מ"ג בראשית יד יח
<< · מ"ג בראשית · יד · יח · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּמַלְכִּי צֶדֶק מַלְכָּא דִּירוּשְׁלַם אַפֵּיק לְחֵים וַחֲמַר וְהוּא מְשַׁמֵּישׁ קֳדָם אֵל עִלָּאָה׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּמַלְכָּא צַדִיקָא הוּא שֵׁם בַּר נחַ מַלְכָּא דִירוּשְׁלֶם נָפַק לִקְדָמוּת אַבְרָם וְאַפֵּיק לֵיהּ לֶחֶם וַחֲמַר בְּהַהוּא זִימְנָא הֲוָה מְשַׁמֵשׁ קָדָם אֱלָהָא עִילָאָה: |
ירושלמי (קטעים): | וּמַלְכִּי צֶדֶק מַלְכָּא דִירוּשְׁלֶם הוּא שֵׁם רַבָּא הֲוָה כָּהִין עִילָאָה: |
רש"י
"לחם ויין" - כך עושים ליגיעי מלחמה והראה לו שאין בלבו עליו על שהרג את בניו ומ"א רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו שם בניו
[ל] כך עושין ליגיעי המלחמה. ומפני שקשה דאם כן מאי בא לומר כי מלכי צדק הוציא לחם ויין, ומאי נפקא מיניה, אלא שהראה שאין בלבו עליו שהרג בניו:
[לא] ומדרש אגדה. דאם כן יקשה לך לכתוב 'ומלכי צדק הוציא מזון', ולמה "לחם ויין", אלא שהוא רמז על הנסכים. ואם תאמר ובשר אמאי לא היה מרמז לו, שיקריבו שם בשר קרבן, ויש לתרץ משום דהוי כמו מקדיש קדשים ואחר כך אכל אותם, אבל בלחם ויין לא הוי דומה כמקדיש קדשים, משום שכן דרך לעשות ליגיעי המלחמה להוציא לחם ויין, שכן כתיב (ר' דברים כג, ה) "על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים", שמזה תראה שיש להקדים בלחם ובמים, ויין הוא כמו מים:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לֶחֶם וָיָיִן – כָּךְ עוֹשִׂים לִיגִיעֵי מִלְחָמָה. וְהֶרְאָה לוֹ שֶׁאֵין בְּלִבּוֹ עָלָיו עַל שֶׁהָרַג אֶת בָּנָיו. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: רָמַז לוֹ עַל הַמְּנָחוֹת וְעַל הַנְּסָכִים שֶׁיַּקְרִיבוּ שָׁם בָּנָיו (בראשית רבה מג,ג).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ושלם — היא ירושלם; והעד, "ויהי בשלם סכו" (תהלים עו ג).
והוא כהן — כדברי המתרגם ארמית. וכן כל "כהן"; והעד, "וכהנו לי" (שמות כח מא). ופירוש "על דברתי מלכי צדק" בספר תהלות, כי כהוגן דיבר ויפה עשה שבירך אברם בתחילה, בעבור שהתנדב להושיע אשר נשבו; ואחר כן אמר "וברוך" השם שעזרו ונתן צריו בידיו:רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
או יאמר "והוא כהן" כי מה שלא האכילו בשר, היו על היותו "כהן לאל עליון" מקריב קרבנות ולא יראה כמאכילו מבשר הזבח אשר לא כדת, וכענין הממונים על לחם הפנים שלא היה בביתם פת נקיה, ומפטמי הקטורת שלא היה מתבשמים בביתם בל יחשדום שנהנים מהקדש (יומא לח א), כן מלכי צדק לא "הוציא" רק "לחם ויין" ולא בשר, כי ב"לחם ויין" לא היה חשד, כי
בימים ההם לא היו נסכי יין ולחמי מנחות או לחם הפנים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם) כי בזכות לחם ויין שנתן לפניו בישרו על שתי הלחם ונסכים לעתיד.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (יומא דף כח:) קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שהם תיקוני רבנן, ולזה הודיענו הכתוב, כי אברהם שר וגדול ומכובד בעיני הכל היה, וכשיצא לקראתו מלך סדום מן הסתם יקביל פניו בתשורת לחם לו ולעבדיו ואנשי מלחמתו, ולצד כי אברהם יפרוש ממאכלם, מהלחם משום פת של גוים, והיין משום סתם יינם, לזה נתחכם ונשתדל מלך סדום שיעשה תשורת האכילה על יד נאמן שהוא שם ומידו של שם לידו של אברהם. וחידוש השמיענו הכתוב שאפילו לחם ויין שאינן אלא מדרבנן הקפיד אברהם ומכל שכן שאר דברים שיש בהם חשש איסור תורה:
עוד ירצה הכתוב להודיע טעם אשר ממנו עלה על דעת מלך סדום לומר לאברהם והרכוש קח לך ולא שאל הכל, לזה אמר ויצא מלך סדום לקראתו ואחר צאתו יצא מלך שלם וכו' ונתן לו אברהם מעשר מכל, מזה הרגיש מלך סדום, כי הרי זה מגיד כי קנייניו הם שאין אדם מעשר ממה שאינו שלו, לזה שאל ממנו הנפש והרכוש אסכים לדעתך שתקחם לך, והוא אומרו קח לך והרי זה מגיד כי עוד היה לו טענה להחזיק בכל, וכדי שלא יכנם עמו במחלוקת פשר ואמר (פסוק כא) תן לי הנפש והרכוש לא ארד עמך לדין אלא הריני מסכים שתקחנו, ועיין טעם הדבר בפירוש פסוק תן לי הנפש:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין. "ובת צור במנחה פניך יחלו עשירי עם". בת צור, זה אברהם; בן שהצר למלכים, בן שהצרו מלכים לו. "במנחה פניך יחלו", ומלכי צדק מלך שלם. מלכי צדק, מצדיק את יושביו. מלכי צדק, "אדוני צדק", נקראת ירושלים צדק: "צדק ילין בה". מלך שלם, שנולד מהול. הוציא לחם ויין, הלכות כהונה גדולה מסר לו. לחם, זה לחם הפנים; ויין, אלו הנסכים. רבנן אמרי: תורה גילה לו, שנאמר: "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי".
והוא כהן לאל עליון. ר' אבא בר כהנא אמר: כל יין שכתוב בתורה עושה רושם, חוץ מזה. ר' לוי אמר: אף לא יצאנו מידו, שמשם קרא עליו "ועבדום וענו אותם".
ומלכי צדק מלך שלם, שנולד מהול וכו' (כדכתוב לעיל בפסוק "ויברא אלהים את האדם בצלמו" (בראשית א, כז), ברמז מ"ז):בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
<< · מ"ג בראשית · יד · יח · >>