מ"ג שמות כג יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג שמות · כג · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־אֲמָתְךָ֖ וְהַגֵּֽר׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
שִׁתָּא יוֹמִין תַּעֲבֵיד עוּבָדָךְ וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה תְּנוּחַ בְּדִיל דִּינוּחַ תּוֹרָךְ וּחְמָרָךְ וְיִשְׁקוֹט בַּר אַמְתָּךְ וְגִיּוֹרָא׃
ירושלמי (יונתן):
שִׁיתָּא יוֹמִין תַּעֲבֵד עוּבְדָךְ וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה תִּנּוּחַ מִן בִּגְלַל דִּינוּחוּן תּוֹרָךְ וְחַמְרָךְ וְיִשְׁקוֹט בַּר אַמְתָךְ עַרְלָאָה וְגִיּוֹרָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וביום השביעי תשבת" - מכילתא אף בשנה השביעית לא תעקר שבת בראשית ממקומה שלא תאמר הואיל וכל השנה קרויה שבת לא תנהוג בה שבת בראשית

"למען ינוח שורך וחמורך" - תן לו נייח להתיר שיהא תולש ואוכל עשבים מן הקרקע או אינו אלא יחבשנו בתוך הבית אמרת אין זה נייח אלא צער

"בן אמתך" - (מכילתא) בעבד הערל הכתוב מדבר

"והגר" - זה גר תושב 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת – אַף בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לֹא תֵּעָקֵר שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית מִמְּקוֹמָהּ. שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הוֹאִיל וְכָל הַשָּׁנָה קְרוּיָה שַׁבָּת, לֹא תִּנְהֹג בָּהּ שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית.
לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ – תֵּן לוֹ נְיָח; לְהַתִּיר שֶׁיְּהֵא תּוֹלֵשׁ וְאוֹכֵל עֲשָׂבִים מִן הַקַּרְקַע. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יַחְבְּשֶׁנּוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת? אָמַרְתָּ: אֵין זֶה נְיָח אֶלָּא צַעַר.
בֶּן אֲמָתְךָ – בְּעֶבֶד עָרֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
וְהַגֵּר – גֵּר תּוֹשָׁב.

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למען ינוח שורך וחמורך" - מפני שמלת "למען" כמו "בעבור" נפרש שיאמר ששת ימים תעשה כל מעשיך בבית ובשדה בעבור שינוח בשביעי בן אמתך והגר להיות כלם עדים במעשה בראשית כטעם את אשר תאפו אפו (לעיל טז כג) וכן אמר (שם כ ט) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך כאשר פירשתי שם

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

למען ינוח שורך וחמורך. באורו למען זה ינוח שורך וחמורך כלומר מצות השבת שתעבוד ששה ותנוח בשביעי למען זה ינוח שורך וחמורך ובן אמתך והגר כי אין כונת הכתוב במצות שבת כדי שינוח השור והחמור, וכמוהו (דברים טז) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים אשר באורו למען זה תזכור את יום צאתך.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"תשבות" אפילו מדברים שאינם מלאכה, אבל הם טורח כדרך חול, כאמרו וכבדתו מעשות דרכיך, ממצא חפצך ודבר דבר:

" למען ינוח שורך וחמורך" כשתשבות גם מכמו אלה:

" וינפש בן אמתך והגר" ומזה ימשך שינפש גם כן אמתך והגר, על הפך מה שקרה לך במצרים כשהיית שם עבד שלא היתה לך מנוחה, כאמרו תכבד העבודה על האנשים ובזה תזכור יציאת מצרים, כמו שאמר בדברות משנה תורה וזכרת כי עבד היית:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

תעשה מעשיך. ולא כל מעשיך כמו שאמר בעשרת הדברות, כי בששת ימים של שנת השמיטה שעליה חוזר צווי שבת כאן אינו יכול לעשות כל מלאכתו כי מלאכת אדמה אסורה לו כאמור בסמוך:

מדרש מכילתא

לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ריז. ששת ימים תעשה מעשיך . נאמר כאן שבת בראשית לענין שביעית, שלא תסתרס ענין שבת בראשית ממקומה.

ריח. למען ינוח שורך וחמורך הוסיף לו הכתוב נייח אחד להיות תולש מן הקרקע ואוכל. אתה אומר לכך בא, או אינו אלא יחבשנו בתוך ביתו. אמרת, אין זה נייח אלא צער. תלמוד לומר למען ינוח שורך וחמורך, הוסיף לו הכתוב נייח אחד להיות תולש מן הקרקע ואוכל.

ריט. וינפש בן אמתך והגר זהו עבד ערל. אתה אומר עבד ערל או אינו אלא בן ברית. כשהוא אומר עבדך ואמתך [כמוך] (דברים ד) הרי בן ברית אמור, הא מה תלמוד לומר וינפש בן אמתך. זה עבד ערל. והגר זה גר תושב. אתה אומר גר תושב, או אינו אלא גר צדק. כשהוא אומר וגרך אשר בשעריך, הרי גר צדק אמור. הא מה תלמוד לומר והגר- זה גר תושב. [גר תושב] הרי הוא בשבת כישראל ביום טוב. הלוקח עבדים ערלים מן הנכרים הרי הן בשבת כישראל בחולו של מועד דברי רבי יאשיה. רבי עקיבא מחליף. אימתי עושין יין נסך בזמן שמזכירים עבודת אלילים על פיהם. ואימתי מזכירין עבודת אלילים, בזמן שנודרים בהם. 


<< · מ"ג שמות · כג · יב · >>