בראשית רבה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

<< · בראשית רבה · יב · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה יב[עריכה]

בראשית רבה פרשה יב פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

בראשית רבה · יב · א · >>


א. [עריכה]

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם.
כתיב: (איוב כו): הן אלה קצות דרכיו וגו'.
אמר רבי הונא: כל מה שאתה רואה קצות דרכיו של הקב"ה הן (שם): הן אלה קצות דרכיו, ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורותיו מי יתבונן?
אמר רבי הונא: הרעם הזה בשעה שיוצא כתיקונו, אין כל בריה יכולה לעמוד עליו, נתבונן אין כתיב כאן, אלא יתבונן. הפקחים, יודעין רמוזו והגיונו.
אמר רבי הונא: אם על סדרו של רעם אין אתה יכול לעמוד, על סדר של עולם על אחת כמה וכמה אתמהא?!
ואם יאמר לך אדם: יכול אני לעמוד על סדורו של עולם!
אמור לו: אחרי מלך בשר ודם אי אתה יכול לעמוד, אחרי מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אתה יכול לעמוד אתמהא?!
אמר רבי נחמן: משל לחרישת קנים שלא היה יכול אדם להכנס בתוכה, שכל מי שהיה נכנס לתוכה היה תועה.

מה עשה פקח אחד? כסח ונכנס, כסח ונכנס, נכנס דרך הכסוח, ויצא דרך הכסוח, התחילו הכל מתכנסין ויוצאין דרך כסוח.

רב נחמן אמר: חורי. משל לפלטין גדולה שהיו לו פתחין הרבה, שכל מי שהיה נכנס לתוכה היה תועה,

מה עשה פקח אחד? נטל פקעת של גמי וקשרה כנגד הפתח, ונכנס דרך הפקעת ויצא דרך הפקעת, התחילו הכל נכנסין ויוצאין דרך הפקעת.

אר"ש בן יוחאי: משל למלך בשר ודם שבנה פלטין והבריות נכנסין לתוכה ואומרים: אילו היה העמודים גבוהין, היתה נאה. אילו היו הכותלים גבוהין, היתה נאה, אילו היתה תקרה גבוהה היתה נאה, שמא יבוא אדם ויאמר: אילו היו לי שלוש עינים, אילו היו לי שלוש רגלים היה יפה לי אתמהא?!

(קהלת ב) את אשר כבר עשהו לא נאמר כאן, אלא את אשר כבר עשוהו, כביכול מלך מלכי המלכים הקב"ה ובית דינו, נמנין על כל אבר ואבר משלך ומעמידך על מכונך, שנאמר: (דברים לב): הלה' תגמלו זאת, עם נבל ולא חכם, הלא הוא אביך קנך, הוא עשך ויכוננך.

אמר רבי לוי בר חיתא: מלך בשר ודם בונה פלטין, ואם נתן ביבה על פתחה אינו נאה. מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ברא האדם הזה, ונתן ביבו על פתחו והוא נאה והוא שבחו.

אמר רבי יצחק בר מריון: כתיב, וייצר ה' אלהים את האדם. ומה ת"ל אשר יצר? כביכול הקב"ה מתגאה בעולמו ואומר: ראו בריה שבראתי וצורה שצרתי.

אמר רבי יצחק בר מריון: כתיב, (בראשית ב): אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, בוראן משבחן. ומי מגנן, בוראן מקלסן? ומי נותן בהם דופי?

אלא גאין הן, ומשובחין הם, שנאמר: אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים:

<< · בראשית רבה · יב · ב · >>


ב. [עריכה]

רבי פנחס בשם ר' לוי אמר: בהבראם בה"א בראם. (ישעיה סו): ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם ה', ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי.

אמר רבי יהודה בשם רבי סימון: לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, שנאמר: ואת כל אלה ידי עשתה.

רבי יודן אמר: בזכות התורה, שנא' (ויקרא כז): אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה.

רבי יהושע בר נחמיה אומר: בזכות השבטים, שנא' (שמות א): ואלה שמות.

<< · בראשית רבה · יב · ג · >>


ג. [עריכה]

אלה תולדות השמים וגו'. אמר רבי אבהו: כל מקום שנאמר אלה, פסל את הראשונים. מה מוסיף על הראשונים כאן? שנאמר: אלה פסל את הראשונים. מה פסל?

תוהו ובוהו וחושך:

<< · בראשית רבה · יב · ד · >>


ד. [עריכה]

רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר: ויכלו השמים והארץ, בזמנן. וכל צבאם, בזמנן.

אמר לו רבי נחמיה: והא כתיב: אלה תולדות השמים והארץ בהבראם?! מלמד, שבו ביום נבראו, בו ביום הוציאו תולדות. אמר לו: והכתיב: ויהי ערב ויהי בקר יום אחד יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי יום ששי?!

אמר לו רבי נחמיה: כמלקטי תאנים הן, כל אחד ואחד הופיע בזמנו.

ר' ברכיה על הדא דר' נחמיה אמר: ותוצא הארץ, דבר שהיה פקוד בידיה:

<< · בראשית רבה · יב · ה · >>


ה. [עריכה]

דרש ר' נחמיה, איש כפר סיחון, כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וגו'. שלושה דברים הללו הן הן עיקר ברייתו של עולם, ושהו שלושה ימים והוציאו שלושה תולדות

הארץ בראשון כבית הלל, ושהתה שלושה ימים, ראשון ושני ושלישי, והוציאה שלושה תולדות: אילנות ודשאים וגן עדן.

רקיע בשני, ושהה שלושה ימים, שני ושלישי ורביעי, והוציא שלושה תולדות: חמה ולבנה ומזלות

ומים בשלישי ושהו שלושה ימים, שלישי רביעי וחמישי, והוציאו שלושה תולדות: עופות ודגים ולויתן.

ר' עזריה לא אמר כן, אלא, ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים, שני דברים הן הן עיקר ברייתו של עולם, ושהו שלושה ימים ונגמרה מלאכתן ברביעי.

שמים בראשון כבית שמאי ושהו שלושה ימים, ראשון ושני ושלישי ונגמרה מלאכתן ברביעי. ומהו גמר מלאכתן? מאורות. הארץ בג' ותוצא הארץ עיקר ברייתה ושהתה שלושה ימים, שלישי רביעי וחמישי ונגמרה מלאכתה בששי. ומהו גמר מלאכתה?

אדם, שנאמר: (ישעיה מה): אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי:

<< · בראשית רבה · יב · ו · >>


ו. [עריכה]

תולדות. אמר רבי שמואל בר נחמן: כל תולדות שנאמרו בתורה חסרין, בר מן תרין, אלה תולדות פרץ וגו' והדין. ומפני מה אינון חסרין?

רבי יודן בשם רבי אבין אמר: כנגד ו' דברים שנטלו מאדם הראשון ואלו הן: זיוו, חייו, וקומתו, ופרי הארץ, ופירות האילן, ומאורות.

זיוו מנין? שנאמר: (איוב יד) משנה פניו ותשלחהו. חייו מנין? כי עפר אתה. קומתו מנין? שנאמר: ויתחבא האדם ואשתו.

אמר רבי אבהו: באותו השעה גזעה קומתו של אדם הראשון ונעשית של מאה אמה.

פרי האילן ופרי הארץ מנין? שנאמר: ארורה האדמה בעבורך.

מאורות -- רבי שמעון ב"ר יהודה איש כפר עכו אמר משם ר"מ: אע"פ שנתקללו המאורות מערב שבת, לא לקו עד מוצאי שבת. אתיא כרבנן, ולא אתיא כרבי יוסי.

דאמר רבי יוסי: אדם הראשון לא לן כבודו עמו. מאי טעמיה? (תהלים מט): אדם ביקר בל ילין וגו'.

ורבנן אמרי: במוצאי שבת ניטל זיוו ממנו וטרדו מגן עדן, הדא הוא דכתיב: ויגרש את האדם. וכתיב: משנה פניו ותשלחהו.

אר"י בר סימון: אותה האורה שנברא בה העולם אדם הראשון, עמד והביט בה מסוף העולם ועד סופו. כיון שראה הקב"ה מעשה דור אנוש, ומעשה דור המבול, ומעשה דור הפלגה, שהן מקולקלים, עמד וגנזו מהם, שנאמר (איוב לח): וימנע מרשעים אורם. ולמה גנזו? אלא, גנזו לצדיקים לעתיד לבא, שנאמר: וירא אלהים את האור כי טוב, ואין טוב אלא צדיקים, שנאמר: (ישעיה ג): אמרו צדיק כי טוב. ומנין שגנזו לצדיקים? שנאמר (משלי ד): ואורח צדיקים כאור נוגה, וכיון שראה אור, שהוא גנוז לצדיקים שמח, שנאמר (שם יג): ואור צדיקים ישמח .

רבי לוי בשם רבי נזירא אמר: שלושים ושש שעות שמשה אותה האורה. שתים עשרה של ע"ש, ושתים עשרה של ליל שבת, ושתים עשרה של שבת, כיון שחטא אדם הראשון בקש לגנזה, חלק כבוד לשבת, שנאמר: ויברך אלהים את יום השביעי. ובמה בירכו? באור. כיון ששקעה החמה בלילי שבת שמשה האורה, התחילו מקלסין להקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (איוב לד): תחת כל השמים ישרהו. מפני מה? ואורו של כנפות הארץ. האירה אותה האורה כל היום וכל הלילה. כיון ששקעה חמה במוצאי שבת, התחיל החושך ממשמשת ובא. באותה שעה נתיירא אדם הראשון, אמר: שמא אותו שכתוב בו: "הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב" בא להזדווג לי?! ואומר: "אך חשך ישופני", אתמהא?! מה עשה לו הקב"ה? זמן לו שני רעפים והקישן זה לזה ויצאת האור ובירך עליה, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט): ולילה אור בעדני.

אתיא כההיא דתני דבי רבי ישמעאל: מפני מה מברכין על האור במוצאי שבת בורא מאורי האש? מפני, שהוא תחלת ברייתו.

רב הונא בשם רבי איבו בשם רבי יוחנן אמר: אף במוצאי יוה"כ מברכין עליו, מפני ששבת באותו היום.

רבי ברכיה בשם רבי שמואל אמר: אף על פי שנבראו הדברים על מליאתן, כיון שחטא אדם הראשון נתקלקלו. ועוד, אינן חוזרין לתקונן, עד שיבא בן פרץ, שנא' (רות ד): אלה תולדות פרץ, מלא בשביל ו' דברים שיחזרו ואלו הן: זיוו, חייו, קומתו, פירות הארץ, ופירות האילן, ומאורות.

זיוו מנין? שנאמר (שופטים ה): ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. חייו מנין? שנא' (ישעיה סה): כי כימי העץ ימי עמי וגו'.

תני ר"ש בן יוחאי אומר: אין עץ אלא תורה, היך מה דאת אמר (משלי ג): עץ חיים היא למחזיקים בה.

קומתו מנין? שנאמר (ויקרא כו): ואולך אתכם קוממיות.

תני רבי חייא: בקומה זקופה, ולא יראים מכל בריה.

רבי יודן אומר: מאה אמה כאדם הראשון.

ר"ש אמר: מאתים אמה.

ר"א בר ר"ש אמר: שלוש מאות קוממאה, מיות מאתים.

רבי אבהו אמר: תשע מאות אמה.

רבי ברכיה בשם רבי דוסא אמר: טעמיה דרבי אבהו מהכא, כי כימי העץ ימי עמי, כשקמה הזו שהיא עושה בארץ שש מאות שנה, והוולד יוצא ממעי אמו באמה גדומה. צא וחשוב! אמה ומחצה בכל שנה, הרי תשע מאות אמה.

פירות הארץ ופירות האילן מניין? שנא' (זכריה ח): כי זרע השלום הגפן תתן פריה וגו'. מאורות מנין? שנאמר (ישעיה ל): והיה אור הלבנה כאור החמה וגו':

<< · בראשית רבה · יב · ז · >>


ז. [עריכה]

שמים וארץ יש להן תולדות, שנאמר: אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. הרים יש להם תולדות, שנאמר (תהלים צ): בטרם הרים יולדו וגו'. מטר יש לו תולדות, שנאמר (איוב לח): היש למטר אב. טל יש לו תולדות, שנאמר (שם ): או מי הוליד אגלי טל.

רבי שמעון בן לקיש אמר: אלו מרגליות של טל. תני, כל מי שיש לו תולדות, מת ובלה ונברא ואינו בורא, וכל מי שאין לו תולדות אינו לא מת ולא בלה ובורא ואינו נברא.

רבי עזריה בשם רבי אמר: כלפי מעלה הדבר אמר:

<< · בראשית רבה · יב · ח · >>


ח. [עריכה]

כל מה שאתה רואה תולדות שמים וארץ הן, שנאמר: בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.

  • בשני, ברא מן העליונים, שנא': ויאמר אלהים יהי רקיע,
  • בשלישי, ברא מן התחתונים, ויאמר אלהים תדשא הארץ.
  • ברביעי, ברא מן העליונים, ויאמר אלהים יהי מאורות.
  • בחמישי, ברא מן התחתונים, ויאמר אלהים ישרצו המים.
  • בששי, בא לבראות את אדם, אמר: אם אני בורא אותו מן העליונים, עכשיו העליונים רבים על התחתונים בריה אחת, ואין שלום בעולם, ואם אני בורא אותו מן התחתונים, עכשיו התחתונים רבים על העליונים בריה אחת, ואין שלום בעולם, אלא, הרי אני בורא אותו מן העליונים ומן התחתונים בשביל שלום, הדא הוא דכתיב: וייצר ה' אלהים את האדם וגו' עפר מן האדמה מן התחתונים.

ויפח באפיו נשמת חיים, מן העליונים.

דאמר רבי שמעון בן לקיש: (שם כה) המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו. המשל זה גבריאל.

ופחד זה מיכאל:

<< · בראשית רבה · יב · ט · >>


ט. [עריכה]

אמר רבי יהושע בן קרחה: בהבראם, באברהם, בזכותו של אברהם.

רבי עזריה אמר על הדא דרבי יהושע בן קרחה: (נחמיה ט): אתה הוא ה' לבדך אתה עשית וגו'.

וכל אשר בהם כל האונקים הזה בשביל מה? בשביל, אתה הוא ה' האלהים, אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם. אמר רבי יודן: בהרים הגבוהים היעלים אין כתיב כאן, אלא (תהלים קד): הרים הגבוהים ליעלים. הרים הגבוהים למה נבראו? בשביל היעלים. מה יעלה זו תשייה היא מתיירא מן החיה, ובשעה שהיא מבקשת לשתות, הקדוש ברוך הוא מכניס בה רוח של תזזית והיא מקרקשת בקרניה והיא שומעת קולה ובורחת.

(שם) סלעים מחסה לשפנים, הדין טפזא מיגין תחות שקפה,מן העוף בשעה שהוא פורח שלא יאכלנו, ומה בשביל דבר טמא, ברא הקב"ה את עולמו, בשביל זכותו של אברהם על אחת כמה וכמה! אתמהא?!

<< · בראשית רבה · יב · י · >>


י. [עריכה]

בהבראם. ר' אבהו בשם ר' יוחנן אמר: בהבראם, בה' בראם. ומה ה' זה, כל האותיות תופסין את הלשון וזה אינו תופס את הלשון, כך לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, אלא, (שם לג): בדבר ה' וכבר שמים נעשו.

רבי יודא נשיאה שאליה לר' שמואל בר נחמן אמר: מפני ששמעתי עליך שאתה בעל הגדה, מאי דכתיב: (שם סח): סולו לרוכב בערבות ביה שמו וגו'? אמר לו: אין כל מקום ומקום, שאין לו איש ממונה על בית שלו. אנדיקוס במדינה ממונה על בית שלו. אגוסטוס במדינה ממונה על בית שלו. כך מי ממונה על בית של עולם? הקב"ה, ביה שמו על בית של עולמו. אמר ליה: אוי דמובדין ולא משתכחין! שאלית לר' אלעזר ולא אמר כן, אלא (ישעיה כו) כי ביה ה' צור עולמים, בשתי אותיות ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, אין אנו יודעין אם העולם הזה נברא בה"א והעולם הבא ביו"ד, או אם העולם הזה נברא ביו"ד והעולם הבא בה"א? וממה?

דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן: בהבראם בה"א בראם הוי, העוה"ז נברא בה"א. ומה ה"א זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלמטה, רמז שכל המתים יורדים לשאול. והעוקץ שלו מלמעלה, רמז שעתידים לעלות. והחלון הזה שמן הצד, רמז לבעלי תשובה. והעולם הבא נברא ביו"ד. מה יו"ד זה קומתו כפופה, כך הן הרשעים קומתן כפופה ופניהם מקדירות לעתיד לבא, הדא הוא דכתיב (שם ג): ושח גבהות אדם ושפל רום אנשים ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. ואומר (שם): והאלילים כליל יחלוף.

בהבראם. רבי ברכיה בשם ר"י בר סימון אמר: בלא עמל ובלא יגיעה ברא הקב"ה את עולמו, אלא בדבר ה' וכבר שמים נעשו.

משל למלך שנזף בעבדו ועמד לו תמיה, כך (איוב כו): עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו:

<< · בראשית רבה · יב · יא · >>


יא. [עריכה]

רבי אליעזר ור' יהושע רא"א: כל מה שיש בשמים ברייתו מן השמים, כל מה שיש בארץ ברייתו מן הארץ. ומייתי ליה מן הכא (תהלים קמח): הללו את ה' מן השמים וגו' הללו את ה' מן הארץ וגו'

רבי יהושע אומר: כל מה שיש בשמים ובארץ, אין ברייתו אלא מן השמים, ומייתי לה מהכא (איוב לו): כי לשלג יאמר הוא ארץ. מה שלג אע"פ שהוייתו בארץ, אין ברייתו אלא בשמים. כך כל מה שיש בשמים ובארץ, אין ברייתו אלא מן השמים.

ר' הונא בשם ר' יוסף אמר: כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתן אלא מן הארץ, הדא הוא דכתיב (ישעיה נז): כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים וגו'. מה הגשם אף על פי שירידתו מן השמים אין ברייתו אלא מן הארץ, כך כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו אלא מן הארץ.

רבי יודן מייתי ליה מהכא (קהלת ג): הכל הולך אל מקום אחד, הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר.

רב נחמן אמר: אפילו גלגל חמה, שנא' (איוב ט) האומר לחרס ולא יזרח:

<< · בראשית רבה · יב · יב · >>


יב. [עריכה]

רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר: מלך בשר ודם בונה פלטין, משהוא בונה את התחתונים אח"כ הוא בונה את העליונים, אבל הקדוש ברוך הוא ברא את העליונים ואת התחתונים בריה אחת.

רבי שמעון בן לקיש אומר: מלך בשר ודם עושה ספינה, בתחלה הוא מביא קורות, ואחר כך הוא מביא ארזים, ואח"כ הוא מביא הוגנים, ואחר כך הוא מעמיד עליה נווטים, אבל הקב"ה ברא הן ומנהיגיהם, הדא הוא דכתיב (ישעיה מב): כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם ונווטיהם כתיב:

<< · בראשית רבה · יב · יג · >>


יג. [עריכה]

ר' יצחק ורבי שמעון בן לקיש רבי יצחק אמר: מלך בשר ודם בונה אהל ומותח אהל אננקי, על ידי שהות הוא רפי קימעה. ברם הכא (איוב לז): תרקיע עמו לשחקים. ואם תאמר שהן רפים, ת"ל (שם): חזקים כראי מוצק.

רבי שמעון בן לקיש אמר: בשר ודם מוצק כלים אננקי, על ידי שהות היא מעלה חלודה. ברם הכא חזקים כראי מוצק, נראים כמין תרקיא.

רבי עזריה אמר: על הדא דרבי שמעון בן לקיש, כי בו שבת מכל מלאכתו, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם? אלא, יום יוצא יום נכנס, שבת יוצאה שבת נכנסת, חדש יוצא חדש נכנס, שנה יוצא שנה נכנס:

<< · בראשית רבה · יב · יד · >>


יד. [עריכה]

ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. בית שמאי ובית הלל. בית שמאי אומרים: מחשבה בלילה ומעשה ביום. ובית הלל אומרים: מחשבה ומעשה ביום.

אר"ש בן יוחאי: תמיהה אני?!

איך נחלקו אבות העולם בית שמאי ובית הלל על בריית שמים וארץ, אלא, מחשבה בין ביום בין בלילה, ומעשה עם דמדומי חמה:

<< · בראשית רבה · יב · טו · >>


טו. [עריכה]

ה' אלהים . למלך שהיו לו כוסות ריקים, אמר המלך אם אני נותן לתוכן חמין הם מתבקעין, צונן הם מקריסין. ומה עשה המלך? ערב חמין בצונן ונתן בהם ועמדו. כך אמר הקדוש ברוך הוא: אם בורא אני את העולם במדת הרחמים, הוי חטייה סגיאין. במדת הדין היאך העולם יכול לעמוד?!

אלא, הרי אני בורא אותו במדת הדין ובמדת הרחמים, והלואי יעמוד:

<< · בראשית רבה · יב · טז


טז. [עריכה]

ארץ ושמים . משל ללגיון שהמליך את המלך תחילה. אמר המלך: הואיל ולגיון זה המליכני תחלה, הרי אני נותן לו פרוקופי, שלא תזוז ממנו לעולם. כך אמר הקב"ה: הואיל והארץ היא עשתה צביוני תחילה, הרי אני נותן לה פרוקופי שלא תזוז ממנה לעולם, הדא הוא דכתיב (תהלים קד): יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד.

<< · בראשית רבה · יב · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.