בראשית רבה יב ו
<< · בראשית רבה · יב · ו · >>
תולדות. אמר רבי שמואל בר נחמן: כל תולדות שנאמרו בתורה חסרין, בר מן תרין, אלה תולדות פרץ וגו' והדין. ומפני מה אינון חסרין?
רבי יודן בשם רבי אבין אמר: כנגד ו' דברים שנטלו מאדם הראשון ואלו הן: זיוו, חייו, וקומתו, ופרי הארץ, ופירות האילן, ומאורות.
זיוו מנין? שנאמר: (איוב יד) משנה פניו ותשלחהו. חייו מנין? כי עפר אתה. קומתו מנין? שנאמר: ויתחבא האדם ואשתו.
אמר רבי אבהו: באותו השעה גזעה קומתו של אדם הראשון ונעשית של מאה אמה.
פרי האילן ופרי הארץ מנין? שנאמר: ארורה האדמה בעבורך.
מאורות -- רבי שמעון ב"ר יהודה איש כפר עכו אמר משם ר"מ: אע"פ שנתקללו המאורות מערב שבת, לא לקו עד מוצאי שבת. אתיא כרבנן, ולא אתיא כרבי יוסי.
דאמר רבי יוסי: אדם הראשון לא לן כבודו עמו. מאי טעמיה? (תהלים מט): אדם ביקר בל ילין וגו'.
ורבנן אמרי: במוצאי שבת ניטל זיוו ממנו וטרדו מגן עדן, הדא הוא דכתיב: ויגרש את האדם. וכתיב: משנה פניו ותשלחהו.
אר"י בר סימון: אותה האורה שנברא בה העולם אדם הראשון, עמד והביט בה מסוף העולם ועד סופו. כיון שראה הקב"ה מעשה דור אנוש, ומעשה דור המבול, ומעשה דור הפלגה, שהן מקולקלים, עמד וגנזו מהם, שנאמר (איוב לח): וימנע מרשעים אורם. ולמה גנזו? אלא, גנזו לצדיקים לעתיד לבא, שנאמר: וירא אלהים את האור כי טוב, ואין טוב אלא צדיקים, שנאמר: (ישעיה ג): אמרו צדיק כי טוב. ומנין שגנזו לצדיקים? שנאמר (משלי ד): ואורח צדיקים כאור נוגה, וכיון שראה אור, שהוא גנוז לצדיקים שמח, שנאמר (שם יג): ואור צדיקים ישמח .
רבי לוי בשם רבי נזירא אמר: שלושים ושש שעות שמשה אותה האורה. שתים עשרה של ע"ש, ושתים עשרה של ליל שבת, ושתים עשרה של שבת, כיון שחטא אדם הראשון בקש לגנזה, חלק כבוד לשבת, שנאמר: ויברך אלהים את יום השביעי. ובמה בירכו? באור. כיון ששקעה החמה בלילי שבת שמשה האורה, התחילו מקלסין להקדוש ברוך הוא, הדא הוא דכתיב (איוב לד): תחת כל השמים ישרהו. מפני מה? ואורו של כנפות הארץ. האירה אותה האורה כל היום וכל הלילה. כיון ששקעה חמה במוצאי שבת, התחיל החושך ממשמשת ובא. באותה שעה נתיירא אדם הראשון, אמר: שמא אותו שכתוב בו: "הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב" בא להזדווג לי?! ואומר: "אך חשך ישופני", אתמהא?! מה עשה לו הקב"ה? זמן לו שני רעפים והקישן זה לזה ויצאת האור ובירך עליה, הדא הוא דכתיב (תהלים קלט): ולילה אור בעדני.
אתיא כההיא דתני דבי רבי ישמעאל: מפני מה מברכין על האור במוצאי שבת בורא מאורי האש? מפני, שהוא תחלת ברייתו.
רב הונא בשם רבי איבו בשם רבי יוחנן אמר: אף במוצאי יוה"כ מברכין עליו, מפני ששבת באותו היום.
רבי ברכיה בשם רבי שמואל אמר: אף על פי שנבראו הדברים על מליאתן, כיון שחטא אדם הראשון נתקלקלו. ועוד, אינן חוזרין לתקונן, עד שיבא בן פרץ, שנא' (רות ד): אלה תולדות פרץ, מלא בשביל ו' דברים שיחזרו ואלו הן: זיוו, חייו, קומתו, פירות הארץ, ופירות האילן, ומאורות.
זיוו מנין? שנאמר (שופטים ה): ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. חייו מנין? שנא' (ישעיה סה): כי כימי העץ ימי עמי וגו'.
תני ר"ש בן יוחאי אומר: אין עץ אלא תורה, היך מה דאת אמר (משלי ג): עץ חיים היא למחזיקים בה.
קומתו מנין? שנאמר (ויקרא כו): ואולך אתכם קוממיות.
תני רבי חייא: בקומה זקופה, ולא יראים מכל בריה.
רבי יודן אומר: מאה אמה כאדם הראשון.
ר"ש אמר: מאתים אמה.
ר"א בר ר"ש אמר: שלוש מאות קוממאה, מיות מאתים.
רבי אבהו אמר: תשע מאות אמה.
רבי ברכיה בשם רבי דוסא אמר: טעמיה דרבי אבהו מהכא, כי כימי העץ ימי עמי, כשקמה הזו שהיא עושה בארץ שש מאות שנה, והוולד יוצא ממעי אמו באמה גדומה. צא וחשוב! אמה ומחצה בכל שנה, הרי תשע מאות אמה.
פירות הארץ ופירות האילן מניין? שנא' (זכריה ח): כי זרע השלום הגפן תתן פריה וגו'. מאורות מנין? שנאמר (ישעיה ל): והיה אור הלבנה כאור החמה וגו':