בראשית רבה יב ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ח.    [ עריכה ]

כל מה שאתה רואה תולדות שמים וארץ הן, שנאמר: בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.

  • בשני, ברא מן העליונים, שנא': ויאמר אלהים יהי רקיע,
  • בשלישי, ברא מן התחתונים, ויאמר אלהים תדשא הארץ.
  • ברביעי, ברא מן העליונים, ויאמר אלהים יהי מאורות.
  • בחמישי, ברא מן התחתונים, ויאמר אלהים ישרצו המים.
  • בששי, בא לבראות את אדם, אמר: אם אני בורא אותו מן העליונים, עכשיו העליונים רבים על התחתונים בריה אחת, ואין שלום בעולם, ואם אני בורא אותו מן התחתונים, עכשיו התחתונים רבים על העליונים בריה אחת, ואין שלום בעולם, אלא, הרי אני בורא אותו מן העליונים ומן התחתונים בשביל שלום, הדא הוא דכתיב: וייצר ה' אלהים את האדם וגו' עפר מן האדמה מן התחתונים.

ויפח באפיו נשמת חיים, מן העליונים.

דאמר רבי שמעון בן לקיש: (שם כה) המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו. המשל זה גבריאל. ופחד זה מיכאל: