ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים/2014

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ארבעה עמדו על הים[עריכה]

Cquote2.svg אַרְבָּעָה עָמְדוּ עַל הַיָם:

צוּר וְצִיר צֹאן וְצָר;
צָר הֵצִיק לְצֹאן,
וְצֹאן צָעַק לְצִיר,
וְצִיר חָנַן לְצוּר,
וְצוּר צִוָּה לְצִיר:
צֵא וְחַלֵץ צֹאנִי מִיַד צָר.

Cquote1.svg
– מתוך השיר ארבעה עמדו על הים מאת רבי אברהם בן עזרא
  • Symbol support vote.svg בעד - איתן96 (שיחה) י"א באייר ה'תשע"ד • 22:00, 10 במאי 2014 (IDT)
  • Symbol support vote.svg בעד נחום - שיחה 22:01, 10 במאי 2014 (IDT)
  • Symbol support vote.svg בעד. מעולה. גם תוכלו להכניס אותו לאיזה שבוע שתרצו.--Roxette5 (שיחה) 22:25, 10 במאי 2014 (IDT)

תורת העולה - רמ"א[עריכה]

Cquote2.svg ואם יאמר האומר שדברי חכמים ז"ל הם מקובלים -- אפשר שכן הוא, לא אחלוק עליו, כי אם קבלה הוא נקבל אף על פי שהוא רחוק מן השכל. אבל אם לדין יש תשובה. ובכל מה שאפשר לפרש דברי חכמים ז"ל שלא יחלקו על המפורסם ולקרבן אל השכל -- מה טוב ומה נעים. Cquote1.svg
– דברי הרמ"א מתוך ספרו תורת העולה על סתירה בין המדע לבין דברי חז"ל

Symbol support vote.svg בעד - איתן96 (שיחה) ט"ז באייר ה'תשע"ד • 09:29, 16 במאי 2014 (IDT) Symbol support vote.svg בעד - נחום - שיחה 16:33, 16 במאי 2014 (IDT)



דו"ח מבקר המדינה[עריכה]

Cquote2.svg בשנת 2005 החליטה הממשלה שהפעילות לעידוד העלייה תבוצע לא רק על ידי הסוכנות אלא גם באמצעות מתן תמיכות לארגונים חוץ-ממשלתיים אחרים העוסקים בעידוד העלייה במדינות שונות. בשנים 2012-2005 הסתכמו כלל התמיכות בכ-113 מיליון ש"ח. רובן המכריע (95%) ניתן לארגון א' שפעל בעיקר בצפון אמריקה וגם בבריטניה... נמצא שהמשרד לא בחן את הקצאת כספי התמיכות לאוכלוסיית היעד במדינות השונות ואת האפקטיביות שלה על פי פוטנציאל העלייה... Cquote1.svg
דו"ח מבקר המדינה על כשלים בתפקוד משרד העלייה והקליטה



מלבי"ם על דרשות תורה שבעל פה[עריכה]

Cquote2.svg כי אמנם כבר נבוכו הלבבות והמעיינים השתאו, על זאת נשמו אחרונים וקדמונים התפלאו לאמר, זאת התורה אשר לנו הנקראת בשם "תורה שבעל פה", מה יסודה ואיה משכן כבודה? מי שם ממדיה? מי ירה אבן פנתה ועל מה אדניה הטבעו?...אולם כאשר נבקר את הכתובים עצמם ונשית לב למסלה דרך הלכו בהוצאת ההלכות מן הכתוב -- מעגלותיה נעו ועקבותיה לא נודעו. כי ברוב דבריהם נראה שלא לבד שאין פשט המקרא מכריח את הדרוש ההוא שהוציאו ממנו, כי גם לפעמים היה בהפך! שעומק הפשט סותר את הדרוש ומתנגד אליו. Cquote1.svg
– המלבי"ם בהקדמת פירושו לספר ויקרא על קושי ההבנה על שיטת דרשות חז"ל בתורה שבעל פה, עיי"ש
לדעתי לא ראוי לצטט שאלה כזו ללא התשובה. 109.186.34.253 10:32, 3 ביולי 2014 (IDT)
ראה את התיקון שערכתי לאור הערותך. תודה.--Roxette5 (שיחה) 15:05, 3 ביולי 2014 (IDT)

מלבי"ם על לימוד גמרא[עריכה]

Cquote2.svg ובגמרא גריס "ביד משה זו גמרא". ויש לפרש משום דהגמרא ניתנה ביד משה לפי הכרעת שכל האנושים, כי על תנאי זה נתנה תורה שהשכל האנושי יכריע בכל דבר ספק. וכמו שאמרו (ב"מ פו, א) מאן נוכח נוכח רבה בר נחמני, וכמ"ש הר"ן בדרשותיו. Cquote1.svg
המלבי"ם (שמיני סימן מ) על לימוד גמרא
  • Symbol support vote.svg בעד - לדעתי כדאי להוסיף מקור מדויק. איתן96 (שיחה) ג' בסיוון ה'תשע"ד • 14:20, 1 ביוני 2014 (IDT)
הכוונה שלך מקור מדויק של המלבי"ם? הוספתי עכשיו.--Roxette5 (שיחה) 14:32, 1 ביוני 2014 (IDT)

תינוק שמת[עריכה]

Cquote2.svg תינוק שמת קודם שנימול -- מוהלין אותו על קברו בלא ברכה וקוראין לו שם. Cquote1.svg
שו"ע יו"ד הלכות קבורה


מאמרי הראי"ה - ספרדים ואשכנזים[עריכה]

Cquote2.svg ...בעינינו רואים אנחנו שהספרדים נסתגלו ביותר -- מראשית הדורות שאנו מכירים את הבדלי הטפוסים בחיינו האשכנזים והספרדים -- לסדרנות, לבקורת, ולכל אותו הסגנון הפועל בחיים על פיהם. נחה עליהם רוח הגאונים הקדמונים. והכח של הפלפול אשר התגבר על ידי חכמי צרפת ואשכנז -- לא נעשה להם לקו עיקרי בחיי הקדש שלהם. והאשכנזים לעומתם -- האיר להם ברק הפלפול בכל הרחבתו. חריפות השכל ועומק ההבנה בהשיטות התלמודיות נתגברו אצלם ונתהוו להחותם הטפוסי בחייהם. ורוח בעלי התוספות והחדושים נחה עליהם. ולעומת זה נתמעט אצלם העסק בבקרת ובסדרנות... Cquote1.svg
הרב אי"ה קוק, מאמרי שני בתי ישראל על הבדלים בסגנון לימודים של אשכנזים וספרדים
מתנגד. אין צורך לצטט בהבלטה דווקא מאמר שעלול להחריף מתחים בין ספרדים לאשכנזים. נחום - שיחה 08:31, 17 ביולי 2014 (IDT)
לדעתי הרעיון היא מדהימה ואמיתית. פותרים התנגדויות של תרבות על ידי הבנת צד השני. הייתי מעדיף לשים ציטוט זה להצבעה פשוטה וקטנה כאן. לפי דעת הקהל אצמד. --Roxette5 (שיחה) 23:13, 17 ביולי 2014 (IDT)Roxette5]]
אשמח אם אחרים יביעו את דעתם. אפנה לכאן מהמזנון. נחום - שיחה 01:19, 18 ביולי 2014 (IDT)
האמת שבאופן אישי איני רואה כל כך בעייה כאן. אני מבין את החשש, אבל בסך הכל יש כאן אמירה מעניינת של הרב קוק שלא כולם מודעים אליה, ולא נראה לי שזה יחריף מתחים. Dovi (שיחה) 09:54, 18 ביולי 2014 (IDT)
גם אני לא מוצא פסול בקטע הנ"ל. מבחינה עובדתית זה בהחלט היה נכון בימי הרב קוק, אבל בימינו, הגר"ע יוסף שינה את הגישה הספרדית, וצמצם את ההבדלים בינה לבין הגישה האשכנזית.

Ahituvrs (שיחה) 16:56, 10 באוגוסט 2014 (IDT)

Symbol oppose vote.svg נגד - מה שנחום אמר• אור שפיראשיחהתרומות • כ"ו באלול ה'תשע"ד • 15:29, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

בדיחה[עריכה]

Cquote2.svg עם-הארץ נתעשר וקנה לו מקום בכותל-מזרח, סמוך למקומו של הרב. בליל-שבת, כשעלה ראשונה למקומו החדש, ביקש אמתלה להיכנס עם הרב בדברים, ולא מצא. למחר בבוקר ביקש שוב אמתלה לכך, ושוב לא מצא. לסוף, במנחה, מצא. פנה אל הרב ושאל:

רבי, ב"צדקתך" אנו אומרים "אדם ובהמה תושיע ה'", – מה מקומה של בהמה אצל אדם?
החזיר לו הרב:
אני איני יודע. שמא תטרח ותשאל את הגבאים...?

Cquote1.svg
ספר הבדיחה והחידוד, אוסף הומור יהודי מאת אלתר דרויאנוב
אני מעדיף את הבדיחה הבאה:
Cquote2.svg כפרי בא לעיר ונכנס לבית-המדרש להתפלל שחרית.

מצא תפילין על השולחן והיניחן. אמר לו השׁמשׁ:
רבי יהודי, הללו של רבנו תם הן.
החזיר לו הכפרי:
אין בכל כלום. עד שיבוא אספיק להתפלל.

Cquote1.svg
ספר הבדיחה והחידוד, אוסף הומור יהודי מאת אלתר דרויאנוב
--נחום - שיחה 08:11, 17 ביולי 2014 (IDT)
מסכים. עדיף. נא לבצע בעמצך כי קשה לעשות עם אייפד. משתמש:roxette5
למה לא גם וגם, בשבועות אחרים...• אור שפיראשיחהתרומות • כ"ו באלול ה'תשע"ד • 15:28, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

שו"ע חו"מ מוסר עבודה[עריכה]

Cquote2.svg אין הפועל רשאי לעשות מלאכה בלילה ולהשכיר עצמו ביום. ולא ירעב ויסגף עצמו ויאכיל מזונותיו לבניו -- מפני ביטול מלאכתו של בעה"ב, שהרי מחליש כחו שלא יוכל לעשות מלאכת בעל הבית בכח. Cquote1.svg
שו"ע חושן המשפט סע' יט בענייני חובות העובד אל המעביד ומוסר עבודה
Symbol support vote.svg בעד--נחום - שיחה 15:59, 18 ביולי 2014 (IDT)


מלבי"ם מזכיר סירנות ודולפינים[עריכה]

Cquote2.svg ובמה שכתב "נפש חיה" אמרו להביא את...הסרנית, ר"ל מין חיית הים הנקרא בלשון יוני בשם סעריען אשר אמרו עליו שחצי גופה העליון כצורת אדם והתחתון כצורת דג. ובבכורות (דף ח.) מאי דולפינין? בני ימא. פרש"י: דגים יש בים שחצים צורת אדם וחצים צורת דג ובלעז סריינא. רוצה לומר שבכלל "נפש חיה" היא האדם כמו שכתוב "ויהי האדם לנפש חיה", ונפש החיה אשר במים כולל חיה זאת שבאה בצורת אדם. Cquote1.svg
– המלבי"ם (פר' שמיני סימן פ)

שני קטעים שניתן לשים בזמנים שונים[עריכה]

יב וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא, וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה? יג לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ, וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. יד תְּהוֹם אָמַר: לֹא בִי הִיא; וְיָם אָמַר: אֵין עִמָּדִי. טו לֹא יֻתַּן סְגוֹר תַּחְתֶּיהָ, וְלֹא יִשָּׁקֵל כֶּסֶף מְחִירָהּ. טז לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר, בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר. יז לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית, וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז. יח רָאמוֹת וְגָבִישׁ לֹא יִזָּכֵר, וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מִפְּנִינִים. יט לֹא יַעַרְכֶנָּה פִּטְדַת כּוּשׁ, בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה.
כ וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תָּבוֹא, וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה? כא וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי, וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה. כב אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ: בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ. כג אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ. כד כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה. כה לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל, וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה. כו בַּעֲשֹׂתוֹ לַמָּטָר חֹק, וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת. כז אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ. כח וַיֹּאמֶר לָאָדָם: הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה, וְסוּר מֵרָע בִּינָה!

אלו שתי פסקאות שונות שניתן להביא כציטוטים בימים שונים. זה מאיוב כחאור שפיראשיחהתרומות • ט' באב ה'תשע"ד • 20:47, 5 באוגוסט 2014 (IDT)

אני בעד להביא את זה, אמנם בשתי פסקאות אבל כציטוט אחד לשבוע אחד. נחום - שיחה 21:20, 5 באוגוסט 2014 (IDT)
אני גם בעד חיבורם ביחד כדי להשוות את ההבדלים השונים.. לבינתיים שמתי רק אחד בתבנית ואם לא אור לא מתנגדת אז אחבר את שניהם ביחד.--Roxette5 (שיחה) 22:06, 5 באוגוסט 2014 (IDT)
את האפשרות לשים בימים הבאתי כאפשרות, אם כולם בעד לאחד אז אין לי בעיה עם זה• אור שפיראשיחהתרומות • י' באב ה'תשע"ד • 12:49, 6 באוגוסט 2014 (IDT)
הוספתי בפנים פיסוק קל, להקלת הקריאה. אני סבור שזה נחוץ. נחום - שיחה 17:42, 6 באוגוסט 2014 (IDT)


בוצע בוצע--Roxette5 (שיחה) 18:34, 6 באוגוסט 2014 (IDT)

הקדמה לתפארת ישראל למהרל מפראג[עריכה]

Cquote2.svg ...כי התלמיד חכם, לבו דבק אל התורה כי חביבה התורה על לומדיה, ובשביל אהבתם לתורה, דבר זה מסלק אהבת המקום בשעה זאת שבאים ללמוד, כי כאשר באים ללמוד תורה ואהבתם אל התורה, אין בלימוד שלהם האהבה אל השם יתברך במה שנתן תורה. כי אין האהבה לשנים, כי כל אהבה היא דבקות בנאהב, ואם דבק בזה - אינו דבק באחר. ולפיכך אהבת התורה, שהיא חביבה עליהם - דבר זה מסלק, שאין הברכה בכל לבו אל השי"ת במה שנתן התורה. Cquote1.svg
– הקדמה לתפארת ישראל למהרל מפראג

מה דעתכם?

Ahituvrs (שיחה) 17:04, 10 באוגוסט 2014 (IDT)

מעניין. Symbol support vote.svg בעד. שוב בעיה אבל שאינו נמצא באתר :(--Roxette5 (שיחה) 17:06, 10 באוגוסט 2014 (IDT)

ספרא שמיני , מה רבו מעשיך השם[עריכה]

Cquote2.svg כשהיה רבי עקיבא מגיע לפסוק זה היה אומר "מה רבו מעשיך השם". יש בריות גדלות בים וגדלות ביבשה. גדלות בים, אם עלו ליבשה - מתו; והגדלות ביבשה, אם עלו לים - מתו. גדלות באור וגדלות באויר. גדלות באור, אם פירשו לאויר - מתו; גדלות באויר, אם פרשו לאור - מתו. מקום חיתו של זה מיתתו של זה ומקום חיותו של זה מיתתו של זה. ואומר (תהילים, קד) "מה רבו מעשיך השם כולם בחכמה וכולי". Cquote1.svg
ספרא שמיני פרשה ה

בוצע בוצע--Roxette5 (שיחה) 23:44, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

שו"ת ריב"ש על סטטוס האנוסים[עריכה]

Cquote2.svg דע שמי שעבר על כל מצות התורה באונס ואפילו עבד עבודה זרה שהדין הוא שיהרג ואל יעבור -- אם עבר ולא נהרג -- לא נפסל לעדות כיון שעשה כן באונס ומפני אימות מות נפלו עליו שהרי אין בית דין עונשין אותו לא במיתה ולא במלקות דאנוס רחמנא פטריה מ"ולנערה לא תעשה דבר".. Cquote1.svg
שו"ת ריב"ש סימן יא על הסטטוס ההלכתי של אנוסי שעת השמד

בוצע בוצע--Roxette5 (שיחה) 23:39, 1 בספטמבר 2014 (IDT)

חיים ארלוזורוב - דרכי הגשמה[עריכה]

Cquote2.svg מוזר הדבר, אך דוקא בעיות הכספים, שאלות גיוס ההון ומימון המפעל הארץ-ישראלי -- לא הסבו אליהן במידה מספקת את דעת הקהל הציונית, בעד השעה כשרה לבחנן כראוי ולמצותן מבחינה מעשית. אף בשנות השובע של תקוות פורחות ועליות פוליטיות נקבע לגביהן יחס חורג במובן ידוע. ובעוד אנשינו מתנצחים אז, כידוע, בשאלת הרבבות או מאות האלפים של עולים לשנים הבאות,... ובעודנו משתדלים לקבוע באמצעות החלטות את צורות המשטר הסוציאליסטי ברכוש הקרקעי לעתיד בפרטי פרטיו, -– היינו נוהגים קלות ראש ושטחיות רבה בבעיות הכספים. היריבים הקיצוניים ביתר השאלות, היו מאוחדים בזה שהתמכרו להשליות והשליות עצמיות בשאלות הכספים. מומחים כלכליים כמוהם כדילטנטים בנקודה זו. ומבלי לנסות נסיון רציני לקרב את דעתם גם אל סבך שאלות זה בשיטות מבחן מדויקות ככל האפשר, הסתפקו בכך שתבעו, לפי אחת הנוסחאות האהובות, את ההתנדבות מרצון של האומה היהודית, ועל תביעה זו בססו את כל מפעל ההתישבות והבנין. Cquote1.svg
חיים אורלוזורוב, דרכי הגשמה
Symbol oppose vote.svg נגד. הדף עדיין בשלבי הקלדה ומלא קישורים אדומים. לכשתושלם הקלדתו אפשר לדבר על ציטוט משם. נחום - שיחה 11:55, 21 באוגוסט 2014 (IDT)
לבינתיים מדובר באפשרות לשים אותו כציטוט השבוע בעוד איזה חודשיים. אני מניח שכבר אז משתמש:Ahhh ישלים את העבודה. טוב בינתיים נשאיר את זה על הצד.--Roxette5 (שיחה) 12:27, 21 באוגוסט 2014 (IDT)
בוצע בוצע--Roxette5 (שיחה) 23:42, 1 בספטמבר 2014 (IDT)


יומן אורלוזורוב[עריכה]

Cquote2.svg רשימת-האורחים שלי היום היתה מעין רמז לויכוח התקציבי הקשה שיתחיל בישיבת ההנהלה הערב. הסיכויים אפורים ביותר. אנו מתחילים להרגיש, במידה שאין לשאתה כמעט, את הלחץ הנגרם על ידי כך שנכנסו בעניני הכספים למבוי סתום. מחר בבוקר יעמדו לפרעון החשבונות שנצטברו מיום ה', ו', שבת ויום א'. אנו מריצים מברקים לכל עבר, ועדיין אין אנו יודעים כיצד נעמוד בתשלומי יום מחר. סנטור דוחק בי שאלך לממשלה ואודיע להם על המשבר הממשמש ובא, אבל לא אעשה כזאת: הם לא יעזרו לנו בין כה וכה, בעוד שהנזק למעמדנו הכרוך בצעד כזה ודאי הוא.

בינתים גוברת ההתרגשות. בא אלי שקולניק. הוא חרד מאד לעתידם של ישובינו בעמק, שיש לחשוש כי ימנעו מהם את המינימום ההכרחי. אף הם שקועים בחובות, ולא יוכלו לפרוע את התשלומים המגיעים מהם עד שיקבלו כספים מאתנו. סוחרים רבים בחיפה תלויים בתשלומי המשקים שלנו. הסוחרים מצדם חבים לבנקים ולסיטונאים. זהו מעגל-קסמים!

Cquote1.svg
חיים אורלוזורוב, יומן ירושלים, ששי לספטמבר, 1931
בוצע בוצע--Roxette5 (שיחה) 18:04, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

ספר החינוך - צורך בפירוש הקבלה לפרטי המצוות[עריכה]

Cquote2.svg ובענין חילוק הקרבנות בשחיטתן ובמתנות הדם ובחלק הכהנים ויתר פרטיה רבים -- אם נאמר לפי הפשט שהיה כן להיות מחשבת העובד מכוונת אל העבודה הרבה, כי החילוקין יכריחו כיוון המחשבה בדבר -- לא נעלה בידינו רק דברי נערות. וכלל הדברים כי גם בפשטים לא נמצא ידינו ורגלינו בלתי סעד המקובלים, ואליהם נכרע אפים ויפתחו לנו בכל אלה העיניים. Cquote1.svg
ספר החינוך על הצורך בחכמת הקבלה להבנת פרטי מצוות הקרבנות
בוצע בוצע--Roxette5 (שיחה) 18:05, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

פסוק סתום[עריכה]

אַךְ לֹא בְעִי יִשְׁלַח יָד אִם בְּפִידוֹ לָהֶן שׁוּעַ

איוב ל' כ"ד

אולי דווקא בגלל חוסר הפשר של הפסוק זה ימשוך לקרוא עוד • אור שפיראשיחהתרומות • כ"ו באלול ה'תשע"ד • 15:26, 21 בספטמבר 2014 (IDT)
Symbol support vote.svg בעד--Roxette5 (שיחה) 18:02, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

בוצע בוצע--Roxette5 (שיחה) 18:09, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

ספר החינוך על טריגונומטריה[עריכה]

Cquote2.svg אמרו (שם קיז ב) שצריך כל אדם לדקדק הרבה במשיחת הקרקע, לפי שיש חלוקין הרבה במשיחת הקרקע בין ההר והגיא, ויש לעין בו גם כן בין העגולים והרבועים והאלכסונין. ועוד הרבה ענינים המתבארים בספרי חכמת החשבון וגימטריאות:
  • שיחלקו בין זוית נצבה לזוית נרווחת וזוית חדה, ואלו שלש צורותיהן (זוית נצבה, זוית נרווחת, וזוית חדה),
  • ובין משולש שווה הצלעות והמשולש אשר שתי הצלעות בלבד שוות, והוא נקרא 'משולש שווה השוקים' ובין משולש שאין צלע מכל צלעותיו שוות הנקרא 'המתחלף הצלעות',
  • ובין מרובע רבוע שוה למרובע אורך, ומרובע מעין מרובע דומה למעין,

וכמה צדדין באלו לא יכיל קלף גדול לרוב הצורות שעשו בזה בעלי חכמת התשבורת והשיעורין הנקראין אלהנדסה בענינים אלה.

ומכל צד צריכין אנו להזהר הרבה במדידת הקרקעות.

Cquote1.svg
ספר החינוך על הצורך בחכמת טריגונמטריה במצוות מדידת קרקע וצידוק המשקל
Symbol support vote.svg בעד --אראל סגלשיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ה 13:07, 17 באוקטובר 2014 (IDT)

בוצע בוצע

הרצל על מצוות היובל[עריכה]

Cquote2.svg – הקרקע לא לי הוא, כי לקחתיו בחכירה אך עד היובל הבא, כאשר עשה ידידי רשיד בקחתו בחכירה את הגנות.

– היובל הבא? אבקשך לברר את דבריך. כנראה נשמט ממני הרבה מאד במשך שנות שבתי באי אשר לי.

–שנת היובל – ענה דוד – איננה תקון חדש, כי אם תקון ישן נושן שיסד משה רבנו. אחרי שבע שמיטות, וכל שמיטה שבע שנים, נסבו הנכסים הנמכרים בשנת החמשים לבעלם הראשון. אנחנו שינינו מעט את החק הקדמון. בינינו יסבו הקרקעות לחברה החדשה. משה רבנו כבר הציב לו למטרה למנוע את הקבץ הרכוש במדה לא-שוה. אתה תראה, כי גם שיטתנו קולעת אל השערה הזאת ולא תחטיא. ובעלות מחיר הקרקעות, לא ילך השכר לכיס היחידים, כי אם לכיס הצבור.

Cquote1.svg
הרצל בספר אלטנוילנד ג א על קיום מצוות היובל במדינה יהודית עתידנית

בוצע בוצע--Roxette5 (שיחה) 18:43, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

הגמל מתאבל בשנת השמיטה[עריכה]

Cquote2.svg (תהלים סט יג): "ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר" - אלו עכו"ם, שהן יושבין בבתי תרטיאות ובבתי קרקסיאות... ומאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין, הן יושבין ומשיחין בי, ומלעיגים בי...

ומכניסין את הגמל לטרטיאות שלהם, והחלוקים שלו עליו.

והן אומרים אלו לאלו: "על מה זה מתאבל?"

והן אומרים: "היהודים הללו שומרי שביעית הן, ואין להם ירק, ואכלו החוחים של זה, והוא מתאבל עליהם".

Cquote1.svg
– רבי אבהו, איכה רבה פתיחה יז, עדות על אופן שמירת השמיטה בימי בית שני

בוצע בוצע--Roxette5 (שיחה) 18:43, 20 באוקטובר 2014 (IDT)

טעימת תבשילי ערב שבת[עריכה]

Cquote2.svg גם ראוי לאדם לטעום כל התבשילין שמבשל בערב שבת לכבוד השבת כי הוא דוגמת האדם המכין סעודה למלך וטועם התבשילין אם הם טובים, ואם חסרין איזה תבלין כדי שיתקנם או כדי שיבשל תבשילים אחרים. וכ"ז הוראה שמקבל האורח בסבר פנים יפות. וזהו סוד "טועמיה חיים זכו" שתקנו בתפילת מוסף דשבת המתחיל "תכנת שבת רצית קרבנותי' כו'", כי כל הטועם התבשילין של שבת מערב שבת זוכה לחיים עליונים. Cquote1.svg
– ר' חיים ויטאל, שער הכוונות
בוצע בוצע--Roxette5 (שיחה) 17:09, 2 בנובמבר 2014 (IST)

חוק השמות[עריכה]

Cquote2.svg 3.    ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו, ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם.

4.    שם פרטי ניתן לילד על ידי הוריו סמוך לאחר לידתו. באין הסכמה בין ההורים, רשאי כל אחד מהם ליתן לילד שם פרטי אחד.

Cquote1.svg
חוק השמות סע' 3-4

בוצע בוצע--Roxette5 (שיחה) 11:19, 14 בנובמבר 2014 (IST)

חזנות בערבית של שבת יותר מבליל חול[עריכה]

Cquote2.svg ואין הפרש בין יוצר זה דערבית דשבת לערבית דחול, זולתי בענין מה שאנו מוסיפין לומר "ופרוש סוכת שלום כו'" כמו שיתבאר עניינו בעזרת השם. אבל עם כל זה, להורות כי יש תוספת קדושה עתה בליל שבת מבליל החול -- לכן נהגו לומר ברכות קריאת שמע בנועם ובחן טוב ובקול נעים, לרמוז אל נועם הנמשך עתה מן הבינה הנקראת 'נועם השם' כנודע. Cquote1.svg
ר' חיים ויטאל - שער הכוונות דרושי שבת
  • Symbol oppose vote.svg נגד - שפה קשה, ומדבר רק אל מי ששומר שבת• אור שפיראשיחהתרומות • י"ב בחשוון ה'תשע"ה • 08:13, 5 בנובמבר 2014 (IST)
  • Symbol support vote.svg בעד — לא שפה קשה במיוחד, ורוב עם ישראל שומר שבת במידה כזו או אחרת וזה מדבר אליו במידה כזו או אחרת. ציטוט יפה לדעתי. נחום - שיחה 11:22, 14 בנובמבר 2014 (IST)

שושבינות[עריכה]

Cquote2.svg כשנושא אדם אשה, דרך שרעיו ומידעיו שולחין לו מעות כדי שיתחזק על ההוצאה שמוציא במשתה, ואלו המעות נקראים שושבינות. ושושבינות זו אינה מתנה גמורה, שלא שלח לו זה אלא שאם ישא הוא אשה יחזר וישלח לו כמו ששלח לו; לפיכך, אם נשא זה אשה ולא החזיר לו השושבינות, הרי זה תובעו בדין ומוציא ממנו. ויש בזה כמה חילוקים, ולפי שבזמן הזה לא נהגו לתבוע תביעה זו ראיתי שלא להאריך בזה. Cquote1.svg
שולחן ערוך אבן העזר ס

--Roxette5 (שיחה) 11:17, 14 בנובמבר 2014 (IST)

  1. Symbol support vote.svg בעד--נחום - שיחה 11:20, 14 בנובמבר 2014 (IST)
בוצע בוצע--Roxette5 (שיחה) 05:20, 2 בדצמבר 2014 (IST)

ברכת אירוסין - ספרדים ואשכנזים[עריכה]

Cquote2.svg כל המקדש אשה, בין על ידי עצמו בין על ידי שליח, מברך ... "אשר קדשנו במצותיו, וצונו על העריות, ואסר לנו הארוסות, והתיר לנו הנשואות [לנו] על ידי חופה בקדושין, ברוך אתה ה' מקדש ישראל".

ויש אומרים נוסח הברכה בלשון אחר, כי אומרים: "והתיר לנו הנשואות על ידי חופה וקדושין" (טור), וחותם: "ברוך אתה ה' מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקדושין" (כן כתב הרא"ש). וכן נוהגים במדינות אלו.

Cquote1.svg
שולחן ערוך אבן העזר סימן לד ורמ"א על הבדל נוסח הברכה בין אשכנזים לבני עדות המזרח

--Roxette5 (שיחה) 22:35, 15 בנובמבר 2014 (IST)

  1. Symbol support vote.svg בעד--נחום - שיחה 23:00, 15 בנובמבר 2014 (IST)

בוצע בוצע--Roxette5 (שיחה) 14:58, 12 בדצמבר 2014 (IST)

טיפות[עריכה]

הרבה טיפין בראתי בעבים וכל טיפה וטיפה בראתי לה דפוס בפני עצמה כדי שלא יהו שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד

תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ז, עמוד א'

כדאי אולי לשלב עם תמונה של טיפות, מתאים לימי גשם • אור שפיראשיחהתרומות • י"א בכסלו ה'תשע"ה • 10:19, 3 בדצמבר 2014 (IST)