בראשית רבה יב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · בראשית רבה · יב · ד · >>

הוסף ביאור

ד. [עריכה]

רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר: ויכלו השמים והארץ, בזמנן. וכל צבאם, בזמנן.

אמר לו רבי נחמיה: והא כתיב: אלה תולדות השמים והארץ בהבראם?! מלמד, שבו ביום נבראו, בו ביום הוציאו תולדות. אמר לו: והכתיב: ויהי ערב ויהי בקר יום אחד יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי יום ששי?!

אמר לו רבי נחמיה: כמלקטי תאנים הן, כל אחד ואחד הופיע בזמנו.

ר' ברכיה על הדא דר' נחמיה אמר: ותוצא הארץ, דבר שהיה פקוד בידיה: