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּפָשַׁט֙ אֶת־בִּגְדֵ֣י הַבָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר לָבַ֖שׁ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ וְהִנִּיחָ֖ם שָֽׁם׃



[ב] "ובא אהרן אל אהל מועד"-- כל הפרשה כולה אמורה על הסדר חוץ מן הפסוק הזה. "ובא אהרן אל אהל מועד" ולמה בא? כדי להוציא את הכף ואת המחתה.

[ג] אמר ר' יהודה, מנין שחמש טבילות ועשרה קידושין טובל ומקדש בו ביום? ת"ל "ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש...ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו"-- הא למדת שכל המשנה מעבודה לעבודה טעון טבילה. מלמד שחמשה טבילות ועשרה קידושין טובל ומקדש בו ביום.

[ד] רבי אומר, וכי מכאן אני למד?! והלא כבר נאמר "קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם"! מלמד שהמשנה מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה.

[ה] חמשה עבודות היה עושה: תמיד של שחר בבגדי זהב ועבודת היום בבגדי לבן. "ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם" אילו ואיל העם ושבעת כבשים תמימים בבגדי זהב. נכנס להוציא את הכף ואת המחתה בבגדי לבן. ועושה תמיד של בין הערבים בבגדי זהב. ואומר "בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם" מלמד שהמשנה מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה.

[ו] אם כן למה נאמר "ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו"? הא אנו מדבר אלא בקידוש ידים ורגלים.

ומנין ששני קידושי ידים ורגלים על כל טבילה? ת"ל "ופשט..ורחץ" "ורחץ..ולבש".    אמר ר' אלעזר בר' שמעון ודין הוא! ומה אם במקום שאינו טעון טבילה-- טעון קידוש ידים ורגלים, מקום שטעון טבילה אינו דין שטעון קידוש ידים ורגלים?!   טול לך מה שהבאת! אי מה להלן אחת אף כאן אחת! ואם כן למה נאמר "ופשט את בגדי הבד"? שאין ת"ל "אשר לבש". וכי עלתה על דעתך כלום הוא פושט אלא מה שהוא לובש?! ואם כן למה נאמר "אשר לבש"? הקיש פשיטה ללבישה. מה לבישה בקידוש ידים ורגלים אף פשיטה בקידוש ידים ורגלים.

[ז] "והניחם שם"-- מלמד שהם טעונים גניזה (ואינם כשרים ליום הכפורים הבא [הגר"א מוחק]) .   ר' דוסא אומר-- כשרים הם לכהן הדיוט. ואם כן מה תלמוד לומר "והניחם שם"? שלא ישמש בהם ביום הכפורים אחר.