ביאור:שמות כג יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ.
-- שמות כג, יא

שמיטת קרקעות - לא לאביונים בלבד[עריכה]

שמות כג י:

"ושש שנים תזרע את ארצך, ואספת את תבואתה.

והשביעת תשמטנה ונטשתה; ואכלו אביני עמך, ויתרם תאכל חית השדה.

כן תעשה לכרמך, לזיתך".

האם מטרתה של מצוות השמיטה היא לעזור לעניים? לדעתי לא.

אולם כדי להבין את מטרתה של מצוות השמיטה, צריך קודם להגדיר אותה במדוייק.

והשביעית תשמטנה ונטשתה[עריכה]

חלקו הראשון של הפסוק בנוי (כמו פסוקים רבים נוספים ) במבנה של טבלה:

"ושש שנים"

"תזרע את ארצך"

"ואספת את תבואתה"

"והשביעת"

"תשמטנה"

"ונטשתה"

והשביעית מקבילה ל- ושש שנים , ומכאן שהכוונה לשנה השביעית (ולא לתבואה השביעית); ע"פ הרב זאב וייטמן (במאמר "השמיטה והשביתה", פורסם בהמעיין תשרי ה'תש"ם,  וגם בספר "שמיטה ממלכתית במדינת ישראל" מהדורת ה'תש"ס פרק 20) , " "ייתכן, ש" והשביעית " הינו צורת קיצור אחרת לצמד המילים ו(בשנה) השביעית, למרות שאנו רגילים לקיצור וב(שנה ה)שביעית" ".

תשמטנה מקבילה ל- תזרע את ארצך ; באופן כללי משמעות הפועל שמט היא עזב והפסיק לאחוז , ובהקשר שלנו משמעות השמיטה היא - עזיבת הקרקע מלזרוע בה ולעבדה.

ונטשתה מקבילה ל- ואספת את תבואתה ; באופן כללי הפועל נטש מנוגד לפועל אסף (ראו (תהלים כז ט): "...אל תטשני ואל תעזבני, אלהי ישעי. כי אבי ואמי עזבוני, וה' יאספני ..."), ובהקשר שלנו משמעות הנטישה היא - השארת היבול הצומח מעצמו בשדה, והימנעות מאסיפתו הביתה.

כך כתבו חז"ל במכילתא סימן ריד : " "תשמטנה - בעבודתה, ונטשתה - באכילתה" ", וכך פירשו רשב"ם ורמב"ן.

שאלות ותשובות על פירוש זה[עריכה]

הרב זאב וייטמן (שם) הקשה על פירוש זה:

" "הפסוק מדבר בשדה תבואה... ואם תשמטנה מתייחס לארץ שאסור לזורעה, מה מקום יש לצוות לנטוש את תבואתה - הרי אם אין זורעים, אין כל תבואה בשדה?" "

  • אולם, יתכן שהכתוב מתייחס לתבואה שעלתה מעצמה - ספיחים.

" "...ואם נאמר, ש... בספיחים הכתוב מדבר, שוב אי אפשר לומר ונטשתה - שרומז לראשית הפסוק, בו מדובר על תבואת שדה שנזרעה ולא על ספיחי קציר" "

  • אולם, כפי שניתן לראות בטבלה, המילה ונטשתה מנוגדת ל- ואספת את תבואתה , ועיקר עניינה ללמד, פשוט, שבשנה השביעית אסור לאסוף את התבואה; אין זה משנה אם מדובר בתבואה שנזרעה או בספיחים.

" "וכן תעשה לכרמך לזיתך יתיישב היטב אם נאמר ש תשמטנה ונטשתה מתייחס לתבואת השדה, וכעת מתוסף שגם את תבואת הכרם והזית יש לנטוש. אך אם כדברי הרמב"ן והרשב"ם, שהציווי תשמטנה מתייחס גם לארץ, מה פירוש וכן תעשה לכרמך לזיתך , הרי בכרם וזית יקשה להבין שהשמיטה בשנה השביעית - שמיטת הארץ היא?" "

  • גם בכרם וזית ישנן עבודות שצריך לעשות כדי שהפירות יגדלו, וישנן עבודות שעושים לאחר מכן כדי לאסוף את הפירות; לפי זה, תשמטנה = תעזוב את העצים ולא תעשה בהם עבודות, ונטשתה = תעזוב את הפירות שיצמחו בהם ולא תאסוף אותם הביתה.

" "השורש שמט מציין בכל מקום הוצאה מידך ומשליטתך... ולפי זה, אם תשמטנה מתייחס לארץ, פירושו שיש להפקיר את הארץ ולהוציאה משליטתך, ואיסור זריעתה כלל אינו אמור כאן" "

  • השורש שמט משמעו, אכן, שיש לוותר על השליטה בארץ, ומתוך כך יש להימנע מלשעבד אותה ולנצל את כוחה ע"י זריעה.

" "לעומת זאת, מתאים היה השימוש בשורש שבת : שש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה, ובשביעית תשבות ונטשת, וכו'...." "

  • מטרת הפסוקים אינה ללמד שצריך לשבות בשביעית, אלא שצריך לוותר על השליטה על הארץ בשביעית, והויתור על השליטה מתבטא בכך שלא מכריחים אותה לעבוד.

והרב וייטמן עצמו פירש: " "אם תשמטנה מתייחס ל תבואתה , הרי שהתורה משתמשת בפועל שמשמעותו בדיוק הפוכה לאיסוף המוזכר בראשית הפסוק. בששת השנים אתה אוסף את התבואה לתוך ידך, לשליטתך ולרשותך, ובשביעית, אתה שומט את התבואה מידך ומרשותך ומפקירה לעניים..." "

  • אולם, לפי פירושו, יש ייתור וכפילות בפסוק: המילים "תזרע את ארצך" מיותרות (אולם ראו במכילתא סימן ריג ), ובמילים "תשמטנה ונטשתה" יש כפילות; לכן מסתבר יותר שהפירוש הוא כפי שהסברתי למעלה, וכפי שמוכיחה הטבלה.

ואכלו אביוני עמך, ויתרם תאכל חית השדה[עריכה]

יש אומרים, בהסתמך על פסוק זה, שמטרתה של מצוות השמיטה היא לעזור לעניים. באיזה עזרה בדיוק מדובר?

1. ייתכן שהכוונה פשוט לעזור להם לחיות -

  • אולם אם כך, לא ברור מדוע המצוה היא רק פעם בשבע שנים - איך יחיו האביונים בשאר שש השנים?! ואמנם יש מצוות אחרות בתורה שמטרתן לדאוג לחייהם של העניים - מעשר עני, לקט שכחה ופאה, צדקה, ועוד; המצוות הללו נוהגות גם בשנים רגילות, ואין שום תועלת במצוה מיוחדת שחלה רק אחת לשבע שנים.

2. ייתכן שהכוונה לעזור להם להשתחרר מדאגות וטרדות הפרנסה למשך שנה אחת, כדי שיוכלו להקדיש את זמנם לענייני הרוח (הרב זאב וייטמן, שם) .

  • אולם אם כך, לא ברור מדוע נאמר בהמשך הפסוק "ויתרם תאכל חית השדה" - והרי החיות לא עוסקות בעניינים רוחניים.

3. ייתכן שהכוונה להחזיר להם את כבודם - במשך שנה אחת, הם לא נמצאים במעמד של "מקבלי צדקה", אלא הם שוים לכולם - השדות פתוחים, והם יכולים להיכנס ולקחת כמו כולם. פירוש זה מתאים לפסוק (ויקרא כה ו): "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה: לך, ולעבדך, ולאמתך, ולשכירך, ולתושבך, הגרים עמך, ולבהמתך, ולחיה, אשר בארצך, תהיה כל תבואתה לאכל"(הרב יוסף צבי רימון, שיעורי שביעית) .

  • אולם, הפסוק שלנו דווקא לא מדגיש את השיוויון - הוא מדגיש את העובדה שבעל השדה נוטש את התבואה, והאביונים אוכלים אותה. ולכן נראה שהמסר בפסוק שלנו הוא שונה.
  • בנוסף לכך, גם לפי פירוש זה לא ברור מדוע "ויתרם תאכל חית השדה".

בנוסף לכך, אם המסר בפסוק הוא שצריך לעזור לאביונים -

  • לא ברור מדוע הפסוק אוסר לזרוע בשביעית ("ושש שנים תזרע את ארצך... ובשביעית תשמטנה..." - כפי שהוכחנו למעלה, הכוונה שאסור לזרוע), והרי האביונים היו נהנים יותר אילו היה מותר לזרוע! (הם עצמם היו יכולים לזרוע ולאכול, או שהבעלים היו זורעים ומפקירים את התבואה לאביונים, או שהציבור היה זורע בשביל כולם).

לכן נראה לי, שהמסר העיקרי בפסוק הוא שבעל השדה צריך לוותר על בעלותו. הויתור על בעלות מתבטא בכך שהוא לא זורע - לא מכריח את הקרקע לעבוד בשבילו; וגם לא אוסף את התבואה שצומחת מעצמה.

המשפט "ואכלו אביוני עמך" מציין לא את מטרת הנטישה אלא את אופי הנטישה - יש לנטוש את השדה באופן שגם האביונים, שאין להם כלום, יוכלו להיכנס ולאכול; כלומר, אסור לגבות דמי כניסה, גם לא לכיסוי ההוצאות (בניגוד לדברי הרב זאב וייטמן, שמיטה ממלכתית במדינת ישראל, פרק טו) .

כך גם המשפט "ויתרם תאכל חית השדה" - אין כוונתו שמטרת השמיטה היא לדאוג לרווחתן של החיות, אלא שיש לנטוש את השדה באופן שגם החיות יוכלו להיכנס.

גם בימי חז"ל היו, כנראה, אנשים שחשבו שהמטרה העיקרית של השמיטה היא לעזור לעניים, ולכן הדגישו שזו טעות ( מכילתא סימן ריד ): " "והשביעית [תשמטנה ונטשתה] - [שלא תאמר] 'מפני מה אמרה תורה: לא שיאכלו אותה עניים? הרי אני מכניסה ומחלקה לעניים'. תלמוד לומר: והשביעית [תשמטנה ונטשתה] , מגיד שפורץ בה פרצות. אלא שגדרו חכמים מפני תקון העולם" ", כלומר, המטרה היא עצם השמיטה, הנטישה והויתור על הבעלות.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-25.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שמיטת קרקעות - לא לאביונים בלבד

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-23-1011