קטגוריה:ויקרא כה ו
והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק)
* * *
וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ.
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק)
* * *
וְ֠הָיְתָ֠ה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאׇכְלָ֔ה לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַאֲמָתֶ֑ךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתוֹשָׁ֣בְךָ֔ הַגָּרִ֖ים עִמָּֽךְ׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק)
-
עזרה
-
תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ֠/הָיְתָה שַׁבַּ֨ת הָ/אָ֤רֶץ לָ/כֶם֙ לְ/אָכְלָ֔ה לְ/ךָ֖ וּ/לְ/עַבְדְּ/ךָ֣ וְ/לַ/אֲמָתֶ֑/ךָ וְ/לִ/שְׂכִֽירְ/ךָ֙ וּ/לְ/תוֹשָׁ֣בְ/ךָ֔ הַ/גָּרִ֖ים עִמָּֽ/ךְ׃
(ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק)
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּתְהֵי שְׁמִטַּת אַרְעָא לְכוֹן לְמֵיכַל לָךְ וּלְעַבְדָךְ וּלְאַמְתָּךְ וְלַאֲגִירָךְ וּלְתוֹתָבָךְ דְּדָיְירִין עִמָּךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּתְהֵי שְׁמִיטַת אַרְעָא לְכוֹן לְמֵיכַל לָךְ וּלְעַבְדָךְ וּלְאַמְתָךְ וּלְאַגִירָךְ וּלְתוֹתָבָךְ דְדַיְירִין עִמָךְ: |
רש"י (כל הפרק)
"והיתה שבת הארץ וגו'" - אע"פ שאסרתים עליך לא באכילה ולא בהנאה אסרתים אלא שלא תנהוג בהם כבעל הבית אלא הכל יהיו שוים בה אתה ושכירך ותושבך
"שבת הארץ לכם לאכלה" - (ת"כ) מן השבות אתה אוכל ואי אתה אוכל מן השמור
"לך ולעבדך ולאמתך" - (ת"כ) לפי שנאמר (שמות כג) ואכלו אביוני עמך יכול יהיו אסורים באכילה לעשירים ת"ל לך ולעבדך ולאמתך הרי בעלים ועבדים ושפחות אמורים כאן
"ולשכירך ולתושבך" - (ת"כ) אף הנכריםאבן עזרא (כל הפרק)
"וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ" - כל מה שהוציאה מעצמה.
"לָכֶם לְאָכְלָה" - לכל העולם. וטעם "לך", שיש רשות לבעל הבית לאכול הספיחים.רמב"ן (כל הפרק)
מדרש ספרא (כל הפרק)
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק א (עריכה)
[ה] "והיתה שבת הארץ לכם"-- מן השבות [בארץ ס"א] אתה אוכל ואין אתה אוכל מן המשומר (ס"א השמור). מיכן אמרו: שדה שנטייבה-- בית שמאי אומרים אין אוכלים פירותיה בשביעית, ובית הלל אומרים אוכלים. בית שמאי אומרים אין אוכלים פירות שביעית בטובה. ובית הלל אומרים בטובה ושלא בטובה. ר' יהודה אומר חילוף הדברים! זה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל.
[ו] "לכם"-- ולא לאחרים.
"לאכלה"-- ולא להביא ממנה מנחות. ולא להביא נסכים ממנה.
"לך ולעבדך ולאמתך" מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (שמות כג, יא) "והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך", שיכול אין לי פירות שביעית נאכלים אלא לעניים בלבד... מנין אף לעשירים? תלמוד לומר "לך ולעבדך ולאמתך"-- הרי בעלים עשירים אמורים, עבדים ושפחות אמורים. אם כן למה נאמר "ואכלו אביוני עמך"? העניים אוכלים אחר הביעור ולא עשירים, דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר אחד עניים ואחד עשירים אוכלים אחר הביעור. [ז] דבר אחר: (שמות כג, יא) "ואכלו אביוני עמך"-- הראוי לאדם לאדם והראוי לבהמה לבהמה.
"ולשכירך ולתושבך"-- מן העכו"ם. "הגרים עמך"-- לרבות את האכסניא.
| וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. |
| -- ויקרא כה, ו |
מדוע היבול הצומח בשביעית נקרא "שבת הארץ"?
משמעות הביטוי היא "היבול שהארץ מצמיחה כאשר היא שובתת", או במילים אחרות: “היבול שהארץ מצמיחה מרצונה החופשי".
התורה אוסרת עלינו להכריח את האדמה לעבוד בשבילנו (ראו שמות כג יא: שמיטת קרקעות, ויקרא כה ד: שנת שבתון). אם הארץ בכל-זאת, מרצונה החופשי, מחליטה לתת לנו יבול - היבול הזה מותר באכילה.
הביטוי "שבת הארץ" מזכיר גברת שמכינה סעודה ומזמינה את כולם לסעוד אצלה בשבת. בשנה השביעית, הגברת היא ארץ ישראל, וכולנו אורחים הסועדים על שולחנה.
מכאן גם ההלכות המיוחדות לפירות שביעית: מותר רק לאכלם, אסור לסחור בהם ואסור להשחיתם. וכי היית מעלה על דעתך לסחור או להשחית במנה שקיבלת כשאתה מתארח לסעודת שבת?!
כך, פעם בשבע שנים, יכולים כל בני ישראל ליהנות מיבול אורגני - יבול שהארץ מצמיחה מעצמה, בלי דשנים מלאכותיים, בלי ריסוס וחומרי הדברה.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2014-09-12.
דפים בקטגוריה "ויקרא כה ו"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.
