מ"ג בראשית יד כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית יד · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּבְרִיךְ אֵל עִלָּאָה דִּמְסַר סָנְאָךְ בִּידָךְ וִיהַב לֵיהּ חַד מִן עַסְרָא מִכּוֹלָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְרִיךְ אֱלָהָא עִילָאָה דְעָבַד סַנְאָךְ כִּתְרֵיסָא דִמְקַבֵּל מַחְתָּא וִיהַב לֵיהּ חַד מִן עַסְרָא מִכָּל מַה דְאָתֵיב:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר מגן" - אשר הסגיר וכן (הושע יא) אמגנך ישראל

"ויתן לו" - אברם מעשר מכל אשר לו לפי שהיה כהן

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מגן — כמו "נתן", וכן "עטרת תפארת תמגנך" (משלי ד ט), והמ"ם שורש. ואברם הוציא המעשר לכבוד השם, ולא מצא אדם ראוי לתתו לו כמלכי צדק:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתן לו מעשר מכל" - אברהם לא רצה לקחת לעצמו מחוט ועד שרוך נעל אבל חלק הגבוה הפריש לתתו לכהן ומלך סדום יצא לקראת אברהם אל עמק שוה לכבדו והלך עמו עד שלם שהוציא מלכי צדק לחם ויין לעם אשר ברגליו ולא בקש מלך סדום ממנו דבר אבל כאשר ראה נדיבת לבו וצדקתו שנתן המעשר אז בקש גם הוא הנפש בדרך צדקה ואברהם בטח באלהיו שיתן לו עושר ונכסים וכבוד ולא רצה לקחת ממנו דבר והשיב לו כל רכוש סדום שהוא שלו וכל רכוש עמורה להשיב אותו לבעליו כי בכל בקש ממנו הנפש ובכל היתה טענתו שלא יאמרו הם העשירו את אברם ושאר המקומות הנזכרים לפי חרב הכו אותם ולא לקחו מערי המלכים רק רכוש סדום ועמורה כי בעבור שאבדו מלכיהם נשארו עזובות עריהם ויתכן שיהיה זה מה שאמר "אם מחוט ועד שרוך" ישאר בידי מכל הרכוש הבא אלי מכולכם "ואם אקח מכל אשר לך" ברכושך שנתת אתה לי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כ) "וברוך אל עליון", וע"י שברוך אברהם עי"ז ברוך אל עליון וכמו שבארתי בפי' תהלים בפסוק הנה ברכו את ה', שה' ערך סדרי ההנהגה שתרד ברכתו והשפעתו לפי הכנת המקבלים, וכשיש צדיק בארץ אשר הכין א"ע להיות כלי מוכן לקבל הברכה, אז יריק עליו שפע הברכה, וה' ברוך ר"ל מלא ברכה להשפיע, ואם אין איש בארץ מוכן לקבל הברכה אז מעין נרפש ומקור חתום וסתום ואין ברכה למעלה, וע"ז אמר שע"י שברוך אברם לאל עליון שהוא מוכן לקבל ברכת ה', עי"כ ברוך אל עליון. הוא מריק הברכה במה "שמגן צריך בידך" שזה נס ופלא ע"י ברכת ה'," ויתן לו מעשר מכל", שהמעשר הוא המריק ברכת אלוה ממעל במ"ש הביאו את כל המעשר אל בית האוצר וכו' והריקותי לכם ברכה עד בלי די:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויתן לו מעשר מכל. ר' יהודה בר ר' סימון אמר: מכח אותה ברכה אכלו שלש יתדות גדולות בעולם, אברהם יצחק ויעקב. באברהם כתיב: "וה' ברך את אברהם בכל", בזכות ויתן לו מעשר מכל. ביצחק כתיב: "ואוכל מכל", בזכות ויתן לו מעשר מכל. ביעקב כתיב: "כי חנני אלהים וכי יש לי כל", בזכות ויתן לו מעשר מכל.

<< · מ"ג בראשית · יד · כ · >>