קטגוריה:שמות כג יא

ריד. השביעית תשמטנה ונטשתה ההשמטה הוא שיסלק עצמו מן הדבר. וזה שלא יעבד עבודת הארץ. והנטישה הוא שמשתתף עם העזיבה, רק שמציין ההרחקה יותר כמו שאמרתי בפי' הנ"ל בכמה מקומות. והוא שלא יאכל הספיחים, וזה כרבי עקיבא שספיחים אסור מן התורה. אולם לפי זה מה שאמרו עשבים מנין, לא יעלה לדעת ר”ת, שלדעתו לא אסרה תורה רק בספיחים הנזרעים לא עשבים העולים מאליהם. ולדידיה צריך לפרש שלא יאכל כשכלה לחיה מן השדה. שעל זה אמר ואכלו אביוני עמך, כמה שאמרו בסמוך. ועוד מפרש, שהנטישה הוא שיעזבם מרשותו שיהיה הפקר. לא שהוא ישים עליהם גדר סביב והוא יחלקם לעניים. ופסק כן הרמב”ם [פ”ג מה' שמטה ויובל הלכה כד].

רטו. ואכלו אביוני עמך . ובפ' בהר אמר לך ולעבדך שמשמע שכולם אוכלים. ואמר בספרא [ בהר יב ] בשם ר' יהודה שקודם הבעור יאכלו אף העשירים, ואחר הבעור יאכלו רק עניים. ופה מדבר אחר הבעור שלכן אמר ויתרם תאכל חית השדה. וכן דעת רבי יהודה בן בתירה פה [וצריך לגרוס הכל אוכלים]. ודעת ר' יוסי שענין הבעור הוא רק שיוציאם מרשותו ויפקירם, ויוכל תיכף לזכות בהם. שכן דעת רש"י והרמב"ן וכ"פ. ועל כן אמר שם שאחד עניים וא' עשירים אוכלים אחר הבעור. וזה דעת התנא קמא, כשהפירות מועטים, לך ולעבדך כי זוכה בהם תיכף. וכמו שאמרתי בפי' הספרא שם.

רטז. ויתרם תאכל חית השדה . וכבר אמר זה בפ' בהר, ולבהמתך ולחיה אשר בארצך . ופי' חז”ל שבמה שאמר לך ולעבדך ולבהמתך ולחיה אשר בארצך, בא להקיש אדם לבהמה וחיה לענין שיהא פטור מן המעשר. כמו שמאכל המיחוד לבהמה פטור מן המעשר תמיד. [עין במ"ל פ”ג מה' מעשר הלכה כ'] כן גם מאכל אדם פטור מן המעשר בשביעית.

וכבר בארתי בפ' איוב (ה כג) שיש הבדל בין חית הארץ ובין חית השדה. שחית הארץ בא גם על המצוין בישוב וחית השדה הם המדבריות. ושם שכתוב לבהמתך ולחיה אשר בארצך, מדבר בחית הישוב דוגמא דבהמה ומשכחת שהוא מאכל אדם ובהמה. שזה חייב במעשר. ויש לומר שבא להקיש להפך, כמו שמאכל אדם חייב במעשר כך בהמה לא תאכל בשביעית מאכל המיוחד לאדם ובהמה רק מעושר. לכן אמר פה, ויתרם תאכל חית השדה. ללמד שמה שאמרו חיה, היינו גם המדבריות, וזה בודאי אוכלת שלא מעושר.

ולמד שההיקש בפ' בהר הוא להקיש אדם לבהמה לפטור מן המעשר. ודעת המכלתא כדעת האומרים שאין חייבים בתרומות ומעשרות מן התורה אלא דגן תירוש ויצהר כדעת הראבית דין. [פ"א מה' מעשר ה”ט] ובזה מתרץ מה שאמר כן תעשה לכרמך לזיתך . לבל נאמר שמה שנאמר ויתרם תאכל חית השדה מדבר בשאר פירות שאין חיבים במעשרות, לזה אמר וכן תעשה לכרמך לזיתך. שחייבים במעשר מן התורה. וז”ש הא מה תלמוד לומר כן תעשה לכרמך לזיתך כענין שאמרנו.