ביאור:רש"י בראשית ב
(ב) וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכׇּל־מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
וַיְכַל ויסיים אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי קשה לרש"י: כיצד כתוב שה' סיים את עבודתו ביום השביעי - והרי הוא סיים ביום השישי? הוא משיב בשני תירוצים: - רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בָּשָׂר וָדָם אדם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ עִתָּיו וּרְגָעָיו שאינו יודע לחשב את הזמן המדויק של הדברים הנוגעים אליו צָרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ כיון שאיננו יודעים מתי בדיוק נכנסת שבת, אנחנו שובתים ממלאכה קצת לפני כניסתה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹדֵעַ עִתָּיו וּרְגָעָיו נִכְנַס בּוֹ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה בצורה מדויקת וְנִרְאָה כְאִלּוּ כִּלָּה בּוֹ בַיּוֹם כאילו הסתיימה המלאכה ביום השבת עצמו.
דָּבָר אַחֵר: מַה הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר - מְנוּחָה, בָּאת באה שַׁבָּת בָּאת מְנוּחָה, כָּלְתָה ובכך (ב"בריאת" המנוחה) הסתיימה המלאכה וְנִגְמְרָה הַמְּלָאכָה [1].
(ג)
וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכׇּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃
וַיְבָרֶךְ וַיְקַדֵּשׁ - בֵּרְכוֹ בַּמָּן, שֶׁכָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ הָיָה יוֹרֵד לָהֶם עֹמֶר לַגֻּלְגֹלֶת כמות קצובה לכל אדם וּבַשִּׁשִּׁי לֶחֶם מִשְׁנֶה כמות כפולה, בשביל יום שישי ויום שבת, וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן שֶׁלֹּא יֵרֵד בּוֹ מִן כְּלָל, וְהַמִּקְרָא כָּתוּב עַל הֶעָתִיד. [2].
אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת - הַמְּלָאכָה שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת וזה פירוש המילה "לעשות": ה' שבת מכל המלאכה שהיה אמור לעשות בשבת, על ידי כך שעשאה ביום שישי בַּשַּׁבָּת, כָּפַל וַעֲשָׂאָה בַּשִּׁשִּׁי, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (יא ט).
(ד)
אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃
אֵלֶּה - הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה לעיל (ולא כמו ב"אלה תולדות נח" שהמילה 'אלה' מתייחסת למה שיכתב בהמשך).
תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בַיּוֹם עֲשׂוֹת ה' - לִמֶּדְךָ שֶׁכֻּלָּם ה' ברא בקלות את כל העולם ביום הראשון, כמו שלנו קל להגיד את האות ה' נִבְרְאוּ בַיּוֹם רִאשׁוֹן ראו לעיל רש"י על א, יד ד"ה 'יהי מאורות'.
דָּבָר אַחֵר: "בְּהִבָּרְאָם", בְּהֵ"א באות ה' בְּרָאָם ברא אותם, את השמים והארץ (את כל העולם הזה) שֶׁנֶּאֱמַר "בְּיָהּ יְהוָה צוּר עוֹלָמִים"[3] בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ שֶׁל הַשֵּׁם יָצַר שְׁנֵי עוֹלָמִים. וְלִמֶּדְךָ כַּאן שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּהֵ"א, רָמַז שֶׁיֵּרְדוּ הָרְשָׁעִים לְמַטָּה לִרְאוֹת שַׁחַת, כְּהֵ"א זֹאת שֶׁסְּתוּמָה מִכָּל צְדָדִים וּפְתוּחָה לְמַטָּה לָרֶדֶת דֶּרֶךְ שָׁם. [4]:
(ה)
וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכׇל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃
טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ - כָּל טֶרֶם שֶׁבַּמִּקְרָא לָשׁוֹן עַד לֹא פירושו הוא: "עד לא", כלומר: "שיח השדה עדיין לא היה" הוּא, וְאֵינוֹ לָשׁוֹן קוֹדֶם שעוד לפני כן כבר היה שיח השדה קיים, וְאֵינוֹ נִפְעָל המילה טרם לא מוטת להיות פועל לוֹמַר הִטְרִים כַּאֲשֶׁר יֵאָמֵר הִקְדִּים. וְזֶה מוֹכִיחַ ובכך יש הוכחה שאין פירושה "קודם", וְעוֹד אַחֵר הוכחה אחרת. "כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן "[5] - עֲדַיִין לֹא תִירְאוּן. וְאַף זֶה תְּפָרֵשׁ: עֲדַיִין לֹא הָיָה בָאָרֶץ כְּשֶׁנִּגְמְרָה בְּרִיאַת הָעוֹלָם בַּשִּׁשִּׁי קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא אָדָם.
וְכֹל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח - עֲדַיִין לֹא צָמַח, וּבַשְּׁלִישִׁי שֶׁכָּתוּב "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ" - לֹא יָצְאוּ, אֶלָּא עַל פֶּתַח הַקַּרְקַע עָמְדוּ עַד יוֹם שִׁשִּׁי.
כִּי לֹא הִמְטִיר - וּמַאי טַעֲמָא לֹא הִמְטִיר? לְפִי שֶׁ"אָדָם אַיִן לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה", וְאֵין מַכִּיר בְּטוֹבָתָם שֶׁל גְּשָׁמִים, וּכְשֶׁבָּא אָדָם וְיָדַע שֶׁהֵם צוֹרֶךְ לְעוֹלָם הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶן וְיָרְדוּ, וְצָמְחוּ הָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים [6].
ה' אלוהים - ה' הוּא שְׁמוֹ, אֱלֹהִים שֶׁהוּא שַׁלִּיט וְשׁוֹפֵט עַל כָּל. וְכֵן פֵּרוּש זֶה בְּכָל מָקוֹם לְפִי פְשׁוּטוֹ: ה' שֶׁהוּא אֱלֹהִים.
(ו)
וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶֽת־כׇּל־פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה׃
וְאֵד יַעֲלֶה - לְעִנְיַין בְּרִיאָתוֹ שֶׁל אָדָם, הֶעֱלָה אֶת הַתְּהוֹם מי התהום וְהִשְׁקָה העֲנָנִים לִשְׁרוֹת הֶעָפָר כדי לערבב את העפר עם המים (ומתוך העיסה שנוצרה ליצור את גוף האדם) וְנִבְרָא אָדָם, כְּגַבָּל כמו אדם המכין בצק זֶה שֶׁנּוֹתֵן מַיִם וְאַחַר כָּךְ לָשׁ אֶת הָעִסָּה, אַף כַּאן "וְהִשְׁקָה" וְאַחַר כָּךְ "וַיִּיצֶר" [7].
(ז)
וַיִּ֩יצֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃
וַיִּיצֶר - שְׁתֵּי שתי יו"דים כנגד שתי יְצִירוֹת, יְצִירָה לְעוֹלָם הַזֶּה וִיצִירָה לִתְחִיַּית הַמֵּתִים, אֲבָל בַּבְהֵמָה "וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה" - פסוק יט שֶׁאֵינָהּ עוֹמֶדֶת לַדִּין אין לה משפט בפני ה' בסוף ימיה כמו לאדם לֹא נִכְתַּב בִּיצִירָתָהּ שְׁנֵי יוּדִי"ן [8].
עָפָר מִן הָאֲדָמָה - [9]צָבַר עֲפָרוֹ מִכָּל הָאֲדָמָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁכָּל מְקוֹם שֶׁיָּמוּת – שָׁם תְּהֵא קוֹלַטְתּוֹ לִקְבוּרָה [10].
דָּבָר אַחֵר: נָטַל עֲפָרוֹ מִמָּקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי",[11] הַלְוַאי תִּהְיֶה לוֹ כַפָּרָה וְיוּכַל לַעֲמוֹד המזבח יכפר על עוונותיו והוא יוכל לחיות ולא למות כעונש על עוונותיו [12].
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו - עֲשָׂאוֹ מִן הַתַּחְתּוֹנִים וּמִן הָעֶלְיוֹנִים, גּוף מִן הַתַּחְתּוֹנִים וּנְשָׁמָה מִן הָעֶלְיוֹנִים.
- לְפִי שֶׁבְּיוֹם רִאשׁוֹן נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ,
- בַּשֵּׁנִי בָּרָא רָקִיעַ לָעֶלְיוֹנִים, בַּשְּׁלִישִׁי "תֵּרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" לַתַּחְתּוֹנִים,
- בָּרְבִיעִי בָּרָא מְאוֹרוֹת לָעֶלְיוֹנִים, בַּחֲמִישִׁי "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם" לַתַּחְתּוֹנִים -
- הֻזְקַק בַּשִּׁשִּׁי לִבְראוֹת בּוֹ בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים,
וְאִם לַאו יֵשׁ קִנְאָה בְמַעֲשֵׂה בראשית, שֶׁיִּהְיוּ אֵלּוּ רַבִּים עַל אֵלּוּ בִּבְרִיאַת יוֹם אֶחָד על כך שבאחד מהם היתה בריאה ביום אחד יותר מאשר בשני [13].
לְנֶפֶשׁ חַיָּה - אַף בְּהֵמָה וְחַיָּה נִקְרְאוּ נֶפֶשׁ חַיָּה. אַךְ זוֹ שֶׁל אָדָם חַיָּה שֶׁבְּכוּלָּן, שֶׁנִּתּוסף בּוֹ דֵּעָה וְדִבּוּר.
(ח)
וַיִּטַּ֞ע יְהֹוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר׃
מִקֶּדֶם - בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל עֵדֶן נָטַע אֶת הַגָּן. וְאִם תֹּאמַר הֲרֵי כְּבָר כָּתַב "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם...".[14] רָאִיתִי בַּבָּרַיְיתָא שֶׁל ר' אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל ר' יוֹסֵי הַגְּלִילִי מִשְּׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת, וְזוֹ אַחַת מֵהֶן: כְּלָל שֶׁלְּאַחֲרָיו מַעֲשֶׂה הוּא פְרָטוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" זֶהוּ כְּלָל, סָתַם בְּרִיאָתוֹ מֵהֵיכָן וְסָתַם מַעֲשָׂיו, חָזַר וּפֵירַשׁ "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים...", וַיַּצְמַח לוֹ גַּן עֵדֶן, וַיַּנִּיחֵהוּ בְּגַן עֵדֶן, וַיַּפֵּל עָלָיו תַּרְדֵּמָה. הַשּׁוֹמֵעַ סָבוּר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה אַחֵר, וְאֵינוֹ אֶלָּא פְרָטוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן. וְכֵן אֵצֶל הַבְּהֵמָה חָזַר וְכָתַב "וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה",[15] כְּדֵי לְפָרֵשׁ "וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם" לִקְרוֹת שֵׁם, וּלְלַמֵּד עַל הָעוֹפוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הָרְקָק ממים מעורבבים באדמה (ראו להלן רש"י לפסוק יט).
(ט)
וַיַּצְמַ֞ח יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כׇּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע׃
וַיַּצְמַח - לְעִנְיַין הַגָּן כל העצים ננטעו בתוך הגן, ולא רק עץ הדעת ועץ החיים הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
בְּתוֹךְ הַגָּן - בְּאֶמְצַע במרכז הגן ולא סתם באיזה מקום בתוכו, כי אחרת היה יכול לכתוב "ועץ החיים בגן".
(יא)
שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כׇּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃
פִּישׁוֹן - הוּא נִילוּס נְהַר מִצְרַיִם, וְעַל שם שֶׁמֵּימָיו מִתְבָּרְכִין וְעוֹלִין וּמַשְׁקִין אֶת הָאָרֶץ נִקְרָא פִּישׁוֹן, כְּמוֹ (חבקוק א ח) "וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו".
דָּבָר אַחֵר: "פִּישׁוֹן" – שֶׁהוּא מְגַדֵּל פִּשְׁתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר עַל מִצְרַיִם (ישעיהו יט ט) "וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים".[16]
(יג)
וְשֵֽׁם־הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיח֑וֹן ה֣וּא הַסּוֹבֵ֔ב אֵ֖ת כׇּל־אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ׃
גִּיחוֹן - שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְהוֹמֶה סוער וְהֶמְיָיתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד, כְּמוֹ (שמות כא כח) "כִי יִגַּח", שֶׁמְּנַגֵּחַ וְהוֹלֵךְ וְהוֹמֶה.
(יד)
וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃
חִדֶּקֶל - שֶׁמֵּימָיו חַדִּין צלולים וְקַלִּין.[17]
פְרָת - שֶׁמֵּימָיו פָּרִין וְרָבִין מתרבים, אף ללא גשם וּמַבְרִין מביאים בריאות אֶת הָאָדָם.[18]
כּוּשׁ וְאַשּׁוּר - עֲדַיִין לֹא הָיוּ, וְכָתַב הַמִּקְרָא עַל שֵׁם הֶעָתִיד.[19]
קִדְמַת אַשּׁוּר - לְמִזְרָחָהּ שֶׁל אַשּׁוּר.
הוּא פְרָת - הֶחָשׁוּב עַל כֻּלָּם יותר מכולם (ולכן הודגש על ידי המילה "הוּא"), הַנִּזְכָּר עַל שֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל "לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (בראשית טו יח).
(טו)
וַיִּקַּ֛ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעׇבְדָ֖הּ וּלְשׇׁמְרָֽהּ׃
וַיִּקַּח - לְקָחוֹ בִּדְבָרִים לא לקח אותו בכח, אלא שיכנע במילים (ראו גם רש"י על בראשית טז ג, במדבר כ כה, במדבר ח ו, דברים א טו) נָאִים, וּפִתָּהוּ לִיכָּנֵס.[20]
(יח)
וַיֹּ֙אמֶר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃
לֹא טוֹב הֱיוֹת וגו' - שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת הֵן: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָחִיד בָּעֶלְיוֹנִים וְאֵין לוֹ זוּג, וְזֶה יָחִיד בַּתַּחְתּוֹנִים וְאֵין לוֹ זוּג בניגוד לכל החיות שיש להן בן זוג.[21]
עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ - זָכָה - עֵזֶר, לֹא זָכָה - כְּנֶגְדּוֹ, לְהִלָּחֵם.[22]
(יט)
וַיִּ֩צֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־הָֽאֲדָמָ֗ה כׇּל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כׇּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל־הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה־יִּקְרָא־ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ׃
וַיִּצֶר וגו' מִן הָאֲדָמָה - הִיא יְצִירָה הִיא עֲשִׂיָּיה הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת חַיַּת הָאָרֶץ...",[23] אֶלָּא בָּא וּפֵירַשׁ שֶׁהָעוֹפוֹת מִן הָרְקָק בוץ, ערבוב של מים ואדמה נִבְרְאוּ, לְפִי שֶׁאָמַר לְמַעְלָה מִן הַמַּיִם נִבְרְאוּ, וְכַאן אָמַר מִן הָאָרֶץ נִבְרְאוּ.
וְעוֹד לִמֶּדְךָ כַּאן שֶׁבִּשְׁעַת יְצִירָתוֹ, מִיָּד בּוֹ בַיּוֹם, הֱבִיאָם אֶל הָאָדָם לִקְרוֹת לָהֶם שֵׁם.[24]
וּבְדִבְרֵי אַגָּדָה: יְצִירָה זוֹ לָשׁוֹן רִדּוּי וְכִבּוּשׁ, כְּמוֹ "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים",[25] שֶׁכְּבָשָׁן ה' הכניע את החיות תַּחַת יָדוֹ שֶׁל אָדָם.[26]
וְכֹל אֲשֶׁר יִקָּרֵא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה וגו' - סָרְסֵהוּ וּפָרְשֵׁהוּ יש לפרש על ידי שינוי סדר המילים בפסוק: "כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם שֵׁם, הוּא שְׁמוֹ" לְעוֹלָם.
(כ-כא)
וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכׇל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.
כא וַיַּפֵּל יְהֹוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה.
וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר וַיַּפֵּל ה' אלוהים תַּרְדֵּמָה - כְּשֶׁהֱבִיאָן הֱבִיאָן לְפָנָיו כָּל מִין וָמִין זָכָר וּנְקֵבָה, אָמַר: 'לְכֻלָּם יֵשׁ בֶּן זוּג וְלִי אֵין בֶּן זוּג', מִיָּד "וַיַּפֵּל".[27]
מִצַּלְעוֹתָיו - מִסְּטָרָיו צדדיו, כְּמוֹ "וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן",[28] זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חז"ל במדרש (והביא רש"י לעיל א, כז) שְׁנֵי פַרְצוּפִים נִבְרְאוּ.[29]
וַיִּסְגֹּר - מְקוֹם הַחֲתָךְ.
וַיִּישָׁן וַיִּקַּח - למה הובא כאן ולא לפי הסדר בפסוקים??? שֶׁלֹּא יִרְאֶה חֲתִיכַת הַבָּשָׂר שֶׁמִּמֶּנּוּ נִבְרֵאת וְתִתְבַּזֶּה עָלָיו.[30]
(כב)
וַיִּ֩בֶן֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃
וַיִּבֶן - כְּבִנְיָן, רְחָבָה מִלְּמַטָּה וּקְצָרָה מִלְמַעְלָה לְקַבֵּל הַוָּלָד, כְּאוֹצָר כמו מחסן שֶׁל חִטִּים שֶׁהוּא רָחָב מִלְּמַטָּה וְקָצָר מִלְמַעְלָה, שֶׁלֹּא יַכְבִּיד מַשָּׂאוֹ עַל קִירוֹתָיו.[31]
וַיִּבֶן וגו' אֶת הַצֵּלָע וגו' לְאִשָּׁה - לִהְיוֹת אִשָּׁה, כְּמוֹ "וַיַּעַשׂ אוֹתוֹ גִּדְעוֹן לְאֵפוֹד",[32] לִהְיוֹת אֵפוֹד.
(כג)
וַיֹּ֘אמֶר֮ הָֽאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקְﬞחָה־זֹּֽאת׃
זֹאת הַפַּעַם - מְלַמֵּד שֶׁבָּא הסתכל עליהם לראות אם הם מוצאים חן בעיניו אָדָם עַל כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה וְלֹא נִתְקָרְרָה דַעְתּוֹ בָּהֶם.[33]
לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ וגו' - לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן משחק מילים (להרחבה ראו כאן), מִכַּאן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בעברית, כי בשפות אחרות אין דמיון בין המילה איש לאישה (וכן בין אדם לאדמה, ובין חוה לחי).[34]
(כד)
עַל־כֵּן֙ יַֽעֲזׇב־אִ֔ישׁ אֶת־אָבִ֖יו וְאֶת־אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃
עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ - רוּחַ הקודש אוֹמֶרֶת כֵּן כלומר, אין זה המשך דבריו של אדם מהפסוק הקודם, לֶאֱסוֹר עַל בְּנֵי נֹחַ אֶת העריות יחסי אישות עם קרובי משפחה (יש "לעזוב את הבית" כדי להתחתן).[35]
לְבָשָׂר אֶחָד - הַוָּלָד נוֹצָר עַל יְדֵי שְׁנֵיהֶם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה בְּשָׂרָם אֶחָד.
(כה)
וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃
וְלֹא יִתְבּוֹשָׁשׁוּ - שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים דֶּרֶךְ צְנִיעוּת לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרָע,[36]
וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְּנָה בּוֹ דֵּעָה לִקְרוֹת שֵׁמוֹת, לֹא נִתַּן בּוֹ יֵצֶר הָרָע עַד אָכְלוֹ מִן הָעֵץ וְנִכְנַס בּוֹ יֵצֶר הָרָע וְיָדַע מַה בֵּין טוֹב לְרָע.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות שוליים
[עריכה]- ^ שתי הדעות מובאות בבראשית רבה י ט
- ^ בראשית רבה יא ב. דרשה זו נדרשת על פי אחת מל"ב המידות שהתורה נדרשת בהן: "מדבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר". כאן לא נכתב במה נתברכה ונתקדשה השבת, והדבר מפורש בפרשת המן (שמות טז כב)
- ^ ישעיהו כו ד
- ^ בראשית רבה יב י
- ^ שמות ט ל
- ^ חולין ס ב - "ללמדך שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקין"
- ^ בראשית רבה יד א. ויש לשים לב שלפי רש"י השקיית האדמה לא היתה לצורך "שיח השדה", אלא לצורך יצירת האדם, וצמיחת השיחים והעשבים היתה רק תוצר נלוה.
- ^ תנחומא תזריע א
- ^ לרש"י קשה מה פירוש "עפר מן האדמה", והרי ברור שעפר נלקח מהאדמה? תשובה ראשונה: עפר מכל האדמה. תשובה שניה: עפר מ-ה-אדמה, אדמה מסויימת.
- ^ תנחומא פקודי ג
- ^ שמות כ כא
- ^ בראשית רבה יד ח
- ^ בראשית רבה יב ח
- ^ לעיל א כז
- ^ ב יט
- ^ בראשית רבה טז ב
- ^ ברכות נט א
- ^ בכורות נה ב
- ^ בראשית רבה טז ב
- ^ בראשית רבה טז ה
- ^ פרקי דרבי אליעזר פר' יב
- ^ יבמות סג א, בראשית רבה יז ג
- ^ לעיל א כה
- ^ חולין כז ב
- ^ דברים כ יט
- ^ בראשית רבה יז ד
- ^ בראשית רבה יז ד
- ^ שמות כו כ
- ^ בראשית רבה יז ו
- ^ סנהדרין לט א
- ^ ברכות סא א, ערובין יח א
- ^ שופטים ח כז
- ^ יבמות סג א
- ^ בראשית רבה יח ד
- ^ סנהדרין נח א, בראשית רבה יח ה
- ^ מדרש שו"ט