קטגוריה:בראשית יד יט
נוסח המקרא
ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ
וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
וַֽ/יְבָרְכֵ֖/הוּ וַ/יֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְ/אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָ/אָֽרֶץ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבָרְכֵיהּ וַאֲמַר בְּרִיךְ אַבְרָם לְאֵל עִלָּאָה דְּקִנְיָנֵיהּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבָרְכֵיהּ וַאֲמַר בְּרִיךְ אַבְרָם מִן יְיָ אֱלָהָא עִילָאָה דִבְגִין צַדִיקַיָא קְנָא שְׁמַיָא וְאַרְעָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ודע כי כל יש קנין כי האין אינו קנין ולפי שהוא יתברך הוציא העולם יש מאין מזכיר הכתוב לשון קנין קונה שמים וארץ, וא"כ באור מלת קונה ששם אותן לישראל:
אבל בב"ר נראה שהבינו החכמים מלת קונה כפשוטו שקנאן מאחר והוא החומר הראשון שממנו ברא הכל והוא שדרשו קונה שמים וארץ ממי קנאן כהדין דאמר פלניא עינוהי יאי שערוהי לא יאי בתמיה, ובאור זה כי ממה ששבח את העינים לא תבין מזה שאין שערו נאה כי כולו נאה אבל לא בא ספור השבח אלא במה שהיה מדבר, וכן בבריאת העולם כשהוא אמר קונה שקנאן מהחומר לא תבין שאותו חומר קדמון היה אצלו מתחלה כי גם החומר מחדש בראו וחדשו מאין:
ויברכהו ויאמר ברוך אברם וכו' וברוך אל עליון. הקדים מלכי צדק ברכת אברהם לברכת אל עליון וחטא בזה כי היה לו להקדים ברכת הש"י כענין שמצינו בדוד ע"ה (שמואל א' כ"ה) ברוך ה' אלהי ישראל אשר שלחך היום הזה לקראתי וברוך טעמך וברוכה את וגו' והיה ענשו שנטלה ממנו כהונתו ונתנה לאברהם הוא שאמר דוד במזמור (תהלים ק"י) נאם ה' לאדני שב לימיני, שהוא מיוסד על אברהם שקראו דוד אדני מפני שהיה זקנו, אמר נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק, כלו' בסבת אותו הדבור שהיה שלא כהוגן שהקדים בו"ד לברכת השם יתברך, ומה שדן יהודה לתמר בשרפה שהיתה בתו של שם לא היה יודע שנטל ממנו כהונתו:
וכפי דעת המדרש קונה שמים וארץ יחזור לאברהם שכן אמרו במדרש משלי (משלי י"ז) בפסוק טוב פת חרבה ושלוה בה, זכה אברהם לקנות שמים וארץ שנאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, שזכו בניו לנחול את התורה שנתנה מן השמים, וארץ שזכו בניו לפרות ולרבות כעפר הארץ:ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
הנה אמרו רבותינו ז"ל בבראשית רבה (יט יח) כי על ידי שבעה שחטאו נסתלקה שכינה עד רקיע שביעי כאשר מנאום פרשת בראשית, כי האחד סילקה מהארץ לרקיע ראשון, והשני לשני עד שהשביעי סילקה לשביעי. וכשנולד אברם על ידי זכותו הורידה לששי, יצחק לחמישי יעקב לרביעי כו':
(יט) ונבא אל הביאור, והוא כי הנה ידענו כי העולם על צד החסד נברא והיה מתקיים, ואמר "ברוך אברם לאל" הוא בעל החסד, שבמדת חסד אל ברא העולם והיה כבודו מלא כל הארץ, וגרמו העונות להסתלק עד השביעי, עם שנברא במדת אל שהוא חסד. ועוד מעט היה מסתלק גם משם ונאבד העולם. ובכן "ברוך" אתה שעם היותו מסולק עד השביעי שהוא "עליון", הספיק זכותך שעם כל זה לא נמנע מלברכך:
והטעם שזכה אברם להיות ברוך, הוא להיות "קונה" בזכותו "שמים וארץ", כי מתחלה היה העולם בתורת חסד חנם, ועוד מעט היה מסתלק גם משם והיה העולם אבד שמים וארץ, ואברם קנאם בדמי מעשיו הטובים כאילו שמים וארץ שלו, כי הוא מקיימם בלא תורת חסד חנם:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד היה לו לומר ויברכהו לאמר ברוך וגו' על דרך אומרו (ויחי מח) ויברכם ביום ההוא לאמר וגו':
אכן הכוונה היא מתחלה ברך אברהם פירוש ברכה הנוגעת לו שלא יפול ביד אויביו ויישר חיליה שהם ברכות הגופניות, ואחר כך אמר ענין אחר לצד עילאה ימלל ברוך אברם וברכתו תהיה לאל עליון שהוא יעבוד האל ושבאמצעותו יהיה האל קונה שמים וארץ, וכך היה שבאמצעות אברהם נתן השם חיי עולם לבניו ונתקיימו שמים וארץ, וכאומרם ז"ל (עבודה זרה דף ג.) שתנאי התנה ה' עם מעשה בראשית וכו', וכאומרם (שבת פח) בפסוק (תהלים, עו) ארץ יראה וגו' הרי כי לולי אברהם אין לה' קנין שמים וארץ והבן:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ביקש הקב"ה להוציא כהונה משם, שנאמר: והוא כהן לאל עליון. כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום, הוציאו מאברהם, שנאמר: ויברכהו ויאמר ברוך אברם וגו'. א"ל אברהם: וכי מקדימין ברכת עבד לברכת רבו? מיד נתנה לאברהם, שנאמר: "נאם ה' לאדוני" וגו' "על דברתי מלכי צדק". והיינו דכתיב: והוא כהן לאל עליון, הוא כהן ואין זרעו כהן:
ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ. שלשה קניינין הן: תורה קניין אחד, דכתיב: "ה' קנני ראשית דרכו". שמים וארץ קניין אחד, דכתיב: קונה שמים וארץ. ישראל קניין אחד, "עד יעבור עם זו קנית". ואית דאמרי, ה' קניינין: תורה ושמים וארץ וישראל, אברהם ובית המקדש; דכתיב: "ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו":
קונה שמים וארץ. מאי קנאן? כאינש דאמר: פלן עינוהי יאי, שעריה יאי. אברהם היה מקבל את העוברים והשבים, ומשהיו אוכלין ושותין הוא אמר להון: בריכו, ואמרין ליה: מה נימר? אמר להון: ברוך אל עולם שאכלנו משלו. אמר ליה הקב"ה: אני לא היה שמי ניכר בבריותי, והכרת אותי לבריותי; מעלה אני עליך כאילו אתה שותף עמי בברייתו של עולם, הדא הוא דכתיב: ברוך אברם לאל עליון וגו' וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך, שהפך מגנון שלך על צריך. כמה מנגינאות עשיתי כדי להביאם תחת ידיך. אוהבים היו זה לזה, משלחין כתבים זה לזה, משלחים דורונות זה לזה, והמרדתי אלו באלו כדי שיבואו ויפלו תחת ידיך.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יד יט.
בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן
מלכי-צדק היה "כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן", כלומר הוא שירת את האל שנחשב לאביהם ומלכם של כל שאר האלים. דרכו היתה קרובה ביותר לדרכו של אברם, ולכן דווקא הוא יצא לברכו (ראו בביאור על פסוק יח).
אמנם, גם מלכי-צדק לא ידע את שמו המפורש של האל העליון, ולכן כינה אותו רק "אֵל עֶלְיוֹן". בהמשך מסופר שאברם קיבל את ברכתו של מלכי-צדק, אבל יחד עם זה גם לימד אותו את השם המפורש (ראו בביאור על פסוק כב).
קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ
הכינוי "קונה שמים וארץ" נזכר בתנ"ך רק פעמיים, ושתיהן בפרק זה (בדברי מלכיצדק כאן, ובדברי אברם בפסוק כב). הכינוי המקובל יותר לה' הוא (תהלים קטו טו): "עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ".
רש"י פירש ששני הכינויים מכוונים לאותו עניין - ה' יצר ועשה את השמים ואת הארץ, והיצירה מקנה בעלות, ולכן ה' הוא גם בעל 'זכות הקניין' על השמים והארץ: "ע"י עשייתן - קנאן להיות שלו". אך מדוע דווקא בפרק זה נזכר הכינוי הייחודי "קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ"?
נראה שהדברים נאמרו כנגד מלך סדום. שורש חטאם של אנשי סדום היה ההשקפה שהארץ היא קניינם הפרטי: הם משקים אותה, הם מעבדים אותה, ולכן היא שלהם בלבד, ומותר להם למנוע מנוודים ועוברי-אורח להיכנס לשטחם (ראו בביאור:בראשית יג י). אברם התנגד לגישה זו (ראו בראשית יח), וגם מלכי-צדק כנראה התנגד לגישה זו. לכן, בדבריהם אל מלך סדום, הדגישו שניהם שהארץ שייכת לאל העליון - הוא עשה אותה ולכן זכות-הקניין עליה שייכת לו בלבד.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יד יט"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.