מ"ג בראשית יד כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית יד · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר מַלְכָּא דִּסְדוֹם לְאַבְרָם הַב לִי נַפְשָׁתָא וְקִנְיָנָא סַב לָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר מַלְכָּא דִסְדוֹם לְאַבְרָם הַב לִי נַפְשַׁת אֵינָשָׁא דְעַמִי דַאֲתֵיבְתָּא וְקִנְיָינָא דְבַר לָךְ:
ירושלמי (קטעים):
וּסְגוּלָה דְבַר לָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תן לי הנפש" - (הגופים מן) השבי שלי שהצלת החזר לי הגופים לבדם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כא)" ויאמר מלך סדום". אחר שראה מלך סדום כי אברם נתן מעשר מכל כי מחזיק השלל בקנין כספו, שאין נותנים מעשר משל אחרים, בקש שיתן לו עכ"פ הנפש בחזרה, וכבר המליצו חז"ל ענין זה במ"ש האומר שלי שלי ושלך שלך זו מדה בינונית וי"א זו מדת סדום, ופרשתי בס' ארצות השלום שיצויר באם איש אחד הציל את של חברו מן הנהר ומן הלסטים, שמן הדין יכול לומר לעצמי הצלתי, ואם הוא אומר שלך שלך ואינו רוצה לקחתו ומשיבו לחברו זה מדה טובה, וזה היה מדתו של אברהם שהחזיר את השלל למלך סדום, אבל אם חברו טוען שישיבהו לידו נאמר שנוהג כמדת מלך סדום שבקש מאברהם תן לי הנפש, מה שבאמת היה מגיע לאברהם, כי הבעלים כבר נתיאשו ממנו:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

תן לי הנפש והרכוש קח לך. מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו במצרים ר"י שנה? מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים, שנאמר: "וירק את חניכיו ילידי ביתו". ושמואל אמר, מפני שהפריז על מידותיו של הקב"ה, שאמר: "במה אדע כי אירשנה". ר' יוחנן אמר, מפני שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר: תן לי הנפש והרכוש קח לך. שמואל אמר, שהוריקן, כדלעיל: