ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים

דף זה מיועד אך ורק לדיונים אודות ציטוטי השבוע

לפני המלצה על ציטוט השבוע כלשהו יש לקרוא את הקריטריונים לקביעת ציטוט השבוע

ארכיונים:

• 2014
  
• 2015
  

הוספת ציטוטים חדשים:

• נהלים
• הקריטריונים לקביעת ציטוט השבוע
• דף הדיונים

נהלים

• על הציטוט המוצע לעמוד בקריטריונים הנדרשים.
• ההחלטה מתקבלת ברוב רגיל או בקונצנזוס.
• רק אחראי המיזם יקבעו את תוצאות ההחלטה ויארכבו את הדיון. ההחלטה תתקבל בקונצנזוס בקרב אחראי המיזם.
• כל משתמש רשום רשאי להצביע. קולותיהם של טרולים ובובות קש לא נספרים.

דיונים

---

יעקב אבינו לא מת

	ואפשר זה טעם "יעקב אבינו לא מת" (תענית ה, ב), שכיון דנתקן אדם הראשון ע״י האבות, נתקיים בו מיהא שלא ימות, כאשר היה אדה״ר קודם החטא, שלא ימות.
– יוסף תהילות למרן החיד"א, על תהילים פרק מב, פסוק ט

בוצע--Roxette5 (שיחה) 14:50, 15 בפברואר 2016 (IST)

ר' בצלאל אשכנזי על חידושיו

	ואני כותב לשון הקונטריסין לחדד התלמידים, הגם כי המעמיק בדבריהם רוב דבריהם אין בהן ממש, והמקום ידינני לכף זכות, כי לאהבתך אני טורח לכתוב באורך.
– שיטה מקובצת על הש"ס/כתובות/פרק ב/דף יח#לחדד

	קיצרתי בשמעתא זו, ויש בה להאריך, לפי שהובאה בכמה מקומות בתלמוד. וכעת לא היה לי פנאי להאריך, ובבבא מציעא הארכתי בשמעתא זו בחידושי אשר חיברתי מהראשונים ז"ל. וה' יגמור בעדי ויזכני לכתוב חידושים על כל התלמוד, להשאיר אחרי ברכה, ונהיה אנחנו וצאצאינו יודעי שמו ולומדי תורתו לשמה וכן צאצאי צאצאינו, אמן.
– שיטה מקובצת על הש"ס/כתובות/פרק ב/דף יח#חידושיו

הערה: לענ"ד יש מקום כאן לשלב שני ציטוטים קצרים אלו, שהם מעניין קרוב--דבריו של ר' בצלאל אשכנזי לגבי חידושיו ושיטתו בהם, ושניהם בדף אחד.--נחום - שיחה 17:13, 19 ביוני 2016 (IDT) בוצע--Roxette5 (שיחה) 14:22, 26 ביוני 2016 (IDT)

רבינו בצלאל אשכנזי על לימוד התורה

	ויש לי עוד להאריך בשמעתא זו, ולטרדות הזמן וחילוף הזמנים בהמיר ארץ וצוק העתים, לא יתנוני השב רוחי, האל ברחמיו יסלק חרון אפו מעל עמו ישראל ויניח ה' לנו ואשוב לעיין עוד בשמעתא זו ואאריך בה כראוי, כי היא אורך ימינו וחיי נפשנו ובתורתו נהגה יומם ולילה אמן:
– שיטה מקובצת כתובות דף כ ע"ב

--נחום - שיחה 19:49, 17 בדצמבר 2016 (IST)

בוצע--Roxette5 (שיחה) 21:02, 17 בדצמבר 2016 (IST)

האוגר הזהוב

	הַיּוֹם נְפוֹצִים עַשְֹרוֹת אַלְפֵי פְּרָטִים שֶׁל הָאוֹגֵר הַזָּהֹב בַּאֲמֵרִיקׇה וּבׇאֲרׇצוֹת הַכְּפוּפוֹת לִבְּרִיטַנְיׇה הַגְּדוֹלָה. וּמֵאַיִן הִתְפַּשֵּׁט הׇאוֹגֵר הַיָּפֶה הַזֶּה, שֶׁמְּדוֹרוֹ הַיׇּחִיד בְּכׇל כַּדּוּר הָאָרֶץ הִיא סְבִיבַת אֲרַם־צוֹבׇא? מִירוּשָׁלָיִם!
– זיכרונות זואולוג עברי – האוגר הזהוב

--Itsused (שיחה) 14:34, 31 ביולי 2017 (IDT)

בוצע--Roxette5 (שיחה) 18:45, 31 ביולי 2017 (IDT)

בחורף

	ואף על פי כן, אף על פי שאיני גיבור, רוצה אני לרשום את עברי זה, העבר של אי־גבורתי. העבר של הגיבורים נכתב בעד העולם ועליו מרעישים את העולם; עברי אני, עבר של אי־גיבור, אני כותב בעד עצמי ובחשאי.
– יוסף חיים ברנר, בחורף, הקדמה

--Itsused (שיחה) 14:49, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

בוצע. תודה רבה!--Roxette5 (שיחה) 17:09, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

מהו הדבר שממנו יפחדו בני האדם ביותר?

	מהו הדבר, שממנו יפחדו בני־האדם ביותר? מפני צעד חדש, מפני מלה חדשה שלהם הם מפחדים ביותר...
– פיודור דוסטויבסקי, החטא ועונשו, חלק ראשון, פרק I. מתרגם: יוסף חיים ברנר

--Itsused (שיחה) 18:37, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

בעד.--נחום - שיחה 20:26, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

בוצע אבל יבוא בעוד 3 שבועות כי לא רציתי להציף את המדור בציטוטים מאותו מחבר בשבועות עוקבות אחד אחרי השני.--Roxette5 (שיחה) 00:29, 16 באוגוסט 2017 (IDT)

בריאת העולם במיתולוגיה הפינית

	מִן הַבֵּיצָה מִתַּחְתִּיתָהּ נִבְרְאוּ פְּנֵי הַיַּבֶּשֶׁת; מִן הַבֵּיצָה מֵרֹאשׁ־חֻדָּהּ יָצְאָה כִּפַּת הַשָּׁמַיִם; וְהַחֶלְמוֹן שֶׁמִּמַּעַל הָפַךְ הָיָה שֶׁמֶשׁ בָּהִיר; קְצֵה הַחֶלְבּוֹן שֶׁמִּמַּעַל הָפַךְ הָיָה לְיָרֵחַ; קְצֵה הַבֵּיצָה – זֶה הַבָּרֹד – הָפַךְ הָיָה כּוֹכְבֵי־לֶכֶת; קְצֵה הַבֵּיצָה – זֶה הֶעָכוֹר – הָפַךְ הָיָה לַעֲנָנִים.
– קאלוואלה, בריאת העולם, תרגום: שאול טשרניחובסקי

--Itsused (שיחה) 18:44, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

בעד, אבל לצמצם בציטוט לשורה אחת במקום צורת השיר.--נחום - שיחה 20:25, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

שיניתי. Itsused (שיחה) 20:42, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

בוצע. תודה רבה.--Roxette5 (שיחה) 00:27, 16 באוגוסט 2017 (IDT)

לאחד משבועות חודש אלול

	בְּמִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֲרִים חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים עַל אַחַד הֶהָרִים
– אם אפס, פיוט מן הסליחות, לרבי אפרים מרגנשבורג

-נחום - שיחה 12:15, 16 באוגוסט 2017 (IDT)

בוצע--Roxette5 (שיחה) 20:00, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

זכרונות לבית דוד

	עברתי ארצות ערב, פרס והודו; ראיתי היכלי חמדה ואהלי עוני, ראיתי שרי מלוכה אצילי עולם וגם פראי אדם אשר כחיתו יער נדמו – ואמצא כי נפלאו אלה מאלה רק בפניהם ומראיהם, בעוד אשר בתשוקותיהם ומזמותיהם לכל פעליהם יחדו נשתוו, גם שמחתם גם תוגתם אחת היא לכולם. פה יאבקו בעד אגוז אחד ושם ילחמו בעד כדור הארץ. המחשבות והמעשים דומים הם, ונבדלים המה רק בערך המטרה אשר אליה ישאו נפשם.
– זכרונות לבית דוד, זר הדפנים, רקנדורף

--נחום - שיחה 15:43, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

בוצע--Roxette5 (שיחה) 20:00, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

דג

	הִנֵּנִי, הִנֵּנִי קָחֵנִי, תָּפְשֵׂנִי, לַסִּיר הוֹרִידֵנִי, וּבְאָבִי בַּשְּׁלֵנִי, וּבְאָחִי מְלָחֵנִי, וְאַחַר תֹּאכְלֵנִי.
– דג, חיים נחמן ביאליק

--Itsused (שיחה) 17:17, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

בוצע--Roxette5 (שיחה) 20:00, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

בדיחה מאת ביאליק

	פעם אחת נתן לו רבו את שפופרתו, היא, טַבַּקתוֹ, ואמר: – מהר רוץ, הֶשע, והבא לי מלֹא השפופרת אבקת טבק להריח בה. – ואיה הכסף? – שאל השע. – גבורה לקנות בכסף! – אמר הרב בדרך שחוק – הראני את כֹחך וקנה בלי כסף. השע יצא ומקץ רגעים מספר שב ונתן את השפופרת על יד רבו. הכניס הרב את האגודל והאצבע אל השפופרת להעלות משם קמצוץ – ולא מצא כלום. שאל את השע: – ואיה הטבק? – גבורה להריח בטבק – ענה השע כדרך שאמר לו רבו – הראני אתה את כֹחך, הריחה באין טבק!
– בדיחות, חיים נחמן ביאליק

--Itsused (שיחה) 17:19, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

בוצע

תפילת עזריה בתוך הכבשן

	(טו) כי אין לנו לא נשיא ולא נביא ומורה לא אשֶה ולא תמיד לא מנחה ולא קטורת: (טז) אף חסרנו מקום להקריב קורבן ראשית להטות חסדך אלינו: (יז) לכן בלב נשבר ונדכה נקדמה פניך במקום עולות אילים ובקרים וכבשים מריאים לאלפים: (יח) אחלי יכונו קורבנותינו אלה לפניך כי לא יבושו כל קוויך יי:
– תפילת עזריה בתוך הכבשן

בוצע--Roxette5 (שיחה) 15:30, 8 בנובמבר 2017 (IST)

ציטוט לשיבוץ בשבוע של יום העצמאות

	אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה, שנשארו המוני האידיאות, שהן עטרת החיים של האנושיות, מרחפים ממעל לה, ואינם נוגעים בה. מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון. אמת, שאושר נשגב זה צריך הוא לביאור ארוך כדי להעלות אורו בימי חושך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האושר היותר גדול.
– אורות ישראל פרק ו, פסקה ז

אם זה ארוך מדי אפשר להתחיל לצטט רק מהמילים "מדינה שהיא ביסודה אידיאלית". בברכה, עמד - שיחה 12:10, 28 בינואר 2021 (IST)

@Roxette5. עמד - שיחה 13:53, 28 בינואר 2021 (IST)

אני בעד קיצור הציטוט כך:

	אין המדינה האושר העליון של האדם... מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון... מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון.
– אורות ישראל פרק ו, פסקה ז

--נחום - שיחה 14:07, 28 בינואר 2021 (IST)

את ההשמטה של המשפט הראשון אני מבין, ואת האחרון הייתי מעדיף להשאיר אבל גם את ההשמטה שלו אני מבין, אבל למה השמטת את המילים "שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד"? עמד - שיחה 14:17, 28 בינואר 2021 (IST)

כדי לקצר את הציטוט. הוא פשוט ארוך מדי. לדעתי זה לא הכרחי להבנת שאר הציטוט. אם לדעתך זה חשוב, אפשר גם להשאיר, לא קריטי. נשמע מה יש גם למשתמש:Roxette5 לומר.--נחום - שיחה 14:23, 28 בינואר 2021 (IST)

הוא לא יותר ארוך מהציטוטים האלו: תבנית:ציטוט השבוע 2018 35, תבנית:ציטוט השבוע 2021 14, תבנית:ציטוט השבוע 2021 1. עמד - שיחה 14:28, 28 בינואר 2021 (IST)

גם הם ארוכים מדי, לדעתי.--נחום - שיחה 14:36, 28 בינואר 2021 (IST)

שים לב ש-35 (הראשון שהבאת) מקוצר ע"י תגי noinclude.--נחום - שיחה 14:38, 28 בינואר 2021 (IST)

בסופו של דבר הכל טוב. אישית הייתי עושה ככה:

	אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה... מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון.
– אורות ישראל פרק ו, פסקה ז

אבל לדעתי, גם אם עמד מתעקש להשאיר את הפסקה המקורית אינני מתנגד. מקסימום נראה לא אסתטי בדף הראשי... דעתי האישית...--Roxette5 (שיחה) 16:22, 28 בינואר 2021 (IST)

לא אתעקש. ההצעה השניה (של Roxette5) מקובלת עלי. עמד - שיחה 17:30, 28 בינואר 2021 (IST)

Roxette5 מה עם זה? עמד - שיחה 14:19, 10 בפברואר 2021 (IST)

עמד, לא הבנתי... אתה רוצה שאני אשבץ אותו לאחד מן השבועות? או שאתה רוצה לבחור?--Roxette5 (שיחה) 17:32, 10 בפברואר 2021 (IST)

אה חשבתי שרק לך מותר לשבץ. שיבצתי את זה בשבוע 15, השבוע של יום העצמאות. עמד - שיחה 19:33, 10 בפברואר 2021 (IST)

מהות מציאות ה' ע"פ הרמב"ם

	מי שאין סיבה למציאותו, והוא האלוה יתברך... תהיה מציאותו - עצמו, ואמתתו ועצמו - מציאותו. ואינו עצם קרה לו שנמצא ותהיה מציאותו ענין נוסף עליו, שהוא מחויב המציאה תמיד אין מתחדש עליו, ולא מקרה קרה לו. ואם כן הוא נמצא לא במציאות... חי לא בחיים, ויכול לא ביכולת, וחכם לא בחכמה..."
– רבי משה בן מימון (רמב"ם), מורה נבוכים לרמב"ם, חלק א', פרק נ"ח. תרגום: רבי שמואל אבן תיבון

אפשר לשנות את צורת ההפניה למקור אם כתבתי מסורבל מדי, אבל בבקשה לא לשנות את הטקסט עצמו. עמד • שיחה • כ"ב בתמוז ה'תשפ"א • 15:31, 2 ביולי 2021 (IDT)

אולי הייתי מקצר ומוחק החל מהמילים "ואם כן הוא נמצא לא במציאות...", אבל אם בכל זאת אתה מעדיף להשאיר אותו אני לא מתנגד. אחכה לחוות דעת נוספות ואז אשבץ תודה רבה.--Roxette5 (שיחה) 16:00, 2 ביולי 2021 (IDT)

בוצע, ובבקשה ממך, במקרים שבהם אני שוכח דברים כאלה - אנא תזכיר לי!--Roxette5 (שיחה) 12:58, 6 ביולי 2021 (IDT)

מעשה בראשית והאדמתנות

	טרם התהוות האדם... שיש לו כבר מושגי הזמן והמקום בציוריהם המכוונים לציורינו היום, אין מה לדבר על חשבון הקיצים, וכל המחשב חשבון העיתים עד לא היו, הרי זה מקים פסל... וכל המאמין בו הרי זה מאמין באליל שווא תחת אלוקי אמת.
– רבי שם־טוב גפן, מעשה בראשית והאדמתנות, פרק ה'.

עמד • שיחה • ט"ז באב ה'תשפ"א • 12:52, 25 ביולי 2021 (IDT)

בוצע - תודה.--Roxette5 (שיחה) 17:03, 25 ביולי 2021 (IDT)

התורה היא חיי היהודי ונשמתו

	הגיעה השעה להתעורר ולדעת, כי התורה הקדושה היא חיי היהודי ונשמתו נפשו ודמו, כי על ידה רק על ידה לא גווע לשחת, ובעוצם כוחה הוא חי וקיים זה אלפי שנים. וכמו הדם שהוא נבלע באברי האדם, ונוזל בעורקיו והוא יסוד חיי האדם, כן התורה נבלעת באברי היהודי, ונוזלת בעורקיו, והיא היא יסוד ושורש חייו.
– הרב יצחק יעקב ריינס, נאד של דמעות, פתח דבר

עמד • שיחה • ה' בחשוון ה'תשפ"ב • 14:14, 11 באוקטובר 2021 (IDT)

בוצע--Roxette5 (שיחה) 21:38, 21 בנובמבר 2021 (IST)

בשבחו של הרמב"ם

	כל הגה שיצא מפי קדשו ומעטו של רבינו הרמב"ם, העומק שבו הרבה יותר מהפשטות, כי הרמב"ם כולו שכלי והשכל מקיף יותר מהמלים. ואף אם תמצא דבורים מאתו הנראים כפשוטים, דע כי גם בהם עומק גדול ונורא וכיוון ביחוד אל העומק, כן הוא בספריו בהלכה וכן הוא בספריו באגדה הרוחניים והמחשבתיים.
– הרב יעקב משה חרל"פ, מי מרום, חלק א', פתיחה ג'

Roxette5, אנא טפל בזה ובקודם. עמד • שיחה • י"ז בכסלו ה'תשפ"ב • 08:48, 21 בנובמבר 2021 (IST)

אני אשים אותו לשנת 2022, כך גם ישמש כתזכורת לשחזור הדפים בגין זכויות יוצרים. __Roxette5 (שיחה) 17:20, 21 בנובמבר 2021 (IST)

בוצע--Roxette5 (שיחה) 21:38, 21 בנובמבר 2021 (IST)

על חוקי המלחמה

	נגד מה שאמר שנורא הוא, אומר שממנו משפטו יצא, רוצה לומר, שהוא אינו נוהג לפי חקת המשפט הקבועים. שיש משפטים קבועים בין העמים והמלכים, שאין למלך או לעם להתגר מלחמה על עם אשר לא חטא כנגדו, וכל-שכן אם הוא נכנע תחתיו, והם נימוסים קבועים לכל העמים. אבל הוא לא יביט על משפטי המדינות וחוקיהם, רק יקבע לו משפטים כפי רצונו, להסיר גבולות עמים, ולהרעיש ארצות; ועל-כן מתיראים מפניו.
– מלבי"ם על חבקוק א ז

בוצע--Roxette5 (שיחה) 22:23, 19 במרץ 2022 (IST)

אורות המלחמה

	כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור נשמע בארצנו... מלחמת עולם של עכשיו צפיה נוראה גדולה ועמוקה יש בה, מצורף לכל גלגולי הזמנים והוראת קץ המגולה של התישבות ארץ ישראל. בדעה גדולה, בגבורה עצומה, ובהגיון עמוק וחודר, בתשוקת אמת וברעיון בהיר, צריכים לקבל את התוכן הנשא של אור ד' המתגלה בפעולה נפלאה בעלילות המלחמות הללו ביחוד.
– הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות, אורות המלחמה, פרק א'

בוצע__Roxette5 (שיחה) 09:24, 9 במאי 2022 (IDT)

ספירת העומר

	וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה
– מתוך היהי רצון שלאחר ספירת העומר ע"פ נוסח האשכנזים

כנלע"ד • אי אפשר לבר בלא תבן • כ"ז בניסן ה'תשפ"ב • 00:55, 28 באפריל 2022 (IDT)

בוצע__Roxette5 (שיחה) 09:24, 9 במאי 2022 (IDT)

לשבוע של תחילת הלימודים

	2. מטרות החינוך הממלכתי [תיקון: תש״ס, תשס״ד, תשס״ו, ק״ת תשס״ז, ק״ת תשע״ג, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־3] (א) מטרות החינוך הממלכתי הן: (1) לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו; (2) להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים; (3) ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל; (4) ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם; (5) לפתח את אישיות הילד והילדה, את יצירתיותם ואת כשרונותיהם השונים, להרחיב את אופקיהם התרבותיים ולחשפם לחוויות אמנותיות, והכל למיצוי מלוא יכולתם כבני אדם החיים חיים של איכות ושל משמעות; (6) לבסס את ידיעותיהם של הילד והילדה בתחומי הדעת והמדע השונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית, ולעודד פעילות גופנית ותרבות פנאי; (7) לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים; (8) להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה והתומכת בו; (9) לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל; (10) לפתח יחס של כבוד ואחריות לסביבה הטבעית וזיקה לארץ, לנופיה, לחי ולצומח; (11) להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסיה הערבית ושל קבוצות אוכלוסיה אחרות במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל; (12) לחנך להכרה בקדושת החיים ולהנחיל תודעת בטיחות וזהירות, לרבות בטיחות בדרכים; (13) לחנך לשירות משמעותי בצבא הגנה לישראל או לשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014.
– חוק חינוך ממלכתי

קצת מהסס לגבי זה, כי זה טיפה ארוך ואולי לא כזה שייך... יכול להיות שעדיף לוותר.. כנלע"ד • אי אפשר לבר בלא תבן • כ"ז באב ה'תשפ"ב • 18:01, 23 באוגוסט 2022 (IDT)

היה לנו נוסח מקוצר של זה באחד מציטוטי השבוע של שבוע פתיחת הלימודים לפני כמה שנים, לא זוכר כבר כמה. שווה לחפש ולמחזר.--נחום - שיחה 19:38, 23 באוגוסט 2022 (IDT)

תבנית:ציטוט השבוע 2018 35--נחום - שיחה 19:50, 23 באוגוסט 2022 (IDT)

בעד הנוסח המקוצר. עמד • שיחה • א' באלול ה'תשפ"ב • 23:29, 27 באוגוסט 2022 (IDT)

לישרים תהילה

שני קטעים יפים מתוך המחזה לישרים תהילה:

	תֵּבֵל אֲהָהּ תֵּבֵל! אֵיכָה הִרְחַבְתְּ אַךְ אֶל דְּבַר כָּזָב אֶת מַעְגָּלָיִךְ? מוֹשַׁב מְלָכִים אֵיךְ שֶׁקֶר הוֹשַׁבְתְּ תּוֹךְ אַרְמְנוֹת עֻזֵּךְ וּבְטִירוֹתָיִךְ?
– רמח"ל, לישרים תהילה, חלק א', דיבור ב'

	לִבִּי וְנַפְשִׁי! הֵן אֶתְכֶם אֶשְׁמָעָה, אֵלַי פְּלָאִים מַטִּיפִים גַּם־יַָחַד, אָכֵן חֲתוּמִים הֵם, אַף בַּל־אֵדָעָה, חָזוּתְכֶם מַה־לִּי, תִּקְוָה אוֹ פָחַד; אוּלָם יְהִי מָה, אָנֹכִי אוֹחִילָה, אוֹחִיל וְאוֹחִיל עוֹד, אוּלַי אָגִילָה.
– רמח"ל, לישרים תהילה, חלק ב', דיבור ד'

עמד • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשפ"ד • 18:27, 31 באוקטובר 2023 (IST)

אני בעד, בשני שבועות עוקבים, אחד לכל שבוע.--נחום • שיחה 19:27, 31 באוקטובר 2023 (IST)

בוצע--Roxette5 (שיחה) 22:08, 17 בינואר 2024 (IST)

2 קטעים מספר מכלול לרד"ק

סליחה שאני כבר שיבצתי אותם במקומם - פשוט בימים אלו אני אף פעם לא בטוח מתי תהיה לי פנאי בויקיטקסט אז כבר העליתי. העליתי אותם לשבועות 5 ו8. מוזמנים להעיר על זה כאן ואני אערוך את התבניות במקומם כפי המסקנה של כאן.

• תבנית:ציטוט השבוע 2024 5

• תבנית:ציטוט השבוע 2024 8

Roxette5 (שיחה) 22:35, 17 בינואר 2024 (IST)